אחד המקרים הקשים והמורכבים ביותר שהתבררו בין כתלי בית הדין הרבני הגדול בירושלים בשנה האחרונה, נחתם בימים אלה בפסק דין תקדימי. המקרה, שנמשך למעלה משלוש שנים, חושף את המורכבות והכאב שבסכסוכי משמורת, במיוחד כאשר אחד ההורים פועל באופן שיטתי לניתוק הקשר בין הילדים להורה השני. בערעור שהוגש על ידי האם נגד החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע להעביר את משמורת שני ילדיה הקטינים לידי האב, קבעו הדיינים כי מדובר במקרה קיצוני של ניכור הורי, שהצדיק את צעד הקיצון הנדיר - העברת משמורת מהאם לאב.

הרקע למקרה: הפרות חוזרות ונשנות של הסדרי שהות

בני הזוג נישאו בשנת 2016 והתגרשו בשנת 2018, כשלהם שני ילדים שהיום הם כבני שבע ושמונה. לאורך תקופה ארוכה, התנהלו בבית הדין האזורי בבאר שבע הליכים בעניין הסדרי השהות, והתיק כלל למעלה ממאה החלטות שיפוטיות. בית הדין הרבני הגדול, בהרכב הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב אברהם שינדלר והרב מימון נהרי, קבע כי התנהלות האם הייתה בבחינת ביזיון בית הדין, כאשר הפרה באופן שיטתי את החלטות בית הדין בעניין הסדרי השהות.

לפנייה ישירה לעורכת הדין שני בנארדטה – לחץ/י כאן

למרות התראות חוזרות ונשנות, סנקציות כספיות ואזהרות מפורשות, המשיכה האם לפעול בדרכים שונות למניעת המפגשים בין האב לילדיו. האב, תושב עכו, נאלץ פעמים רבות לנסוע דרך ארוכה לדרום הארץ, רק כדי לגלות שהאם לא אפשרה לו לפגוש את ילדיו, בניגוד להחלטות שיפוטיות מפורשות.

האשמות שווא והתערבות גורמי מקצוע

הסיפור מקבל תפנית חמורה במיוחד כאשר האם הגישה תלונות במשטרה נגד האב, בטענה כי פגע מינית בבתם הקטינה של הצדדים. חקירת המשטרה העלתה כי מדובר בהאשמות שווא, והתיק נסגר בעילה ש"לא נעשתה עבירה פלילית". בית הדין ציין בחומרה את העובדה שהאם לא בחלה באמצעים, ואף חשפה את הילדים לחקירות ובדיקות פולשניות, במטרה לנתק את הקשר בינם לבין אביהם.

צעד נדיר וחריג: העברת משמורת מהאם לאב

בית הדין הרבני הגדול הדגיש בפסק דינו את שנקבע בביה"ד האזורי בבאר שבע- החלטה על העברת משמורת מאם לאב היא "החלטה קשה ביותר ואינה זכורה בהרכב זה של בית הדין בשנים האחרונות". ההחלטה התקבלה רק לאחר ש"כלו כל הקיצין", והאם עמדה בסירובה לאפשר את הקשר בין האב לילדיו.

חשוב לציין שבית הדין לא סגר את הדלת בפני האם, אלא קבע מסגרת של שלושה מפגשים שבועיים במרכז קשר בעכו, והבהיר כי ככל שהאם תשתף פעולה עם גורמי המקצוע ותכיר בחשיבות הקשר של הילדים עם אביהם, יגדל הסיכוי להרחבת זמני השהות עמה באופן הדרגתי. 

מעקב צמוד אחרי הטיפול והתקדמות

בית הדין ממשיך במעקב צמוד אחר התקדמות הטיפולים בקטינים ובהורים, ומבקש דיווחים שוטפים מגורמי המקצוע. במסגרת ההחלטה, מונתה מומחית לבדיקת המסוגלות ההורית של האם, והאם הופנתה לקבלת טיפול בתחנה לטיפול משפחתי.

הדיינים חזרו והדגישו בפסק הדין כי האב, לאורך כל הדרך ולמרות הקשיים הרבים שהוערמו עליו, לא התייאש ושם בראש מעייניו את טובת ילדיו, והמשיך בניסיונות ליצור עמם קשר משמעותי ויציב.

השלכות רחבות על מקרי ניכור הורי

מקרה זה מצטרף לשורה של החלטות שיפוטיות שניתנו בשנים האחרונות, המשקפות גישה מחמירה יותר כלפי הורים המנכרים את ילדיהם מההורה השני. מערכת המשפט בישראל, ובכללה בתי הדין הרבניים, מגלה נחישות גוברת במאבק בתופעת הניכור ההורי, מתוך הכרה בנזקים הקשים שהיא גורמת לילדים. המקרה מדגיש את החשיבות העליונה שמייחסת מערכת המשפט לטובת הקטינים ולזכותם לקשר משמעותי עם שני הוריהם. הוא גם מהווה אזהרה להורים המנסים לנצל את מערכת המשפט ואת ילדיהם ככלי במאבקים אישיים.

ביזיון בית הדין כעילה להחלטות חריגות

תקנות ביזיון בית הדין הן כלי משפטי שנועד לאכוף החלטות שיפוטיות ולהבטיח את כיבודן. במקרה זה, ההפרות החוזרות ונשנות של הסדרי השהות על ידי האם נחשבו לביזיון בית הדין ברמה חמורה. נושא ביזיון בית הדין קיבל משמעות מיוחדת במקרה זה, כאשר האם התעלמה מהתראות, מסנקציות כספיות ומאזהרות מפורשות. הדיינים הדגישו שהם פעלו בסבלנות יתרה ובדרכי נועם במשך תקופה ארוכה, ורק כשכלו כל הקיצין נאלצו לנקוט בצעד הדרסטי של העברת המשמורת.

ההיבט ההלכתי בפסיקת בית הדין

עו"ד שני בנארדטה, שייצגה את האב, הציגה בפני בית הדין מקורות הלכתיים התומכים בהעברת משמורת לאב במקרים של ניכור הורי. בית הדין הרבני, הפועל על פי ההלכה היהודית, מצא שהמקורות ההלכתיים תומכים בקביעה שטובת הילדים במקרה זה היא להיות במשמורת האב. זוהי נקודה משמעותית, שכן בעבר נטתה ההלכה היהודית להעדיף משמורת אם במקרים רבים, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים. ההחלטה מדגישה את הגמישות של ההלכה היהודית וההתאמה שלה למציאות המשפטית והחברתית העכשווית.

לסיכום, בית הדין הותיר אפשרות לשינוי המצב בעתיד, תוך הדגשה שהכל תלוי בהתנהגות האם ובמידת שיתוף הפעולה שלה עם גורמי המקצוע. הדיינים התוו מסלול ברור להרחבת זמני השהות של האם עם ילדיה, בכפוף להתקדמות בטיפול ולהכרה בחשיבות הקשר של הילדים עם אביהם. מודל זה של "החלטה דינמית" מאפשר לבית הדין לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולהתאים את החלטותיו למצב המשתנה, תוך שמירה על האינטרס העליון של טובת הילדים.

‏ (גדול) 1192019/ ‏ ‏ פלונית נ' פלוני

עו
עו"ד שני בנארדטה|צילום: נטלי אלכס

לעו"ד שני בנארדטה ניסיון רב בניהול תיקים מורכבים ומאתגרים בעניין חידושי קשר, כולל תיקים אשר כוללים האשמות בגין פגיעות מיניות ואלימות מסוגים שונים. הכתבה באדיבות אתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורכת הדין שני בנארדטה – 053-6256648