בשנים האחרונות, נושא כלי הירייה בישראל עומד במרכזו של דיון ציבורי ומשפטי ענף. על רקע אתגרי הביטחון המורכבים והצורך של אזרחים להגן על עצמם, לצד החשש מפני שימוש לרעה בכלי נשק, חלו מספר שינויים משמעותיים בחוק כלי הירייה. שינויים אלה משקפים ניסיון למצוא איזון עדין בין מתן אפשרות לאזרחים כשירים לשאת נשק לצרכי הגנה עצמית, לבין הידוק הפיקוח והרגולציה כדי למנוע אלימות ופשיעה.
לפניה ישירה אל עו"ד נחמיה ששון - לחץ/י כאן
הרחבת הקריטריונים לקבלת רישיון
אחד השינויים הבולטים נוגע להרחבת הקריטריונים לקבלת רישיון כלי ירייה. בעבר, הזכאות לרישיון הייתה מצומצמת יחסית ודרשה עמידה בתנאים נוקשים, כגון שירות בכוחות הביטחון בתפקיד קרבי או מגורים באזורים מוגדרים. עם זאת, לאור גל הטרור והתחושה הגוברת של חוסר ביטחון אישי, החלו הקריטריונים להתרחב בהדרגה. כיום, קיימות אפשרויות נוספות לקבלת רישיון, כגון שירות במערך הביטחון האזרחי או עמידה בתנאים ספציפיים המעידים על צורך מוגבר בהגנה עצמית.
במקביל להרחבת הזכאות, חלו גם החמרות בתנאים הנלווים להחזקת כלי ירייה. הרשויות מקפידות יותר על בדיקות רקע מקיפות של המבקשים, לרבות מצבם הנפשי והעדר עבר פלילי. כמו כן, הנהלים הנוגעים לאחסון נשק בטוח והשתתפות בהדרכות תקופתיות הפכו מחייבים ותדירים יותר. מטרת צעדים אלה היא להבטיח שאלו המחזיקים בכלי נשק אכן כשירים לכך ומודעים לאחריות הכבדה המוטלת עליהם.
יתרה מכך, ניכרת מגמה של הגברת הפיקוח והאכיפה על עבירות כלי נשק. העונשים על שימוש בלתי חוקי בנשק, סחר בו או החזקתו ללא רישיון הוחמרו, ומשטר האכיפה הפך פעיל יותר. זאת, במטרה להילחם בתופעות של אלימות ופשיעה המערבות כלי נשק לא חוקיים.
תיקון 25: שינויים עיקריים בסמכויות המשטרה
במרץ 2025 פורסם תיקון 25 לחוק כלי הירייה אשר הביא עמו שינויים משמעותיים בסמכות המשטרה בנוגע לדחיית בקשות לרישיון כלי ירייה. התיקון נועד להדק את הקריטריונים למתן רישיונות ולשפר את הפיקוח על כחי ירייה במטרה להגביר את ביטחון הציבור.
התיקון מרחיב את רשימת העילות שבגינן רשאית המשטרה לדחות בקשה לרישיון כלי ירייה. בנוסף לעילות הנוגעות לעבר פלילי או מצב בריאות לקוי, נוספו עילות המתמקדות בהערכת מסוכנות ומידע מודיעני. המשטרה יכולה לדחות בקשה אם קיים מידע המצביע על דפוסי התנהגות אלימים, הסתה לאלימות, או קשר לפעילות בלתי חוקית, גם אם לא הבשילו לכדי הרשעה פלילית.
התיקון מחזק את שיקול הדעת של קצין משטרה בכיר בהמלצתו לפקיד הרישוי. ההמלצה מבוססת ע הערכה מעמיקה של נסיבות המבקש ופוטנציאל הסיכון הנשקף ממנו. המשטרה נדרשת לנמק את המלצתה באופן מבוסס ומפורט.
התיקון מעודד שיתוף פעולה בין המשטרה לגופים אחרים כמו שירותי הביטחון, משרד הבריאות וגורמי רווחה, כך שמתקבלת תמונה רחבה יותר על מצבו של המבקש,
התיקון משפיע על חידוש רישיונות קיימים. המשטרה יכולה להמליץ על אי חידוש רישיונות אם התגלו נתונים חדשים המעלים חשש למסוכנות.
הדבר החשוד באמת שהתיקון מסדיר בצורה ברורה את הליך הערער על ההחלטה לדחייה או ביטול רישיון. ניתן להגיש ערר לממונה באגף לרישויי נשק תוך 45 יום מקבלת ההודעה על ביטול או דחיית רישיון.
ההשלכות הצפויות של התיקון
כאן נכנסות להערכתי ההשלכות של התיקון ביחוד כאשר מדובר במצב ביטחוני לא יציב לאחר אוקטובר 2023. סביר להניח שהחמרת הקריטריונים והרחבת עילות הדחייה יביאו לירידה במספר רישיונות הנשק המאושרים על ידי המשטרה, יביא ליעילות של המשטרה בבדיקת של הבקשות, ועל ידי כך לשיפור ביטחון הציבור שמספר כלי הירייה המוחזקים על ידי אנשים שעלולים להוות סיכון הצטמצם.
מצד שני תהיה עלייה במספר הערעורים שיוגשו עקב דחיית בקשה או ביטול רישיון קיים, תשובת המשרד לביטחון פנים תהיה תלויה במידה רבה בהמלצת המשטרה וזו אינה יכולה בכוחותיה המצומצמים לענות על כל הדרישות, דבר שיביא לסחבת במתן תשובות לערעורים.
אתן מספר דוגמאות להמחשת התיקון. אדם אשר בעברו היה סייען של שירות הביטחון נקלע לסכסוך עם בני משפחתו הקרובים ולאחר חקירה נלקח ממנו נשקו ורישיונו בוטל. בצר לו ביקש לשנות את עילת הסגירה בתיקו והצליח לשנות את עילת הסגירה לאין אשמה שטכנית מהווה מחיקה של אותו תיק. אולם אין די בכך הוא נאלץ להגיש ערר והוא עדיין ממתין תקופה של למעלה מצי שנה לתשובת ערר. אין הוא יכול לפנות בעתירה לבית המשפט כי לא מיצה את ההליך מול המשרד לביטחון פנים. במצב עניינים רגיל המצב היה נסבל אבל האדם סובל מפגיעות ברכושו ואף ניסיונות פגיעה בגופו ללא יכולת של הרשויות לתת לו מזור.
דוגמא נוספת היא כוחה הגדול של המשטרה בדחיית בקשה בעילת מסוכנות עקב קיום מידע מודיעני. אדם הפונה לבית משפט אינו חשוף למידע או לתוכנו וצריך לסמוך על בית המשפט שיעיין במסמכים שמציגה המשטרה שם יהבו על השופט שיעשה איזונים מתאימים. הבעיה היא שבית המשפט סומך על המשטרה ולא רואה את המסתתר מאחרי המסמכים שמציג נציג המשטרה.
כוחה הרב של המשטרה מאפשר לה להציג מצג המשחיר פני מבקש גם אם אינו בעל עבר פלילי ואיש אינו יכול לדעת אם המידע נועד להוות מנוף לחץ לשיתוף פעולה על המבקש, אולי נקמה מצד גורמים עבריינים שהמבקש אינו נמנה עליהם. עודף הכוח בהמלצת המשטרה וקבלת ראיות מנהליות מחלישות את שיקול דעת בית המשפט ומעלות תהייה אם מתייתרת העתירה המנהלית.
חשוב שיהיה פיקוח על יישום החוק עקב הסמכויות החדשות שניתנו למשטרה כדי להעריך את השפעתו על מדיניות רישוי הנשק וביטחון הציבור בישראל.
עורך הדין נחמיה ששון עוסק בכל תחומי ההליך הפלילי והמשפט הפלילי. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורך הדין נחמיה ששון – 053-9428490