בג"ץ דחה היום (חמישי) על הסף את העתירה של הליכוד נגד פרסום החלטת היועמ"ש באשר לתיקי נתניהו. השופטים מני מזוז, נועם סולברג ואלכס שטיין כתבו בהחלטתם כי הסיבה לכך היא השיהוי בהגשת העתירה, כלומר בשלב המאוחר שבו היא הוגשה, שעות ספורות לפני שההחלטה להעמיד לדין את נתניהו אמורה להתפרסם.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
"ברגיל, אפשר שהיה מקום לדון בשאלת זכות עמידתה של תנועת הליכוד בנדון דידן", כתבו השופטים. "זיקתה לאינטרס הנפגע ולסעד המבוקש, רבה יותר לכאורה מזו של העותרים דנן. אולם בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות, לנוכח השיהוי הכבד בהגשתה. כזכור, עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה אין מניעה לקבל החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש הממשלה עוד לפני הבחירות, פורסמה ברבים בתחילת פברואר".
השופטים הסבירו כי הליכוד הצטרפו לעותר שלא הייתה לו זכות להגיש את העתירה, אך ההצטרפות ברגע האחרון - "הרבה מעבר לדקה ה-90", היא הסיבה לדחיית הבקשה.
בליכוד הגיבו לדחיית העתירה: "מצער שבג"ץ לא מנע מהשמאל התערבות בוטה בבחירות. בג"ץ עצמו קבע בזמנו, בעניינו של צחי הנגבי, שיש להימנע מפרסום החלטות יועמ"ש בתקופת בחירות ומתח ביקורת על היועץ המשפטי דאז שעשה זאת. חבל שבג"ץ לא הקשיב לבג"ץ".
מנדלבליט צפוי לפרסם את החלטתו במהלך היום, ולפיה כתב אישום יוגד נגד נתניהו בכפוף לשימוע בעבירת שוחד בתיק 4000, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 ובעבירה זהה בתיק 2000. מחלוקת חריפה התגלעה בין הפרקליטות לבין היועמ"ש באשר לעבירות שבגינן יעמוד נתניהו לדין, שכן בפרקליטות האמינו שעבירת השוחד רלוונטית עבור כל התיקים. בנוסף, התיק נגד שרה נתניהו ייסגר וכך גם התיק נגד ארנון מילצ'ן. לעומתם, מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס יואשם בשוחד בכפוף לשימוע.
כאמור, הבוקר הגישה מפלגת הליכוד עתירה, בדרישה לעצור את פרסום המלצותיו של מנדלבליט. בדברי ההסבר לעתירה נכתב: "התערבות בוטה של השמאל במטרה להפיל את הימין".
"הודעת היועמ"ש לממשלה על כוונתו לפרסם היום את הודעתו היא תוצאה של לחץ בריוני של השמאל בשלוש השנים האחרונות שמטרתו להפיל את ממשלת הימין ולנצח בבחירות שלא באמצעות הקלפי", טענו בליכוד. העתירה הוגשה באמצעות היועץ המשפטי של המפלגה, עורך הדין אבי הלוי.
את העתירה הראשונה הגיש עו"ד יוסי פוקס, המבקשת לעכב את הודעת היועמ"ש עד לאחר הבחירות, זאת בטענה שהחלטת יועמ"ש בעת הזאת הגיעה לאחר סגירת הרשימות לכנסת. בעתירה שהגיש פוקס נטען: "ייתכן וכתוצאה מפרסום החלטת היועץ, מפלגות שהינן חלק מגוש הימין התומך בראש הממשלה יקבלו פחות מושבים בכנסת וזאת על אף שהחלטה זו עשויה להתהפך ב-180 מעלות כתוצאה מהשימוע שיתקיים רק לאחר הבחירות, אך יהיה זה מאוחר מדי עבור המפלגות שאיבדו ייצוג בכנסת או תפקידים בממשלה שתקום, כתוצאה ישירה מהפרסום הזה".
"מקרה שבו תימסר החלטה נגד ראש הממשלה מכהן הוא חסר תקדים מאז קום המדינה", הוסיף פוקס. "הזהירות הנדרשת והמתבקשת גדולה לעין שיעור בכל הנוגע למניעת התערבות במערכת הבחירות".
שעה קלה לאחר הגשת העתירה, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה שיגר את תגובתו שבה כתב שאין מניעה לפרסם את ההחלטה בכמה נימוקים: בין היתר עמד על כך שעתירה קודמת שהוגשה נדחתה בבית המשפט, ציין שנתניהו עצמו לא היה מכותב על הבקשה והוסיף: לא נתקבלה פנייה מוקדמת ליועמ"ש בנושא.