פרידה אחרי שלושים שנה היא אתגר כלכלי מורכב עבור כל זוג, אך המקרה שהגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה חשף דילמה מיוחדת במינה. מחד, אישה שמעולם לא עבדה מחוץ לבית ונשענה כלכלית על בעלה לאורך כל חיי הנישואין. מאידך, בעל שבנה קריירה מצליחה והשתכר לפי טענת האישה ברמות הגבוהות במשק. הבעל, שיוצג על ידי עו"ד חיה לזר נוטקין, הצליח להביא לחלוקה שוויונית של רכוש שצברו הצדדים, לקבל צו המורה על פירוק שיתוף בדירת המגורים, לדחיית תביעת המזונות המופרזת של האישה (26 אלף שקלים לחודש), אך נדרש לשלם פיצוי חד פעמי בשיעור של 230 אלף שקלים בגין פערי השתכרות.
האם העובדה שהאישה לא עבדה מזכה אותה ביותר ממחצית הרכוש?
בית המשפט התמודד עם טענת האישה כי היא זכאית לחלוקה לא שוויונית של הרכוש המשותף בשיעור של 70% לפחות כטענתה. טענה זו של האישה התבססה על העובדה שבעוד בעלה פיתח קריירה מצליחה שהניבה לו כושר השתכרות גבוה, היא הקדישה את חייה לניהול משק הבית ולגידול הילדים, ובכך איבדה את יכולתה לפתח קריירה משל עצמה. האישה, כבת 55, ללא השכלה או ניסיון תעסוקתי, טענה כי שוק העבודה סגור בפניה וכי היא סובלת מבעיות בריאותיות המקשות עליה להשתלב בו. עו"ד שייצגה את הבעל הצליחה לשכנע את בית המשפט כי אין הצדקה לסטות באופן דרמטי מעקרון החלוקה השוויונית.
לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין שייצגה את הבעל – לחץ/י כאן
האיזון הראוי בין פערי כושר השתכרות לחלוקת רכוש
בית המשפט קבע כי אמנם יש להתחשב בפערי ההשתכרות בין בני הזוג, אולם אין מקום לסטייה דרמטית מעקרון החלוקה השוויונית. בית המשפט הורה על פיצוי חד-פעמי של 230 אלף שקלים, שישולם לאישה מעבר לחלקה השווה ברכוש המשותף שצברו הצדדים. בפסק הדין ציינה השופטת כי הפיצוי משקף איזון ראוי בין תרומתה של האישה לקריירת בעלה לבין העובדה שחלק מהצלחתו נבע מכישרונו, מאמציו, צופן גנטי שקיים לו. בית המשפט אף דחה את טענת האישה בדבר הברחת כספים ונכסים, דחה את טענת האישה לאלימות כלכלית, והצורך באיזון שאינו שוויוני תוך העדפה מתקנת עבורה, וזאת אחרי שהבעל הוכיח כי טענות אלו נטענו ללא תימוכין, אלא בעלמא.
צעד אחד רחוק מדי: דחיית תביעת המזונות
לצד תביעת פירוק הרכוש שהגיש הבעל, הגישה האישה תביעת מזונות אישה בסכום חודשי של כ-26 אלף ש"ח, וזאת כשאין לצדדים ילדים קטינים.
טענת האישה כי היא עדיין נשואה לבעלה, ולכן זכאית למזונות עד למועד הגירושין הרשמי נדחתה. בית המשפט דחה תביעה זו בקובעו כי האישה הסכימה עקרונית להתגרש עם מתן פסק הדין הרכושי, ולמעשה נותרה נשואה גם לשיטתה רק מטעמים כלכליים. בנוסף, קבע בית המשפט כי האישה לא הוכיחה את צרכיה בראיות מספקות, וכי תביעת מזונות אישה, כמוה כתביעה כספית - דורשת הוכחה ולכן הסכום שנתבע על ידה לא הוכח והיה מופרז ביחס לרמת החיים בפועל. בית המשפט הסתפק בקביעה כי הבעל ימשיך לשאת בתשלומי המשכנתה והוצאות החזקת הדירה למשך שלושה חודשים נוספים בלבד.
מכירת הדירה ופירוק השיתוף
בית המשפט הורה על פירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת ומכירתה לכל המרבה במחיר, תוך חלוקת התמורה באופן שווה בין בני הזוג. בקשת האישה להותיר את הדירה ברשותה כך שתהיה לה קורת גג, שכן היא אינה עובדת ולא עבדה במשך למעלה משלושה עשורים נדחתה. בית המשפט לא מצא הצדקה לכך.
פסק הדין מדגיש את החשיבות שבית המשפט מייחס לאיזון הוגן בין הצדדים, תוך הכרה בתרומה של כל אחד מהם לתא המשפחתי, ומתן משקל הולם לפערי כושר ההשתכרות שנוצרו במהלך חיי הנישואין, משך הנישואין, והיקף הרכוש שמתחלק בין הצפוי להתחלק בין הצדדים. למראה מקום ראה פסק דין תלה"מ 37931-12-21 בימ"ש לענייני משפחה בחדרה.
עו"ד, נוטריון ומגשרת חיה לזר נוטקין, מנהלת פורום עיזבון וירושה באתר din.co.il, ולה מעל 20 שנות ניסיון בדיני משפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין - 053-6241137