ביום 01/01/2024 פרסם בג"ץ את פסיקתו בעניין ביטול עילת הסבירות. כמו כמעט כל נושא בישראל בימינו, גם כאן נראה שהקיטוב הציבורי בעד ונגד הוא בעיקרו מחנאות פוליטית ולא התייחסות עניינית למשמעות ביטול עילת הסבירות ומשמעות ביטול הביטול על ידי בג"ץ.
בהרכב מורחב של 15 שופטים, לא נמצא ולו שופט אחד שחשב שהחוק לביטול עילת הסבירות הוא חוק טוב וראוי. וזו צריכה להיות נקודת הפתיחה בדיון בסוגייה.
ביטול עילת הסבירות – רקע
ביולי 2023 עבר ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים התיקון השלישי לחוק יסוד: השפיטה: הקובע כי "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, "החלטה" - כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות.
כלומר, כל החלטה של ראש הממשלה, הממשלה או כל אחד מהשרים, כל החלטה שהיא, בית המשפט לא רשאי לדון אם היא סבירה או לאו. או במילים אחרות - ישנה חזקה חלוטה כי כל החלטה של הממשלה, ראש הממשלה והשרים הנה סבירה.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג לחץ/י כאן
התיקון נעשה במסגרת חוק יסוד: השפיטה והטענה הן של התומכים והן של המתנגדים לו היתה משום כך בעלת שני רבדים: האם בג"ץ יכול להתערב בחוק יסוד? ואם כן, האם יש עילה לפסול את החוק הספציפי הזה?
בשל חשיבות הנושא והתקדימיות שלו, העתירות שהוגשו כנגד התיקון לחוק היסוד נדונו בהרכב מורחב של 15 שופטים. כאשר, אף לא אחד מהם טען כי התיקון לחוק הנו ראוי וטוב, 13 שופטים טענו כי לבג"ץ קיימת סמכות להתערב בחוק יסוד במקרים מסוימים, ושמונה שופטים מול שבעה שופטים פסקו כי התיקון האמור הנו מקרה שכזה, בו יש להתערב ואף לבטל את החקיקה.
המועד הבעייתי של פרסום פסק הדין
החוק עבר ביולי 2023 והדיונים בעתירות שהוגשו הסתיימו בספטמבר. אך מאז השבעה באוקטובר ישראל נמצאת במצב חירום כואב ומדמם. רבים טענו שבשל המצב לא ראוי ולא נכון היה שבג"ץ יפרסם את פסק הדין בעת הזו.
עם זאת, ולמרות ההבנה הכנה של הדרישה לאחדות בעת הקשה הזו, לבג"ץ לא הייתה אפשרות להימנע מפרסום ההכרעה מאחר והדבר מתחייב מסעיף 15(א) לחוק בתי המשפט שקובע כי לשופט, ובמקרה שלפנינו שתי השופטות ענת ברון והנשיאה אסתר חיות, שפורשות לגמלאות יש 3 חודשים בלבד לפרסום פסקי הדין בתיקים בהם ישב. כך שהמועד האחרון הקבוע בחוק לפרסום פסק הדין הנו ה-11 בינואר, שהם שלושה חודשים בדיוק מיום פרישתה של השופטת ברון שישבה בהרכב, ושל ההדלפה של פסק הדין נכון היה וראוי להקדים את הפרסום ככל הניתן.
אין סמכות בלי אחריות
עילת הסבירות הנה כלי בידי בית המשפט כאשר מובאות בפניו עתירות כנגד החלטות שלטוניות, והוא מאפשר פסילה או דרישה שינוי של החלטה במקרים שבהם היא קיצונית במיוחד. המטרה מאחורי העילה היא לוודא שהשלטון לא פועל בצורה פוגענית, שרירותית, לא רציונלית, "בלתי סבירה". בישראל אין חוק שמסדיר את כללי הפעול התקינים של רשויות מנהליות. הפסיקה היא זו שקבעה וקיבעה שורה של עקרונות וכללים להתנהלות תקינה שכזו, ועילת הסבירות הייתה כלי מרכזי בכינונה.
החובה לנהוג בסבירות חלה על הממשלה, על ראש הממשלה, על השרים ועל שלוחיהם. זוהי חובה למדינה, לחוקיה ולעקרונותיה, אך בראש ובראשונה זוהי חובה לאזרחיה. בצידה של החובה הזו חייבת לקום סנקציה במידה והיא מופרת, אחרת האזרחים לא יוכלו להיפרע במידה והשלטון אינו ממלא את חובתו.
התומכים בחקיקה טענו כי ראש הממשלה, הממשלה, השרים ושלוחיהם ימשיכו להתנהג בסבירות ולכן אין צורך בביקורת שיפוטית על ההחלטות - אולם לא נתנו מענה אמיתי לשאלה: ומה יקרה אם לא? מה יוכל לעשות אזרח שזכויותיו נפגעו באופן חמור מהחלטה מנהלית?
הסבירות ותחום ההגירה לישראל
כעורכת דין העוסקת בתחום ההגירה אני לא צריכה לדמיין מציאות קטסטרופלית או דיסטופית כדי להבין את הפוטנציאל ההרסני של היעדרה של ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות מנהליות.
רק המחשבה על כך שהחובה של רשות מנהלית לתת מענה בתוך זמן סביר (גם זו עילת הסבירות) תתבטל, מהדהדת את כל עתירות אי המענה שהגשתי רק השנה, את כל אותם מבקשי השבות שהרשויות עושות להם גוסטינג ומותירה אותם בלימבו, ללא מעמד, ללא ידיעה, ללא ודאות ומבלי יכולת לערור על ההחלטה - פשוט כי אין כזו.
בחודש שעבר שינתה רשות האוכלוסין וההגירה את נוהל הטיפול בבקשות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים. הוועדה ההומניטרית בוחנת מקרים שבהם המבקש לא עומד בקריטריונים של נהלים אחרים, אך מסיבות הומניטריות אפשר לשקול לתת לו מעמד בישראל; כמו למשל, בעלי דרכון זר שיש להם ילדים ישראלים, זרות שסיימו את מערכת היחסים שהקנתה להן מעמד בשל אלימות מצד בן הזוג הישראלי; זרים שנפגעו בפעולות טרור; וכיו"ב.
סעיף ג.2 בנוהל החדש קובע שאם אדם הגיש בקשה לפי נוהל אחר והבקשה נדחתה, אז לא יוכל להגיש בקשה לפי הנוהל הומניטרי. זה לא סביר. יש המון סיבות לדחייה של בקשות: סיבות טכניות, סיבות כלכליות ועוד. חסימה של פנייה לוועדה ההומניטארית בגלל דחייה בעבר מתוקף נוהל אחר אינה סבירה. האם ראוי שאישה שיש לה ילדה ישראלית שחיה בישראל תגורש ממנה רק בגלל שהיא נפרדה מבן הזוג הישראלי שלה? האם לא מגיע לה לכל הפחות שידונו במקרה שלה? האם אמא קשישה של עולה חדש תישאר לבדה, ללא כל עזרה ותמיכה בביתה שבחו"ל, רחוק מילדיה, מנכדיה ומהמשפחה היחידה שיש לה - רק בגלל שבעבר לא הצליחה להשיג את כל המסמכים הנדרשים לאישור בקשתה?
הפסיקה של בג"ץ מאפשרת לנו, עורכי הדין, מתוך מחויבות לזכויות של הלקוחות שלנו והרצון להגן עליהם מפני החלטות פוגעניות ושרירותיות - לפנות לבג"ץ ולבקש מזור. טוב שהאפשרות הזו לא בוטלה.
משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי ורוזנברג בירושלים ובתל אביב, מתמחה במתן חוות דעת בדין הזר, כולל הדין האמריקאי, הגירה, הסדרת מעמד בישראל, הוצאת דרכונים זרים ועוד. צוות המשרד מתרגש לסייע לכל זכאי שבות לעלות ארצה ובמיוחד בימים אלו טוב להיווכח כי יש מי שבוחר להעביר את מרכז חייו לארץ ולתרום למדינה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג 053-9377916