התפתחות במשפט הטרור היהודי: הקטין בן ה-16 שנאשם בהריגת הפלסטינית עאישה ראבי בחודש אוקטובר האחרון שוחרר הבוקר (ראשון) ממעצר בתנאים מגבילים. שחרורו של הקטין בוצע למרות התנגדות הפרקליטות שאף ערערה על ההחלטה. הפרקליטות ניסתה להסביר כי יש בשחרורו מסוכנות, כי אם יתרחש פיגוע הדבר עשוי לגרום לו להפר את מעצר הבית ולבצע מעשה נקם. בית המשפט העליון אמר שהסיכוי קלוש ולכן לא מצא לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי מהשבוע שעבר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
השופט אלכס שטיין כתב בפסיקתו: "מעצרו של קטין מאחורי סורג ובריח עד לסיום משפטו איננו מתאפשר אלא כמוצא אחרון ובאין אפשרות אחרת להבטיח את שלום הציבור ואת תקינותו של ההליך הפלילי. נחה דעתי כי מעצר-בית תחת פיקוח אלקטרוני, השגחה משפחתית הדוקה, והתנאים המגבילים הנוספים שנקבעו על ידי בית משפט קמא יפחיתו במידה משמעותית ביותר – כמעט עד כדי אפס – את הסיכוי שהנאשם יבצע מעשה אלימות בהיותו מונע על ידי שנאת ערבים. הגעתי למסקנה כי תרחיש זה איננו אמנם בלתי אפשרי, אך הסתברותו להתממש במציאות הינה נמוכה מאד". עוד הוסיף שטיין: "התנאים המגבילים שבית משפט קבע כחלק מהמעצר תחת פיקוח אלקטרוני הינם ראויים ומאוזנים".
שטיין הוסיף ונימק: "ליבי עם המתלונן ומשפחתו. כל אדם שמעמיד את קדושת החיים בראש סולם ערכיו לא יכול שלא להזדעזע מהמעשה החייתי וחסר-הרחמים שקיפח את חייה של המנוחה בדמי ימיה. האם כסדום היינו ולעמורה דמינו? מניין באה השנאה היוקדת שהניעה את המעשה האיום ואת היד הנפשעת שזרקה אבן על ראשה של אישה צעירה, רעיה ואם, רק בשל היותה ערביה פלסטינית, ועל ידי כך הרסה משפחה שלמה?".
למרות הזעזוע מהמקרה, שטיין הסביר כי חובה לקיים הליך משפטי "ממצה והוגן". לדבריו, "לצד הזדהות עם קורבנות הפשע הנורא, רגשות ומחשבות אלה מזינים את הדרישה לעשייה מיידית של צדק ולמיצוי-דין מהיר והחלטי עם שונא-האדם שביצע את המעשה הנפשע. מעשה זה לא רק הפר את דיני העונשין: הוא סדק את יסוד קיומנו כחברה מוסרית. משכך, חובה עלינו לתקן את הסדק; והתיקון הדרוש לא ייעשה עד אשר יינתן פסק דין שירשיע ויעניש את העבריין ועל ידי כך יאמר לקורבנות המעשה הנפשע – בשם החברה כולה – כי זעקתם היא זעקתנו. ברם, צדק מהיר הוא דבר והיפוכו. הנאשם טוען כי היד הנפשעת שזרקה את האבן על כלי הרכב בו נסעה המנוחה איננה שייכת לו. לנוכח כפירה זו בעובדות כתב-האישום וחזקת החפות, לה זכאי הנאשם, מערכת המשפט חייבת לקיים הליך משפטי".
"מכבדים את החלטת בית המשפט"
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את החלטת ביהמ"ש העליון. בהמלצת ביהמ"ש חזרה בה ההגנה מהערר בעניין קיומן של ראיות לכאורה, כאשר ממילא לדברי בית המשפט לטענה לא היה שום סיכוי להתקבל בשים לב לכללים אשר נקבעו בפסיקה. ביהמ״ש כינה את המעשה 'חייתי וחסר רחמים' ואת מבצעו 'שונא אדם'. יחד עם זאת, ביהמ"ש נתן משקל מכריע לעובדה שהנאשם הינו קטין. יוזכר כי מלבד איזוק אלקטרוני, הרי שלאור מסוכנותו הגבוהה נאסר על הקטין באופן חריג ליצור קשר עם כל אדם זולת בני משפחתו".
ביום רביעי האחרון המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון הודעת ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להעביר את הקטין למעצר בית בפיקוח אלקטרוני. עו"ד מוחמד רחאל, שמייצג את משפחת ראבי, אמר בשבוע שעבר לחדשות: "החלטת השחרור פשוט הזויה".
הפרקליטות הסבירה בעתירה כי בית המשפט טעה בהחלטה משום שלדבריה "לא נתן משקל מספיק למסוכנותו הגבוהה מאוד של הנאשם ולהגנה על שלום הציבור וביטחונו". זאת בין היתר לאור העובדה שעל פי קביעות בית המשפט המחוזי, מעשי הנאשם הם מעשי טרור ביטחוניים שבוצעו על רקע אידיאולוגי שנמצאים ברף החומרה הגבוה, "אשר גרמו למותה של אישה חפה מפשע לעיני בעלה ובתה. לפיכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון לבטל את ההחלטה ולהורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו".
בשבוע שעבר החליט בית המשפט המחוזי בלוד לשחרר את הקטין שהואשם בהריגתה של ראבי באוקטובר האחרון: לפי ההחלטה, הקטין ישוחרר למעצר בבית סבו וסבתו. הפלסטינים טוענים שהאבן שהשליך הנאשם היא הגורם הבלעדי למותה ואילו מנהל המכון בישראל, ד"ר חן קוגל, סבור אחרת. הפרקליטות מסתמכת על דוח של המכון לרפואה משפטית הפלסטיני, שהיה הראשון שראה את הגופה. בחוות הדעת הראשונית שפרסם ד"ר קוגל הוא קבע שככלל צריך לתת עדיפות לעמדת הפלסטינים, אך ציין שיש לו הסתייגויות. כעת, בדוח החדש ד"ר קוגל טוען שהוא לא יכול להסמיך את פגיעת הראש מאבן כגורם היחיד למותה של ראבי. על כך כתבה הפרקליטות כי ד"ר קוגל טוען את הדברים "על אף ראיות 'כבדות משקל' ובעלות 'עוצמה' להוכחת כתב האישום, כקביעת בית המשפט עצמו".
ד"ר חן קוגל ציין בדוח כי כינס 12 רופאים מומחים ומתמחים נוספים, לאחר שהתגלו חילוקי דעות. "שני רופאים תמכו בדעתי בטענה כי החבלות בגולגולת המנוחה מתיישבות עם נזקים הנגרמים באנרגיה גבוהה מאוד ולא מפגיעה אחת של אבן", כתב ד"ר קוגל. "אחד מבין הרופאים הללו תמך גם בדעתי, שנראים לפחות שני מוקדי אימפקט (פגיעה). שני רופאים אחרים סברו שעל סמך הנתונים שמוצגים לעינינו, איכות התמונות הלא מיטבית והתיאור היחסית לא מפורט בחוות הדעת לא ניתן להכריע לכאן או לכאן".
עם זאת, ד"ר קוגל ציין כי היו שתי רופאות שסברו שאין מניעה שהפגיעות בגולולת המנוחה, כפי שנראו בתצלומים, יכולות להיגרם מאבן שנזרקה, והוסיף: "דעתן שונה מדעתי שלי". "חיפוש בספרות המקצועית שערכתי לא העלה אף מקרה שבו נגרמו נזקים כה נרחבים לעצמות הגולגולת כתוצאה מפגיעת אבן", הוסיף ד"ר קוגל. ואולם הוא ציין כי הספרות המקצועית "דלה בנושא" והסביר כי בחר לפרט את כל הדעות כדי להביא בפני בית המשפט את מכלול האפשרויות.
עו"ד מוחמד רחאל ועו"ד נבילה כבוב, שמייצגים את משפחת ההרוגה, מסרו בשבוע שעבר בתגובה: "הנאשם ועורכי דינו פוסעים על שתי הסעיפים וטוענים שתי טענות עובדתיות סותרות אחת את השנייה - דבר שאסור לעשות במשפט פלילי. מחד טוענים שהנאשם לא היה שם ומאידך המנוחה לא נהרגה מהאבן שנזרקה על ידי הנאשם. אנחנו מתכוונים לשלוח את תיק המעבדה לארצות הברית ולמדינות אחרות לצורך מתן חוו"ד על ידי מומחה בעל שם עולמי". עוד מסרו הפרקליטים: "חוות הדעת של חן קוגל תומכת בחוות הדעת של המכון הפלסטיני שפגש את הגופה קודם ובסמוך לאירוע. ברור לכל שהנאשם הרג אותה בדם קר ובקלות יתירה".
עורכי דינו של הקטין פנו לפרקליטות בדרישה לחזור מכתב האישום נגדו. "במהלך הדיון הצגנו חוות דעת של ד"ר חן קוגל ראש המכון לרפואה משפטית, על פי חוות הדעת הזו לא היה מקום להגיש כלל את כתב האישום מלכתחילה, שכן המוות של המנוחה לא נגרם כלל מפגיעת אבן", כתב עו"ד אריאל עטרי. "אני מצפה מהפרקליטות לשקול היטב האם להמשיך בכלל עם ההליך כנגד הקטין".
"ראיות לכאורה להריגת עאישה ראבי"
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו הוסיף: "לאור הראיות החדשות, שמצטרפות לראיות הרבות הנוספות המצביעות על חפותו של הקטין, אנו קוראים לפרקליטות שלא רק לחזור בה מכתב האישום, אלא גם להורות על שחרורו של הקטין, ושלא להגיש ערר על החלטת שחרורו". בשבוע שעבר כאמור, קבע בית המשפט כי אמנם קיימות "ראיות לכאורה כבדות משקל ובעלות עוצמה" להוכחת אשמתו של הקטין, אך קבע כי ניתן לשחררו למעצר בית בפיקוח ועם איזוק אלקטרוני. השופט טרסי מבית המשפט המחוזי-מרכז קבע כי קיימות "ראיות לכאורה" נגד הקטין, שמואשם בהריגת ראבי בנסיבות מעשה טרור, יידוי של אבן לעבר כלי תחבורה בנסיבות מחמירות בנסיבות מעשה טרור, חבלה במזיד ברכב בנסיבות מעשה טרור.
"על גבי האבן שהושלכה לעבר הרכב, פגעה בראשה של המנוחה וגרמה למותה, נמצא, לצד DNA השייך למנוחה ולבעלה, גם פרופיל DNA של המשיב, ושלו בלבד", ציין השופט. "ממצאי DNA של שלושה אנשים בלבד: המנוחה, בעלה, שאין חולק שנגע באבן לאחר שזו פגעה באשתו, והמשיב. איתור פרופיל ה-DNA של המשיב על גבי האבן מעיד לכאורה על כך שהמשיב עצמו בא במגע ישיר עם האבן, אותה אבן ממש אשר הושלכה לעבר המנוחה וגרמה למותה".
בית המשפט קבע כי ראיה זו לבד, מבלי להתייחס ליתר הראיות המפלילות הקיימות, מהווה "ראיה כבדת משקל" לחובת הקטין, שבכוחה להביא בעתיד "ברמת סבירות גבוהה" להרשעת הקטין במיוחס לו. את ההסברים שהציעו פרקליטי הקטין לאופן הגעת ה-DNA של הצעיר לסלע כינה השופט "הסברים ספקולטיביים, תאורטיים ובלתי סבירים אשר אין בכוחם לאיין או להחליש את כוחה המפליל של ראיית ה- DNA".
"בנסיבות העולות מחומר החקירה, מתחייבת לטעמי המסקנה כי האפשרות שאותו מגע אשר הותיר את חותמו של המשיב על גבי האבן היה מגע אקראי קודם, שאינו קשור כלל ועיקר לאירוע המתואר בכתב האישום, הינה בלתי סבירה באופן מובהק", הוסיף. עוד עולה כי הקטין לא סיפק אליבי. לאחר אמירות קשות אלו, בית המשפט דן גם במידת המסוכנות שנשקפת מהנאשם. לאחר שקבע כי מסוכנות הנאשם "גבוהה, גבוהה מאוד", החליט השופט שמעצר בית בפיקוח אלקטרוני ואנושי הדוק "מאיין את המסוכנות הגבוהה" - והורה על קבלת חוות דעת של יחידת הפיקוח האלקטרוני בשב"ס כדי לבדוק את יהתכנות התקנת האיזוק האלקטורני במיקום שהוצע. בפרקליטות ציינו כי אם הקטין יועבר למעצר בית, ישקלו ערעור לבית המשפט העליון.