לאחרונה נדונה תביעת נזקי גוף שהגישה אישה בשנות ה-60 לחייה, באמצעות בא כוחה עו"ד שי מאור, כנגד נציגות הבית המשותף שבו היא מתגוררת. במסגרת תביעתה טענה האישה כי ביקשה לברר מדוע אין לה מים חמים, ועלתה על סולם בגג אשר שייך לוועד הבית כדי לבדוק את דוד השמש שלה. לפתע הסולם נשמט והחליק, והאישה נפלה ונחבלה.
התביעה נדונה בבית משפט השלום בירושלים על ידי השופטת מיכל הירשפלד, אשר בחנה את הראיות וטענות הצדדים וקבעה כי מדובר ברשלנות של ועד הבית. התביעה התקבלה ונציגות הבית המשותף חויבה בפיצויים בסכום של כ-280 אלף שקלים עבור רוב הנזקים שנגרמו לאישה.
הסולם הונח באופן לא בטיחותי ולא מקובע, באופן שיצר סיכון ממשי לכל מי שטיפס עליו
התובעת, אשר עוסקת בהוראה, טענה כי לפני כשש שנים שבה לביתה לאחר יום עבודה וגילתה שיש תקלה ואין לה מים חמים. היא ביקשה לבדוק את דוד השמש שלה אשר מותקן על הגג, וטיפסה על הסולם שהוצב על ידי נציגות הבית המשותף לצורך עלייה לגג.
המורה המשיכה ותיארה כי טיפסה על הסולם עד למעלה ופתחה את הדלת לגג, אך באותו רגע הסולם נשמט ונפל. היא מצאה עצמה תלויה באוויר וניסתה להיאחז בפתח הגג, אך לבסוף איבדה את אחיזתה ונפלה בחוזקה. בעקבות נפילתה הובהלה באמבולנס לבית החולים ואובחנה עם שבר בברכה הימנית. כדי לטפל בפציעה היא נאלצה לעבור ניתוח ונותרה באשפוז במשך 14 ימים.
האם נפילתה של הדיירת אירעה בשל רשלנות ועד הבית או שמא יש להטיל עליה את האחריות?
המחלוקת העיקרית בין התובעת לנתבעת - נציגות הבית המשותף - הייתה סביב שאלת האחריות לתאונה המצערת על גג הבניין. מצד אחד, הדיירת הטילה את האחריות על ועד הבית, בטענה שמדובר בהתרשלות מצדו להציב את הסולם באופן מאולתר ובדרך שאינה תקנית המסכנת את המשתמשים. מעבר לכך, טענה התובעת, מתחת לסולם הצטברו מים שהמנקה לא גרף, דבר שהגביר את התרשלות נציגות הבית המשותף מכיוון שהסולם החליק על שלולית המים.
מצד שני, נציגות הבית המשותף טענה כי יש להטיל את האחריות על התובעת באופן מלא ובלעדי. ועד הבית הכחיש כי הוא זה שהציב את הסולם בכניסה לגג, וכן טען כי התובעת לא הציגה כל הוכחה לכך שמדובר בסולם לא תקני או שהצטברה מתחתיו שלולית מים.
השופטת קיבלה את גרסתה של האישה וקבעה כי ועד הבית התרשל
לאחר שבחנה את טענות ועדויות הצדדים, קבעה השופטת כי עדותה של המורה בנוגע לנסיבות פציעתה היא אמינה ומהימנה. תמיכה נוספת לעדותה מצאה השופטת במסמכים הרפואיים ובטפסים שנשלחו לחברת הביטוח. כמו כן קיבלה השופטת את הטענה כי ועד הבית הציב את הסולם בפתח הגג כדרך לאפשר אליו גישה, וזאת כארבע שנים לפני שהמורה נפלה ממנו. הסולם אף הוצב בדרך אחרת, בטוחה ומקובעת לאחר התאונה.
השופטת קבעה כי אופן הנחת הסולם סיכן באופן ממשי את מי שטיפס עליו, והסיכון אכן התממש ביום שבו המורה ניסתה להגיע אל הגג והשתמשה בו. לדברי השופטת, נציגות הבית המשותף הייתה צריכה לצפות את הסיכון ולפעול למניעתו. מכיוון שהנציגות לא עשתה דבר - נקבע כי מדובר ברשלנות.
למרות קביעה זו, השופטת החליטה כי גם התובעת אחראית בשיעור של 35% לתאונה, מכיוון שבחרה לטפס על הסולם אף שהייתה מודעת לכך כי הוא אינו בטיחותי. לבסוף נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בסכום של 218 אלף שקלים, וכן לתשלום עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דינה בסכום של 68 אלף שקלים.
ת"א 19596-09-18
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין שי מאור - 053-7429379