תפיסת רכוש על ידי המשטרה או רשויות אכיפה אחרות מהווה אירוע מטלטל עבור כל אדם. בין אם מדובר בטלפון נייד, מחשב, כלי רכב, כספים או הקפאת חשבונות בנק, תפיסת הרכוש עלולה לשבש את שגרת החיים ולגרום לנזק כלכלי ואישי משמעותי. חשוב לדעת כי החוק הישראלי מעניק זכויות וכלים למי שרכושו נתפס, ומגדיר מסגרת ברורה להליכי השבתו. פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מסדירה את סמכויות התפיסה ואת הפרוצדורה להשבת רכוש שנתפס. הבנת המסגרת החוקית והצעדים המעשיים שניתן לנקוט להשבת רכוש תפוס עשויה לחסוך זמן, כסף וטרחה מיותרת, ולהגדיל את הסיכויים להשבה מהירה ויעילה של הרכוש לידי בעליו החוקיים.
המסגרת החוקית לתפיסת רכוש בהליך הפלילי
תפיסת חפצים על-ידי המשטרה נעשית מכוח סמכויות הקבועות בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. החוק מגדיר את הנסיבות בהן רשאית המשטרה לתפוס חפץ, והן כוללות חמש עילות: כאשר באותו החפץ נעברה עבירה, כאשר עומדים לעבור באותו חפץ עבירה, החפץ עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי, כאשר החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאשר החפץ שימש כאמצעי לביצוע עבירה. בנוסף, החוק מאפשר תפיסת רכוש גם לצורך חילוטו לאוצר המדינה, בעיקר כאשר הרכוש נרכש באמצעות כספי עבירה או כאשר הוא שימש לביצוע עבירה. חשוב להדגיש כי תפיסת רכוש הינה הליך דרסטי, וככזה, אין לעשות בו שימוש באופן שרירותי, אלא לשם מימוש התכליות כפי שפורט.
לפנייה ישירה לעורך הדין שרון אורן שלג – לחץ/י כאן
זכותך לדרוש את השבת הרכוש – סעיף 34 לפקודה
סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי מהווה את הבסיס החוקי לדרישת השבתו של רכוש שנתפס. הסעיף קובע כי אדם התובע זכות בחפץ שנתפס רשאי לפנות לבית משפט השלום בבקשה להורות על השבתו. חשוב לציין כי הסעיף אינו מגביל את הזכות לפנות רק לבעלים הרשום של החפץ, אלא מאפשר לכל מי שיש לו זיקה או זכות בחפץ – כגון בעלים, מחזיק, משתמש או בעל זכות קניינית אחרת – לפנות לבית המשפט. בקשה להשבת תפוס תידון במעמד הצדדים. זכות זו, לפנות לבית המשפט, קיימת בכל שלב, החל מרגע התפיסה ועד לסיום ההליכים הפליליים, ולעתים אף לאחריהם.
הפרוצדורה להגשת בקשה להשבת תפוס
הגשת בקשה להשבת תפוס מחייבת הקפדה על כללים פרוצדורליים מסוימים. ראשית, הבקשה מוגשת לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נתפס החפץ או שבו מתנהלים ההליכים הפליליים הקשורים לתפיסה. הבקשה צריכה לכלול פרטים מדויקים על החפץ שנתפס, מועד ומקום התפיסה, זהות הגורם התופס, והנימוקים לבקשת ההשבה. חשוב לצרף אסמכתאות המוכיחות את הזכות בחפץ, כגון חשבוניות רכישה, הסכמים, תיעוד בנקאי או כל מסמך אחר המוכיח בעלות או זיקה לחפץ. הבקשה נשלחת גם לתחנת המשטרה שביצעה את התפיסה או לפרקליטות, אשר יגישו את עמדתם לבקשה. המבקש רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין, ובמקרים רבים ייצוג משפטי עשוי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הבקשה.
שיקולי בית המשפט בהחלטה על השבת תפוס
בבואו להכריע בבקשה להשבת תפוס, בית המשפט מאזן בין מספר שיקולים מרכזיים. ראשית, הוא בוחן האם התפיסה נעשתה בסמכות ולתכלית ראויה המנויה בחוק. שנית, נשקלת מידת נחיצות המשך החזקת החפץ בידי רשויות האכיפה לצורך ההליך הפלילי או לצורך חילוט. בפסיקה נקבע כי ככל שחולף הזמן מאז התפיסה, וככל שההליך הפלילי מתמשך, כך עשוי להשתנות נקודת האיזון לעברו של בעל החפץ. שיקול מרכזי נוסף הוא קיומן של חלופות שפגיעתן בבעל הרכוש פחותה, כגון צילום מסמכים במקום החזקתם, הפקדת ערבות כספית להבטחת הצגת החפץ בעתיד, או יצירת העתק דיגיטלי של מידע ממחשבים או טלפונים. בית המשפט גם שוקל את מידת הפגיעה בזכויות קנייניות וחוקתיות של המבקש מול האינטרס הציבורי.
אסטרטגיות מעשיות להצלחה בהליך השבת תפוס
קיימות מספר אסטרטגיות מעשיות שיכולות לשפר את סיכויי ההצלחה בהליך השבת תפוס. ראשית, יש לאסוף ולהציג ראיות חזקות המוכיחות את הזכות בחפץ ואת הנזק שנגרם כתוצאה מהמשך התפיסה. שנית, כדאי להציע חלופות מידתיות יותר לתפיסה, כגון העתקת מידע דיגיטלי, צילום מסמכים, או הפקדת ערבות. שלישית, ניתן להגיש בקשות חוזרות להשבת תפוס אם חל שינוי נסיבות או אם חלף זמן משמעותי מאז הבקשה הקודמת.
מקרים מיוחדים ואתגרים בהשבת רכוש
ישנם מספר מקרים מיוחדים המעוררים אתגרים ייחודיים בהליכי השבת רכוש. אחד המקרים המורכבים הוא תפיסת מכשירים דיגיטליים כגון טלפונים ניידים ומחשבים, המכילים מידע פרטי רב. בפסיקה האחרונה ניכרת מגמת צמצום המעניקה הגנה מוגברת על פרטיות המשתמשים, ובתי המשפט דורשים מהמשטרה צווים ספציפיים המגבילים את היקף החיפוש במכשירים אלה. מקרה מיוחד נוסף הוא תפיסת כספים בסכומים גדולים, והקפאת חשבונות בנק כאשר המשטרה עשויה לטעון לחשד בעבירות הלבנת הון. במקרים אלה, נטל ההוכחה לגבי מקור הכספים החוקי עובר למבקש. אתגר נוסף קיים כאשר הרכוש שנתפס שייך לצד שלישי שאינו חשוד או נאשם בהליך הפלילי – במקרים אלה, בתי המשפט נוטים להגן על זכויותיהם של צדדים שלישיים תמי לב.
צעדים מעשיים להגנה על זכויותיך
לאור המסגרת החוקית והפסיקה שנסקרו, מומלץ לנקוט במספר צעדים מעשיים כאשר רכושך נתפס על-ידי רשויות האכיפה. ראשית, דרוש ותעד את האסמכתא לתפיסה – שוטרים נדרשים לתת אישור על תפיסת רכוש הכולל את פרטי החפץ ואת העילה לתפיסתו. שנית, פנה באופן מידי לגורם התופס (המשטרה או רשות אחרת) בבקשה להשבת הרכוש, ותעד את הפנייה. שלישית, אם בקשתך נדחתה, הגש בקשה מנומקת לבית משפט השלום כמפורט לעיל. רביעית, אסוף ושמור כל ראיה לבעלותך על הרכוש או לזיקתך אליו. חמישית, במידת האפשר, הצע חלופות מידתיות לתפיסה, כגון העתקת חומר דיגיטלי או הפקדת ערבות. בכל שלב ניתן לשקול פנייה לייעוץ משפטי מקצועי, במיוחד כאשר מדובר ברכוש יקר ערך או במקרים מורכבים. אימוץ אסטרטגיה זו יגדיל משמעותית את סיכוייך להשיב את רכושך במהירות ויעילות.
ההגנה על זכויות הקניין – זכות יסוד במשפט הישראלי
ההגנה על הקניין הפרטי מעוגנת כזכות יסוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וככזו, היא מהווה שיקול מרכזי בהכרעות בתי המשפט בבקשות להשבת תפוס. תפיסת רכוש על-ידי רשויות המדינה מהווה פגיעה בזכות זו, ולכן היא חייבת לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה – להיעשות לתכלית ראויה, מכוח חוק מפורש, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. בתי המשפט נוטים להכיר בכך שככל שחולף הזמן, הפגיעה בזכות הקניין הולכת ומחריפה, ולכן יש לבחון בקפידה את הצורך בהמשך התפיסה ולשקול חלופות מידתיות יותר. ההכרה בחשיבותה של זכות הקניין מספקת בסיס משפטי איתן לבקשות להשבת תפוס, ומצדיקה התייחסות רצינית מצד רשויות האכיפה ובתי המשפט לבקשות אלה.
עורך הדין שרון אורן שלג עוסק במשפט הפלילי ומייצג לקוחות במגוון רחב של תחומים, ובהם צווארון לבן, שחיתות, סמים, אלימות ועוד. בעברו היה ראש מחלקת חקירות בלהב 433 ורשות התחרות והוא צבר ניסיון רב בחקירות רבות וכן בהכנה לקראת חקירה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדיןdin.co.il .
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורך הדין שרון אורן שלג – 053-6243447