המרב"ד פועל תחת משרד הבריאות לבחינת כשירותם הרפואית של נהגים לאחוז ברישיון. מדי שנה רשות הרישוי מזמינה עשרות אלפי נהגים ובניהם נכים, קשישים, נפגעי פעולות איבה, יוצאי כוחות הבטחון ובהם חיילים, לצורך ביצוע בדיקות כשירות בפני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים - המרב"ד.
המרב"ד מוסמך לפסול נהג המחזיק ברישיון לצמיתות, לתקופה מסוימת, או עד למילוי תנאים מחמת כושר נהיגה לקוי.
התנהגות שערורייתית מצד רשות הרישוי והמרב"ד
בימים אלו הסנגור הח"מ, וסנגורים נוספים, הגישו עתירה לבית משפט המחוזי בתל אביב ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים. העתירה עוסקת בין היתר בנזק שנגרם לאותם עשרות אלפי נהגים ו/או אזרחים שהיו חייבים לעבור הליך בדיקת כשרות רפואית מול המרב"ד, כאשר לחלקם הותלה רישיונם זמנית עד לקבלת תוצאת בדיקת הכשרות הרפואית.
לעתים קרובות נוצר מצב בו נהג עובר את הליך הבדיקות במשך חודשים ארוכים בעודו פסול מלנהוג, ובסיום הבדיקה נמצא כשיר. יוצא מצב שנהגים כשירים "מאבדים את החירות מלנהוג" עקב נוהל פסול ואולי בלתי חוקי בעליל מצד רשויות החוק.
לפנייה ישירה לעו"ד ארז רופא, לחץ/י כאן
אותם עשרות אלפי נהגים ו/או אזרחים הגיעו לכלל מסקנה מבוססת ביותר שההליך המקדמי הזה, של התליית הרשיון עד גמר הבדיקות, הוא הליך מסובך ומסורבל עד כדי כך שברוב הפעמים מועד הבדיקה נקבע אחרי חודשים ארוכים של המתנה מורטת עצבים. בזמן זה, רישיונם של חלקם היה מותלה, כאמור, ובמקרים רבים שהגיע המועד המיוחל נוכחו לדעת כי תיקם היה חסר את התיעוד הרפואי הדרוש. על כן, מועד הבדיקה נדחה ועל פי רוב לעוד מספר חודשים, כל זאת בזמן שהנהג פסול, כאשר במקרים רבים אין הצדקה לכך כלל וכלל.
מה המקור החוקי המקנה למרב"ד את הסמכויות הללו?
סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי לרשות רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת, או על למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.
סעיף 52 (א) לפקודת התעבורה קובע כי "הייתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רישיונו".
סעיף 53 לפקודת התעבורה קובע כי לרשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברישיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרישיון.
סעיף 55א)(ב) לפקודת התעבורה קובע כי רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לעניין מתן אישור רפואי לנהיגה".
סעיף 55(א)ב לפקודת התעבורה קובע כי "מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר השר בהתייעצות עם שר הבריאות".
רשימה חלקית של נהגים ואזרחים הנתבעים לעבור בדיקת כשירות רפואית בפני המרב"ד
א. נהגים שצברו 72 נקודות או יותר.
ב. נהגים ששוחררו מהצבא בפרופיל 21 על רקע נפשי.
ג. נהגים שהורשעו בעבירות סמים.
ד. נהגים הסובלים מבעיות בריאותיות היכולות להשפיע על כושר הנהיגה שלהם כגון אפילפסיה, בעיות לב, בעיות ראיה, אירוע מוחי וכו'.
ה. נהגים הסובלים מבעיות נפשיות ובעיקר כאלה שאושפזו בבית חולים פסיכיאטרי עקב כך.
ו. נהגים שהורשעו בעבירות של נהיגה בשכרות.
ז. נהגים חדשים שהורשעו בעבירה של נהיגה בקלות ראש או תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נחבל אדם חבלה של ממש.
ח. נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות.
ט. נהגים החייבים בדיקת כשירות רפואית לנהיגה עקב גיל.
י. נהגים המבקשים להוציא רישיון לרכב משא כבד, לרכב גורר - תומך, או לרכב ציבורי, חייבים על פי חוק באישור כשירות נהיגה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בטרם יחלו בהליך להוצאת רישיון.
אופן הטיפול בתיקים
המצב וזמן ההמתנה במרב"ד ואופן הטיפול בתיקים "הוא לא ידידותי לאזרח". ארגזים על גבי ארגזים עומדים וממתינים חודשים ארוכים לטיפול, לעתים בדיקת ניירת רפואית בלבד. עקב האמור נוצר מצב שאלפי/ עשרות אלפי נהגים כשירים מוצאים עצמם בפסילה, על לא עוול בכפם. לכן כדאי לקחת ייעוץ וייצוג של עו"ד שיסייע לכם בהתמודדות מול המרב"ד מהרגע הראשון.
עו"ד ארז רופא עוסק בענייני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. לעו"ד ארז הצלחות ותקדימים רבים במסגרתם דאג להשיב לאלפי נהגים את רישיונות הנהיגה שלהם. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד ארז רופא - 053-6244937