ב-12 ליוני 2006 התרחש אחד מאסונות התחבורה הקשים בישראל. חמישה בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו בהתנגשות בין רכבת למכונית פרטית, במה שנודע לימים כ"אסון בית יהושע". הקטר גרר את הרכב לאורך המסילה, נשמט ממנה והתהפך. גם הקרונות הקדמיים התהפכו כשהאחד מועך את האחר ולוכד את היושבים בו.
ימים ספורים לאחר מכן, החלה חקירת המשטרה בחשד לרשלנות מצד בכירי הרכבת כמו המנכ"ל דאז עפר לינצ'בסקי, והאחראי על הבטיחות יובל בלום.בשנת 2010 הוגש כתב אישום חריף, בו תלתה הפרקליטות את האחריות הישירה על הנהלת הרכבת, ומעלה כשלים חמורים לגבי תפקודם של בכירים שגרמו ברשלנותם למותם של מוני פז, ליאור אלבלה, לילך סוזי, מיטל כהן ואלון שורק ז"ל.
כתב אישום ללא אשמים?
כתב האישום החמור הזה הביא לניסיון גישור בין מנהלי הרכבת לפרקליטות בעקבותיו הוחלט לאחרונה על עסקת טיעון, אבל אז התברר שבכתב האישום המתוקן הושמטו שמותיהם של שניים, לינצ'בסקי ובלום, אותם מאשימים בני המשפחות באסון.
"לא הצלחנו להבין מה קרה פתאום, איזו מכת ברק הגיעה שפתאום החליטו למחוק שני נאשמים מרכזיים מכתב האישום. על זה הכעס שלנו", אמרה אתי פסט, אחותה של מיטל כהן ז"ל שנהרגה באסון. "למעשה הם מאשימים את הברזלים בתאונה".
אי אפשר לתקן ביומיים מחדלים של שנים
"לא מדובר פה באדם שישב על כסאו וחיכה שאחרים יטפלו", אמר בתגובה לטענות פרקליטו של בלום, "הוא לקח מצב נתון בעייתי של מחדלים קשים וטיפל בזה - זה הדבר היחיד שהוא עשה", הגיב בנוגע לטענות שהופנו אליו. "אי אפשר לתקן ביומיים מחדלים של שנים", הוסיף עו"ד בני כץ. השבוע אגב, נפגשו לראשונה משפחות ההרוגים יחד עו"ד רונאל פישר, שהבטיח להילחם יחד איתם למען הצדק.
סיפור התאונה בבית יהושע הוא כבר מזמן לא נשאר כסיפורן של משפחות ההרוגים, אלא מעלה שאלה עקרונית: איך ייתכן שכתב אישום שעמלו עליו שנים בייסודיות, הופך לעסקת טיעון מרוקנת מתוכן, ומאחריות.