בבית הדין הצבאי ביפו החל הבוקר (שני) שלב החקירה הנגדית במשפטו של החייל אלאור אזריה. בתחילת הדיון הציג עו"ד סא"ל (במיל') נדב ויסמן, התובע במשפט, לאזריה את עדויותיו ושאל האם בכל הצהרותיו דיבר אמת. בהמשך העדות נשאל החייל האם מפקדיו שיקרו בעדותם - עזריה השיב שכן.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
במהלך החקירה שאל ויסמן את החייל היורה על עדותה של אחת החובשות שהיו בזירה:
ויסמן: "החובשת שיקרה כאן בבית המשפט?".
אזריה: "היא שכחה כמה דברים, אני חושב שהיא לא מסרה את כל מה שהיה".
ויסמן: "אז אתה אומר שהיא מסרה פרטים לא נכונים".
אזריה: "לא בדיוק..."
ויסמן: "אתה טוען שהיא מסרה אמת חלקית? אני שואל אותך, האם אני מבין מתשובותיך שהיא לא תיארה את כל השיחה? האם היא השמיטה פרטים במכוון?".
אזריה ענה בקול חלוש: "אני לא יכול להגיד לך מה היא עשתה ולמה היא עשתה, היא כנראה שכחה כמה דברים".
ויסמן: "בזמן אמת לפני האירוע יצא לך להכיר אותה כאדם אמין?".
אזריה: "אני לא יודע להגיד, הכרתי אותה כמה שבועות, חודש לפני האירוע, בעיקר ברמה המקצועית".
ויסמן: "כשישבת בבית הדין ושמעת את עדותה, הבנת שהיא שכחה כמה דברים?".
אזריה: "כשהתחלתי להיזכר, הבנתי שהיא בטח השמיטה פרטים".
בהמשך נשאל אזריה על חייל נוסף שהעיד:
ויסמן: "הוא עד שקרן לדעתך?"
אזריה: "לא זוכר, תוכל להראות לי את מה שהוא אמר".
ויסמן: "יש כאן פרט שהוא השמיט לדעתך?"
אזריה: "אמממ... (חושב ארוכות), לא יודע..."
לאחר מכן המשיך ויסמן לשאול את אזריה על חבריו לפלוגה שמסרו עדות ותהה האם לטענתו הם שיקרו בעדותם. אזריה גמגם בקול חלוש וענה שהוא לא זוכר. בהמשך החל ויסמן לשאול על מפקדיו הבכירים - המ"פ והמג"ד.
ויסמן: "רס"ן תום נעמן (המ"פ) הוא עד שקר לדעתך?"
אזריה: "חד וחלק"
ויסמן: "המג"ד הוא עד שקר לטעמך?"
אזריה: "חלק נרחב מהדברים שלו..."
ויסמן: "אני שאלתי אותך אם סא"ל דוד שפירא, המחזיק בצל"ש אלוף, הוא עד שקרן".
אזריה: "הוא שכח כמה דברים".
ויסמן: "יש דברים שאי אפשר ללכת על אפור, או כן או לא. סא"ל דוד שפירא שקרן?"
אזריה: "חלק מהדברים שהוא שכח, אני לא יכול להגיד עליו שקרן בגדול, הבאתי לו תעודה ככה וככה, אני לא יכול להגיד שהם שקר, חלק מהדברים הוא כנראה תיקן, ניסה ליפות משהו".
ויסמן: "אז הוא שקרן".
אזריה: "כן".
לאחר מכן עומת אזריה עם טענותיו במשפט לפיהן מפקד הפלוגה סטר לו לאחר שירה במחבל המנוטרל.
ויסמן: "בכל חקירותיך במצ"ח לא העלית את הטענות על הסטירות".
אזריה: "נכון, לא הייתי במצב נפשי טוב, אני גם עכשיו בקב"ן".
ויסמן: "אתה זוכר ששאלו אותך בדיוק מה קרה בינך לבין המ"פ והאם הוא כעס?"
אזריה: "סיפרתי להם שהוא לא כעס, שהוא הבין שהוא עשה טעות, זה הסביר לי דברים אחרי זה"
ויסמן: "אתה טוען שבמצ"ח, ביום האירוע, אתה פשוט לא זכרת את הסטירות".
אזריה: "לא, לא זכרתי, בעדות שלי במצ"ח הייתי עוד בהלם. רציתי לגמור עם החקירה הזו כמה שיותר מהר".
גם בשלב זה המשיך אזריה לענות בקול חלוש. השופטת מאיה הלר הורתה לו לדבר בקול ברור: "לא שומעים אותך, אתה הולך ונעלם". אחר כך הוקרן סרטון מתוך חקירתו של אזריה במצ"ח בו ענה כי המ"פ לא כעס עליו לאחר הירי, בניגוד לעדותו בבית הדין על זעם ואלימות.
ויסמן: "איך יכול להיות שהמ"פ סוטר לך וכמה שעות אחרי זה אתה אומר שהוא לא כעס עליך?".
אזריה: "אני חוזר ואומר מצבי הנפשי לא היה טוב, אני לא פסיכולוג, לא יודע למה, לפי מה ששמעתי אותו פה, שהייתה הסכין כמה מטרים מידו של המחבל, אני מדבר על זה שביום הארוע, איך זה שאני לא זוכר... אני שואל שגם ביום האירוע, הוא אמר שזה היה כמה סנטימטרים ועכשיו הוא שינה..." (הוא דיבר על גרסתו של המ"פ בנוגע למרחק הסכין מהיד).
ויסמן: "אתה אומר למ"פ בעניין מרחק מהסכין, אתה טוען שהוא שיקר".
אזריה: "אני טוען שהעדות שלו, שהוא נתן כאן הייתה שקרית".
ויסמן: "אתה בעצם אומר שאמרת לנו כאן ששיקרת, כשהעלית את הטענה שהמ"פ גם שיקר - אתה עשית כאן גזירה שווה בבית הדין ולכן נמנעת 3 פעמים לענות לי מה".
אזריה: "אתה טוען שאני משקר".
ויסמן: "אתה טוען שאתה משקר".
אזריה: "אני לא משקר חד וחלק, אני מבין שאתה טוען שאני משקר".
התובע המשיך לדחוק באזריה בנוגע לעדותו על אלימות מצד נעמן, וטען כי החייל המציא את הסיפור:
ויסמן: "אני חושב שאתה מתחמק. אתה מגיע למצ"ח לחקירה, במצ"ח חוקרים עבירות, למה לא התלוננת על הסטירות?".
אזריה: "לא זכרתי. אחרי זה זה עלה לי".
ויסמן: "אתה לא זוכר שאמרת אתמול שלא הבנת למה המ"פ הגיב ככה מול כולם? תאמר לי למה לא שאלת אף אחד, את חבריך שהעידו בזמן הירי ובסמוך לנושא הסטירות".
אזריה: "שוב, לא זכרתי"
ויסמן: לא הלכת לבדוק בתיק חקירה לחפש אפילו עדות אחת של עד ראייה שרואה את המ"פ נותן לך סטירות?".
אזריה: "תמונות מהאירוע חוזרות לי, אני חוזר כמו תוכי, זה לא עלה לי לראש".
ויסמן: "אני לא מקבל את התשובה. רק בשבוע שעבר נזכרת. אם טענתך הייתה אמת בנוגע לזיכרון המאוחר היית צריך לחשוב על זה".
אזריה: "החשיבה שלי זו לא החשיבה שלך. אמרתי כבר שאני מטופל על ידי קב"ן".
ויסמן: "היום, אתה יכול לתת לי שם של מישהו שהיה עד לסטירה?"
אזריה: "מי היה קרוב אליי? תורג'מן? אולי מסיקה?"
ויסמן: "יש אדם אחד שסיפרת לו בשטח על הסטירות שקיבלת מהמ"פ?"
אזריה: "בשטח, פעם ראשונה פיגוע, פעם ראשונה שיש לי פצוע אמת, זה לא הדבר הראשון שאני חושב עליו".
ויסמן: "אני שוב שואל אותך, יש בנאדם אחד בשטח שאתה מספר לו שקיבלת סטירות?"
אזריה: "אני לא זוכר".
ויסמן: "יש בנאדם אחד ששלחת לו מסרון על כך שקיבלת סטירות?"
אזריה: "יש לך את התצלומים של המסרונים".
ויסמן: "נכון, לכן התשובה כאן מוחלטת, לא שלחת לאף אחד מסרון על כך שהמ"פ סטר לך".
אזריה: "לא נראה לי ששלחתי".
ויסמן: "המג"ד מגיע לשטח, אותו אחד שנתן לך תעודת הצטיינות, אתה רוחש לו הערכה. הוא מגיע 10 דקות אחרי האירוע, איך אתה לא אומר לו 'המג"ד, חטפתי 2 סטירות מהמ"פ'? אחרי הסטירות הנטענות, שאני אומר שהמצאת אותן, למה אתה לא אומר לו?"
אזריה: "שוב, עדיין בהלם בזירה, גם אמרתי שאני שהלכתי לכיוון ז'ילבר".
ויסמן: "האם כשהמג"ד מגיע לשטח, אתה לא זוכר את הסטירות?"
אזריה: "חשבתי על זה בשטח, אבל לא דיברתי".
ויסמן: "זכרת את הסטירות ברבע ל-9 בבוקר?"
אזריה: "לא חשבתי על זה".
בהמשך התובע הציג סרטון בו נראים אזריה והמ"פ מתהלכים דקות ספורות אחרי האירוע. "בסרטון אתה לא נראה כמו מישהו שחטף סטירות מהמ"פ שלו כמה דקות לפני", אמר ויסמן לאזריה והציג תמונות שלו מחייך בשטח כמה דקות לאחר התקרית.
"ככה נראה חייל שחטף סטירות מהמ"פ וטוען שהוא בהלם?", שאל ויסמן. "אני אומר לך את האמת של מה שהיה בשטח, אתה לא יכול לבסס את זה על תמונה, סרטון", השיב החייל.