נישואים בין יהודים ללא-יהודים מהווים אתגר משפטי וחברתי בישראל, שבה דיני המעמד האישי נשלטים על-ידי המוסדות הדתיים. מערכת זו משאירה זוגות מעורבים בפני מציאות מורכבת שדורשת היכרות עם אפשרויות משפטיות שונות. בעוד שנישואים בין בני דתות שונות אינם אפשריים באופן ישיר בישראל, קיימים מסלולים חלופיים להכרה בקשר הזוגי ונדרש גם להסדיר את מעמדו של מי שאינו אזרח בישראל.
המסלולים הללו כוללים נישואים אזרחיים בחו"ל, הכרה כ"ידועים בציבור" והליכי התאזרחות מיוחדים, כאשר כל אחד מהם מציב דרישות ואתגרים ייחודיים מול הרשויות הישראליות.
נישואים אזרחיים בחו"ל והכרה בישראל
רוב הזוגות המעורבים בוחרים להינשא במדינה זרה המאפשרת נישואים אזרחיים, כאשר בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית התווספה האפשרות לערוך נישואין באופן מקוון בנישואין המכונים "נישואי יוטה". קפריסין, צ'כיה ופורטוגל הן מס' יעדים פופולריים בשל הדרישות המינימליות והקרבה הגיאוגרפית. לאחר הנישואים, על בני הזוג לרשום את הנישואין ועליהם לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה. הליך זה כולל הצגת תעודת הנישואין המקורית מאומתת על פי הדרישות (עם אפוסטיל שהיא חותמת בינלאומית למדינות החברות באמנת האג, או בהתאם לשרשרת החתימות הנדרשת ממדינות שאינן חברות באמנה) , תרגום נוטריוני לעברית במידת הצורך, ומסמכים מזהים. חשוב לציין כי למרות שמשרד הפנים מכיר בנישואין אלה למטרות רישום, נדרש לעבור הליך מלא להסדרת מעמד בישראל מול רשות האוכלוסין וסוגיות של גירושין עדיין נותרות מורכבות ולעתים דורשות הליכים משפטיים כפולים
לפנייה ישירה אל משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, לחץ/י כאן
מעמד "ידועים בציבור" כחלופה לנישואין
זוגות מעורבים רבים בוחרים למסד את הקשר כ "ידועים בציבור", סטטוס המעניק את מרבית הזכויות והחובות של זוגות נשואים מבלי לעבור טקס נישואין פורמלי. הכרה במעמד זה דורשת הוכחת חיים משותפים, ניהול משק בית משותף, ומחויבות זוגית. ההכרה מתבצעת בהתאם לדרישת הרשות המנהלית המסוימת, למשל באמצעות הגשת תצהירים, חוזה מגורים משותף, חשבונות בנק משותפים ומסמכים אחרים המעידים על הקשר. אף שמעמד זה אינו זהה לנישואין מבחינה סמלית, הוא מקנה זכויות בתחומי מס, ביטוח לאומי, ירושה, אימוץ ופנסיה, ומהווה פתרון פרקטי עבור זוגות רבים.
הליכי איחוד משפחות והתאזרחות
כאשר אחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי, הזוג ניצב בפני הליך המכונה "איחוד משפחות" במשרד הפנים, בין אם הזוג נישא בנישואים אזרחיים ובין אם הם "ידועים בציבור". עצם רישום הנישואין במרשם האוכלוסין אינו תחליף להליך הסדרת המעמד ברשות האוכלוסין וההגירה, אך הוא הצעד הראשון שיידרש. התהליך מורכב ממספר שלבים וכולל תקופת מבחן ממושכת. נהלי רשות האוכלוסין הקובעים את התהליך שונים בין שני המקרים הללו במספר נושאים, משך התקופה הכוללת של התהליך, סוג האשרות הזמניות שניתנות. ובואופן כללי שני ההליכים מחייבים להגיש בקשה מקוונת להסדרת מעמד בן או בת הזוג בישראל, ולאחר בדיקת התעודות והמסמכים שהוגשו במסגרתה, תינתן לפי סוג ההליך אשרת שהייה זמנית (ב/1 או א/5), שמתחדשת מדי שנה.
לאחר כ-4-5 שנים לבני זוג נשואים או 7 שנים ל"ידועים בציבור" ובהנחה שהקשר הזוגי נמשך והוכח כאותנטי יחד עם מרכז חיים בישראל, ניתן להגיש בקשת התאזרחות/מעמד של תושב קבע. במשך כל ההליך להסדרת מעמד רשות האוכלוסין וההגירה עורכת ראיונות תקופתיים, ביקורי בית ודורשת מסמכים וראיות לאימות הקשר. בני זוג זרים ממדינות מסוימות עשויים להידרש בעיקר בתחילת ההליך לבדיקות נוספות, שעלולות להאריך את התהליך.
אתגרים ייחודיים לזוגות שונים
האתגרים המשפטיים משתנים בהתאם לזהות בני הזוג. כאשר האישה אינה יהודייה, הילדים לא יוכרו כיהודים על פי ההלכה ללא גיור,. לעומת זאת, כאשר הגבר אינו יהודי והאישה יהודייה, הילדים יוכרו כיהודים, בשני המקרים עדיין ייתכנו קשיים בהכרה בנישואין ולעיתים בנסיבות מסויימות, ידרש פסק דין הקובע אבהות לצורך הליכי הסדרת המעמד בישראל. זוגות שבהם אחד מבני הזוג הוא תושב פלסטיני נתקלים בהגבלות חמורות יותר, הנובעות מהוראת שעה שמגבילה איחוד משפחות במקרים אלה והופכת את ההליך למורכב במיוחד ובני זוגות ממדינות מסוימות יידרשו לעבור בדיקות ביטחוניות מקיפות שלוקחות זמן.
היערכות כלכלית ומשפטית לזוגות מעורבים
היבט חיוני שזוגות מעורבים צריכים לשקול הוא היערכות כלכלית ומשפטית. הליכי הסדרת המעמד בישראל אינם הליכים פשוטים, הם לוקחים זמן ובצידם עלויות כספיות. בנוסף, כחלק מההיערכות המשפטית הכוללת מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים המסדיר בין השאר את זכויות הרכוש ונושאים רלוונטיים נוספים לבני זוג ממדינות שונות. כמו כן, חשוב לשקול עריכת צוואות, ייפוי כוח רפואי ומסמכים משפטיים אחרים שיבטיחו את זכויות בן הזוג במקרה של פרידה או אירוע משמעותי אחר בחיים. זוגות צריכים גם להיות מודעים להשלכות המיסוי, זכויות הפנסיה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, שעשויות להשתנות בהתאם למעמדם המשפטי.
לסיכום, נישואים מעורבים בישראל מציבים אתגרים ייחודיים, אך קיימים פתרונות משפטיים שמאפשרים לזוגות להסדיר את מעמדם. הבנת האפשרויות השונות והכנה נכונה יכולות לחסוך זמן, כסף ועגמת נפש רבה. בעוד שהמצב החוקי הנוכחי אינו אידיאלי עבור זוגות מעורבים, הניסיון מראה כי עם ליווי נכון ותכנון מוקדם, ניתן להתגבר על רוב המכשולים הבירוקרטיים ולהשיג הכרה משפטית וזכויות שוות. חשוב להתעדכן בשינויי חקיקה ולהיעזר בייעוץ מקצועי, שכן תחום זה ממשיך להתפתח בהתאם לשינויים חברתיים ומשפטיים.
משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר עוסק בענייני הגירה לישראל ומישראל, כניסה ועבודה לישראל, אזרחות והסדרת מעמד בישראל, אשרות מומחים, מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, הסדרת מעמד של ילדים הזכאים לאזרחות ישראלית שנולדו בחו"ל או בישראל, בדיקות אבהות ובעניינים הומניטריים.
המשרד מתמחה בסיוע במקרים מורכבים, ייצוג בהליכים מול רשות האוכלוסין, בבית הדין לעררים ובכל הערכאות הרלוונטיות. הכתבה באדיבות האתר din.co.il..
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר - 053-9428837