ברוב של שני שופטים מול אחד החליט היום (רביעי) בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של רומן זדורוב, שהורשע פעמיים ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל לפני תשע שנים בבית הספר שבו למדה בקצרין. במהלך הקראת עמדתו של השופט יורם דנציגר, שסבר כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק, התחוללה דרמה בבית המשפט - לאחר שרבים מהנוכחים סברו כי זדורוב זוכה ואף החלו להריע.
לקריאת הכרעת הדין המלאה לחצו כאן
"אנחנו נמשיך, זה לא נפתר ולא נגמר", אמרה בתום הדיון אילנה ראדה, אמה של תאיר ז"ל. "עדיין יש לי ספק, שופט אחד השאיר חלון פתוח. דבר אחד אני יכולה להגיד - עד סוף חיי אמשיך לרדוף אחרי הרוצח של תאיר".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אולגה, רעייתו של זדורוב, הייתה נסערת לאחר דחיית הערעור. "בעלי זכאי!", אמרה לכלי התקשורת במקום."ראינו פה שוב שחיתות. הכי חשוב בשבילם זו היציבות של המערכת המשפטית והם לא רוצים להודות שעשו טעות ענקית והרסו חיים - לא של בן אדם אחד אלא של שתי משפחות. דיברתי איתו שלשום והוא היה בטוח שהוא יוצא. כל החומר בנוי על שקרים של הפרקליטות והמשטרה. אני רוצה שאנשים יקומו כי מחר זה יכול להיות כל אחד מכם". אולגה זדורוב אף התייחסה למשפחת זדורוב ואמרה: "אני מרחמת עליהם כי זה יוביל לזה שלא יחפשו את הרוצחים. הבת שלהם מתהפכת בקבר כי הרוצח שלה חופשי".
פרקליטו של זדורוב, עורך הדין אביגדור פלדמן, הבהיר כי בכוונתו להגיש בקשה לדיון נוסף בתיק. "האם ייתכן לשלוח אדם למאסר עולם כאשר שופט עליון סבור שיש ספק בהרשעה?", תהה עו"ד פלדמן. "אנחנו מאוכזבים כמובן, ציפינו שרומן יזוכה, אך זה תם ולא נשלם".
מנגד, פרקליטת מחוז צפון מירית שטרן בירכה על דחיית ערעורו של זדורוב. "כולי תקווה שבהכרעה זו שם בית המשפט העליון קץ למחול השדים שהתחולל במקומות אחרים ושבכך ייגמר העניין".
"רצף ראייתי המכרסם באשמה"
השופט דנציגר, שסבר כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק, דחה את טענת ההגנה בדבר קבילות ההודאות שמסר זדורוב במשטרה, אך קבע כי "הרושם שעלה מההודאות לא היה חד משמעי ונחרץ". הוא ציין כי במהלך הודאתו של זדורוב בפני המדובב המשטרתי - "למעשה הראיה המפלילה ביותר בתיק - לא מסר זדורוב כמעט כל פרט מוכמן".
לדברי השופט, בהודאות של זדורוב קיימים גם מספר פריטים מוכמנים "שליליים" - "אשר עומדים בסתירה להודאות ועל כן מפחיתים ממשקלן". השופט דנציגר הפך את קביעת ביהמ"ש המחוזי בנוגע לסכין ששימשה לרצח. הוא קיבל את חוות הדעת "המנומקת והמבוססת" של ד"ר רוזמן, שקבעה כי כלי הרצח היה להב משונן, על פני חוות דעתו "הקצרה והלקונית" של ד"ר זייצב מטעם התביעה.
"בסופו של יום, לאחר התלבטות, החליט לזכות את זדורוב מחמת הספק מאחר שסבר כי נותר בכל זאת ספק סביר באשמתו", צוין בהכרעה. "השופט דנציגר הדגיש כי התשתית הראייתית בתיק אינה עשויה מקשה אחת. פנים שונים לה, המוליכים למסקנות שונות ומנוגדות". לדבריו קיים "רצף ראייתי המכרסם באשמתו של זדורוב". עם זאת ציין: "מדובר במקרה גבולי המצוי 'כפסע' מהרשעה והאפשרות שהורשע על לא עוול בכפו אינה גבוהה ומחייבת התרחשות של סדרת צירופי מקרים נדירה".
הודה ושחזר את הרצח
ראדה נרצחה ב-6 בדצמבר 2006 בבית הספר "נופי גולן" שבו למדה. גופתה נמצאה בתא השירותים כשעליה סימני אלימות קשים. כשבוע לאחר הרצח נעצר רומן זדורוב ושבוע לאחר מכן הוא הודה ברצח ושחזר אותו. עם זאת, למחרת חזר בו מהודאתו בטענה כי הוצאה ממנו תחת לחץ.
הפרשה ידעה תהפוכות רבות ולמרות שני פסקי דין שקבעו חד משמעית כי זדורוב הוא הרוצח, החקירה והמשפט העלו סימני שאלה רבים ואפילו אמה של תאיר, אילנה, ציינה כי היא "עדיין מאמינה שהרוצח לא נתפס". המחלוקת הראייתית העיקרית בין הפרקליטות לבין ההגנה נוגעת לסוג הסכין ששימשה לרצח, ומעולם לא נמצאה, ולטביעת הנעל שנמצאה על מכנסי הג'ינס של תאיר.
בהודאה ובשחזור טען זדורוב כי ביצע את הרצח באמצעות סכין יפנית ולאחר מכן השליך את הלהב. בכל ההליכים המשפטיים טענה התביעה כי הרצח אכן בוצע בסכין יפנית, וכך גם קבע ד"ר זייצב, רופא בכיר במכון לרפואה משפטית, בחוות הדעת שמסר לבית המשפט.
עם זאת, צוות ההגנה של זדורוב הציג חוות דעת דרמטית של ד"ר מאיה פורמן, שקבעה כי החתך בסנטר של ראדה נגרם מסכין משוננת ולא מסכין יפנית. שופטי בית המשפט המחוזי דחו את חוות הדעת של ד"ר פורמן והחליטו בכל זאת להרשיע את זדורוב.
חשיפה: ההקלטה שהשופטים לא שמעו
בתחקיר שישודר מחר בתכנית "עובדה", ושחלקים ממנו שודרו אתמול במהדורה המרכזית, תיחשף עדות דרמטית של רופא במכון לרופאה משפטית. לדבריו, במקביל לדיונים בבית המשפט המחוזי, הוא התייצב בפני ד"ר זייצב ואמר לו שהוא טועה וכי הרצח אכן בוצע באמצעות סכין משוננת.
אלא שאז, לדברי הרופא, ד"ר זייצב הפתיע אותו. "הוא מוציא אותי מהחדר שלו, מזמין את קוטיק (מתמחה במכון) ואומר לו: 'טוב, טוב, טוב, הרופא הזה מדבר שטויות... בוא תכתוב כך וכך וכך...'", הוא אמר בשיחת טלפון שהגיעה לידי כתב "עובדה" עמרי אסנהיים.
"ואני אמרתי לו (למתמחה): 'תקשיב, אתה לא חותם על חוות הדעת הזאת בשום אופן...'", סיפר הרופא. "בסוף הוא לא חתם עליה והוא פשוט עזר לזייצב למצוא את זה בספרים. יש כל מיני הסברים תלושים כאלה... משהו שיחלץ אותו מהסיטואציה וגרסה שהוא יכול לדבוק בה ולהגיד שזה נמצא, וזה יכול, וזה שריר וזה קיים... אבל זה קשקוש... צריך פשוט בן אדם עם היגיון בריא שיגיד 'המלך הוא עירום - שלום'".