פסק דין בע"מ 919/15 שניתן על ידי בית המשפט העליון בישראל בשנת 2017 נחשב לאבן דרך ולמעין "רעידת אדמה" בתחום דיני מזונות קטינים, במיוחד לילדים מעל גיל שש. עד לפסק דין זה, נהגה גישה מסורתית שבה חובת המזונות חלה בעיקר על האב, ללא קשר להכנסותיו של ההורה האחר (בדרך כלל האם) או לחלוקת המשמורת ביניהם. להלן הסבר מדוע פסק הדין שינה באופן מהותי את התחום:
שינוי עקרוני בגישת חלוקת הנטל הכלכלי
עד פסק הדין, האחריות לתשלום מזונות הייתה מבוססת בעיקר על הדין הדתי-אישי (הדין העברי). לפי גישה זו, האב היה מחויב לשאת במלוא צרכיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל 15, בעוד שהאם תרמה רק מדיני צדקה, בהתאם ליכולתה הכלכלית.
לפנייה ישירה אל עורכת דין אירית מידן ממשרד עורכי דין מידן & מידן - לחץ/י כאן
בע"מ 919/15 שינה את המצב וקבע כי כאשר מדובר בילדים מעל גיל שש, חובת המזונות תיקבע על בסיס עקרונות שוויוניים: ההורים יישאו במזונות הילדים בהתאם להכנסותיהם היחסיות ולחלוקת זמני השהות עם הילדים.
הכרה בשוויון ההורי
פסק הדין יישם את עקרון השוויון, בהתחשב בשינויים החברתיים והתעסוקתיים, שבמסגרתם גם אימהות נושאות בנטל הכלכלי באופן משמעותי, ולעיתים אף שוות או עולות בהכנסותיהן על אבות. כתוצאה מכך, האחריות הכלכלית חולקה בין ההורים באופן שוויוני יותר.
שיקול הדעת של בתי המשפט
פסק הדין העניק לבתי המשפט שיקול דעת רחב יותר לקבוע את חלוקת המזונות על בסיס נסיבות כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במכלול הפרמטרים, כגון:
- הכנסות ההורים.
- זמני השהות בפועל.
- הצרכים הכלכליים של הילדים.
- פערים כלכליים משמעותיים בין ההורים.
השפעה על תמריץ לתיאום משמורת משותפת
בעקבות פסק הדין, במקרים רבים חלוקת זמני השהות הפכה לרלוונטית מאוד בקביעת המזונות. הדבר עורר דיון על כך שהורים (במיוחד אבות) עשויים לבקש משמורת משותפת לאו דווקא מתוך כוונה להיות מעורבים יותר בגידול הילדים, אלא כדי להפחית את חיוב המזונות.
ביקורת וסוגיות פתוחות
למרות שהפסיקה התקבלה ברוח של קידום שוויון, היא עוררה ביקורת וסוגיות:
- האם יש בכך כדי להפחית בפועל את רמת החיים של הילדים?
- כיצד מתמודדים עם מקרים שבהם אין איזון בזמני השהות או כאשר אחד ההורים מרוויח משמעותית פחות מהאחר?
- ההשלכות המעשיות של הפסיקה על משפחות חד-הוריות.
סיכום
פסק דין בע"מ 919/15 היה נקודת מפנה משום שהוא יישם את עקרון השוויון בתשלום המזונות לילדים מגיל שש ואילך. הוא שינה את התפיסה המסורתית, התאים את הדין למציאות החברתית והכלכלית המודרנית, והשפיע באופן עמוק על תחום דיני המשפחה בישראל.
פסק דין בע"מ 919/15 מתייחס באופן משמעותי ליחסי הכוחות בין ההורים הגרושים, ומשפיע עליהם בכמה היבטים מרכזיים:
מעבר מחלוקה מסורתית לשוויונית
לפני פסק הדין, יחסי הכוחות נטו לטובת האם מבחינה כלכלית, משום שהאב היה מחויב באופן כמעט מוחלט לשאת במזונות הילדים על פי הדין האישי. פסק הדין שינה זאת וקבע כי האחריות הכלכלית תחולק בין ההורים בהתאם להכנסותיהם ולזמני השהות עם הילדים.
השפעה על יחסי הכוחות:
- הפחתת התלות הכלכלית של האם באב: פסק הדין מחזק את מעמדו של האב ומקטין את הנחיתות הכלכלית שלו, בעיקר כאשר האם משתכרת באופן שווה או גבוה ממנו.
- הגדלת אחריות האם: אם בעבר האם לא נדרשה להשתתף משמעותית במזונות הילדים, כעת היא מחויבת לעשות זאת.
איזון כלכלי בהתאם ליכולת ההשתכרות
פסק הדין מדגיש את חלוקת האחריות הכלכלית על פי היכולת הכלכלית של כל הורה. אם יש פער משמעותי בהכנסות, ההורה המרוויח יותר יישא בנטל גבוה יותר.
השפעה על יחסי הכוחות:
- יתרון לאב בעל הכנסה נמוכה: במקרים שבהם הכנסת האב נמוכה משל האם, פסק הדין מונע ממנו לשאת בנטל כלכלי לא פרופורציונלי.
- אחריות שוויונית להורים בעלי הכנסה דומה: ההורים מחויבים לנהל את המזונות באופן שוויוני יותר, מה שמאזן את יחסי הכוחות.
השפעה על זמני השהות
פסק הדין קובע כי זמני השהות עם הילדים הם גורם מכריע בקביעת המזונות. כאשר זמני השהות מתחלקים בצורה שווה, חובת המזונות פוחתת משמעותית או מתבטלת.
השפעה על יחסי הכוחות:
- מעורבות אבות בגידול הילדים: פסק הדין מעודד אבות לתבוע משמורת משותפת כדי להקטין את חיוב המזונות שלהם, ובכך להגביר את מעורבותם ההורית.
- פגיעה אפשרית באימהות: במקרים מסוימים, פסק הדין עשוי לגרום לאבות לדרוש זמני שהות שווים ממניעים כלכליים ולא ממניעים הוריים.
שינוי ביחסי המיקוח
פסק הדין משפיע על האופן שבו מתנהלים יחסי המיקוח בין ההורים, הן בהליך הגירושין עצמו והן בהתנהלות השוטפת לאחריו.
השפעה על יחסי הכוחות:
- פחות עמדת כוח לאם: מאחר שהמזונות אינם מובטחים מראש, לאם יש פחות יכולת להתנות את ההסדרים לטובתה.
- מיקוח סביב חלוקת זמני שהות: חלוקת זמני השהות הפכה לנושא מרכזי במשא ומתן, שכן היא משפיעה ישירות על המזונות.
השפעה על יחסים רגשיים ומעשיים
הפחתת התלות הכלכלית בין ההורים עשויה לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם, אך במקרים מסוימים היא עלולה להחריף סכסוכים.
השפעה על יחסי הכוחות:
- פחות סכסוכים על רקע כלכלי: כאשר האחריות מחולקת באופן שוויוני, יש פחות סיבה להתנגשויות כלכליות.
- פוטנציאל לסכסוכים סביב זמני השהות והכנסות: פסיקה זו יוצרת מרחב חדש לסכסוכים, למשל כאשר הורה אחד מרגיש שהוא נושא בנטל גדול יותר.
סיכום
פסק הדין בע"מ 919/15 שינה את יחסי הכוחות בין ההורים הגרושים בכך שהפחית את התלות הכלכלית בין האם לאב וחייב כל צד לקחת אחריות כלכלית בהתאם ליכולתו. למרות השינוי המתקדם, ההשלכות אינן אחידות: ישנם מקרים שבהם השוויון המוצהר יוצר מתחים חדשים, במיוחד סביב זמני שהות והשתכרות.
עורכת דין אירית מידן ממשרד עורכי דין מידן & מידן עוסקת בענייני משפחה, ומלווה את לקוחות המשרד בתיקי ירושה, חלוקת רכוש, מזונות, גירושין ועוד.
הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה ל עורכת דין אירית מידן ממשרד עורכי דין מידן & מידן – 053-6112798