לא רק אסון לאומי גילמה ה"שבת השחורה", אלא גם גילויים יוצאי דופן של גבורה ואומץ לב. לאחרונה אנחנו נחשפים לסיפורי גבורה מרגשים של אזרחים מן השורה שנלחמו באותה השבת כדי להציל חיים של אחרים תוך שסיכנו את חייהם. אנשים אלו, שלא בחרו להיות חיילים, גילו אומץ לב יוצא דופן. הם נלחמו ללא מדים, ללא הכשרה צבאית וללא כל בחירה מודעת מראש.
לפניה ישירה אל עורכת הדין נטלי גוילי-כהן - לחץ/י כאן
אנשים אלו נלחמו מתוך אינסטינקט אנושי עמוק ומתוך רצון עז להגן על חיי האחר תוך שהם מעמידים עצמם בחזית הלחימה, ונשאלת השאלה האם אין זה נכון וראוי שהמדינה תעניק לאותם אלה שהקריבו חייהם למען האחר הכרה ייחודית להם, כגיבורים שלחמו ללא מדים.
גבורת האזרחים - מלחמה על קיום וערכים
ככל שחולף הזמן אנו נחשפים ליותר ויותר סיפורי גבורה מרגשים של אזרחים מן השורה שנלחמו ב"שבת השחורה" כדי להציל חיים של אחרים תוך שסיכנו את חייהם. כך למשל, נחשפנו לסיפורה של הפרמדיקית עמית מן ז"ל שבחרה לצאת מהממ''ד כדי להעניק טיפול רפואי לפצועים תחת אש, ולסיפורו של בן בנימין שמעוני ז"ל שהצליח להימלט מהתופת במסיבה והתעקש לחזור כדי לסייע לחלץ אחרים. שניהם נרצחו לאחר שהעניקו טיפול לאחרים.
סיפור גבורה נוסף, שונה במעט, הוא של אלון שמריז ז''ל שהתנהג ממש כמו חייל ותפעל את סיפור ה"בריחה" מהשבי שלו ושל חבריו באומץ לב וגבורה יוצאת דופן. כמוהם, קיימים עוד סיפורי גבורה רבים של גיבורים שהקריבו חייהם למען האחר.
אותם הגיבורים, הוכרו אמנם על ידי המוסד לביטוח הלאומי כחללי פעולות איבה אם כי לעניות דעתי, יש להעניק לכל אותם גיבורים הכרה והוקרה הייעודית להם, על מעשיהם.
ההיבט משפטי
בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש''י- 1950 חלל צה''ל מוגדר כמי שנספה במערכה בזמן שירותו בצבא הגנה לישראל. כלומר, החוק אינו מאפשר הכרה כחלל צה''ל כאשר מדובר באזרח הגם אם סיכן חייו בהצלחת האחר במסגרת מלחמה. יחד עם זאת, נראה כי ישנם מקרים בהם הוחלט שכן להכיר כחללי צה''ל במקרים שאינם נכנסים תחת החוק ובנסיבות מסוימות.
כך למשל, בשנת 2019 הכיר משרד הביטחון בנווטת תמר אריאל ז''ל כחללת צה''ל הגם שבעת מותה לא הייתה בשירות פעיל בצה''ל אלא בחופשה ללא תשלום. תמר יצאה לחופשה וטסה עם חברים לטיול בנפאל ובמהלך הטיול הקבוצה נקלעה לסופת שלגים קשה שבמהלכה תמר הנהיגה את חבריה ועזרה לכולם, עד שאפסו כוחותיה.
תמר הוכרה כחללת צה"ל מכוח חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלחת חיי הזולת הקובע כי חייל שהקריב חייו עקב הצלת אדם מסכנת וקיפוח חייו דינו לכל דבר ועניין כדין חייל שנספה במערכה.
אמנם תמר לא הייתה חיילת משוחררת אלא חיילת בחופשה כך שכן ניתן היה להצביע על זיקה לשירות הצבאי אם כי בהחלט ניתן למצוא זיקה כלשהי בין אותם גיבורים, אזרחים מן השורה, שפעלו ללא מדים ולא מבחירה, בנסיבות מבצעיות תוך שהם מחרפים נפשם בהגנה על האחר, ולזרז את הקמת הוועדה שתבחן את נושא ההכרה וההוקרה שלהם, כפי שעלה במסגרת הדיון בעניינו של אלון שמריז ז''ל.
לאחרונה, משרדנו מקבל פניות רבות ממשפחות שיקיריהם נפלו בקרבות ה"שבת השחורה" בשאלה האם ישנה האפשרות, מכוח החוק, להכיר ביקיריהם בהכרה ייחודית להם.
תשובתי בעניין היא כי יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות תוך הבנה מלאה של כל המשמעויות הכרוכות בהליך בקשה שכזה.
דבר שחשוב להכיר ולדעת הוא שזכויות משפחה שכולה מכוח חוק נפגעי פעולות איבה ומכוח חוק משפחות חללים שנספו במערכה זהות ברובן וכי אופן הגדרת והנצחת המנוח, יש בה בעיקר ביטוי של הערכה עמוקה על אומץ לב והקרבה.
עורכת הדין נטלי גוילי-כהן עוסקת באופן בלעדי בייצוג נכי צה''ל מול אגף השיקום במשרד הביטחון. עו"ד גוילי-כהן היא נכת צה''ל בעצמה, אשר למדה על בשרה את התהליך המורכב של הליך ההכרה ובחרה להקדיש את חייה המקצועיים לליווי וייצוג של אנשי כוחות הביטחון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד נטלי גוילי-כהן – 053-6248865