טענות פרקליטי רה"מ ליועמ"ש: לפני שבועיים פנה היועץ המשפטי לפרקליטי ראש הממשלה נתניהו ודרש מהם להשיב עד לעשרה במאי האם הם מעוניינים בקיום שימוע. עוד הבהיר להם כי סוגיית תשלום שכר הטרחה שלהם אינו מהווה בעיניו שיקול בנושא. אולם הפרקליטים טרם אספו את חומרי החקירה, וכעת דורשים דחייה בתאריך השימוע.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ערב יום הזיכרון העבירו הפרקליטים ליועץ תשובה, ובה שלושה סעיפים מרכזיים: הראשון הוא הבהרה כי הם אכן מעוניינים בקיומו של שימוע; השני הוא תלונה על הזמן המועט שניתן להם להתכונן אליו, בניגוד לשלל בכירים בעבר שזכו לתקופות של בין שבעה ל-11 חודשים להתכונן להליך דומה.
לבסוף, הטיחו הפרקליטים ביועץ המשפטי כי אין זה הוגן מצדו להתעלם מסוגיית תשלום שכר הטרחה, שכן הוא זה שהפנה אותם לוועדת ההיתרים כדי לדון בנושא. לדבריהם, היועץ נמצא בקשר עם ועדת ההיתרים, ומשכך הטענה כי הנושא אינו רלוונטי אינה נכונה.
"פרק הזמן שניתן לשימוע הוא לא סביר", מסביר עו"ד עמית חדד, מפרקליטי נתניהו. "גם בתיקים שהם קטנים בהרבה, פרק הזמן שניתן לצורך לימוד החומר והכנת טיעון ארוך משמעותית בחודשים רבים. גם אם סוגיית המימון הייתה נפתרת לפני חודשים עדיין היינו מבקשים לדחות את המועד, כי אי אפשר לקיים שימוע בפרק זמן כל כך קצר. אם באמת רוצים לקיים שימוע ולא סתם לסמן וי, חייבים לדחות את המועד".
לכאורה, דחיית השימוע נוגדת את האינסטינקט הטבעי של נתניהו, שמעוניין לקרוא את חומר החקירה. אז מדוע הוא עושה זאת? ראשית, יש מי שמאמינים כי הבקשה לדחיית השימוע נועדה להרוויח זמן להעברת חוק בכנסת, שיימנע את היכולת להעמיד את ראש הממשלה נתניהו לדין. אולם אם ראש הממשלה רוצה להעביר את חוק החסינות, ספק אם ייצטרך להמתין עד אוקטובר, שכן זה מהלך שיש לו תמיכה בכנסת ומשכך הוא יכול, תיאורטית, להעביר את החוק גם תוך זמן קצר בהרבה. עם זאת, חלק ממקורביו טוענים כי נתניהו לא יקדם חוק כזה.
אפשרות נוספת היא המתנה לעזיבת פרקליט המדינה, שי ניצן, שצפוי לסיים את תפקידו בדצמבר הקרוב. ייתכן ובסביבת נתניהו מעריכים שפרקליט המדינה שייכנס, יהיה אשר יהיה, יבקש לעיין מחדש בחומרי החקירה ויעכב עוד יותר את ההליכים נגד ראש הממשלה. האפשרות השלישית היא הפשוטה מכל: ייתכן מאוד שעורכי דינו של ראש הממשלה לא מעוניינים להמשיך בעבודתם עד שלא תתברר סופית סוגיית התשלום.