כל אדם מן השורה עשוי למצוא עצמו ביום מן הימים מזומן או מעוכב לחקירה בתחנת משטרה: סכסוך שכנים, ריב עם נהג בכביש, מעורבות בתאונת דרכים, סכסוך משפחתי או בן זוגי ועוד. חקירה במשטרה עשויה להיות אירוע מלחיץ ולא נעים ואף עלולה להביא אדם גם אם הוא חף מכל פשע להסתבכות מיותרת שיכולה הייתה להימנע. כעורך דין פלילי פונים אלי לא פעם לקוחות בשלב בו הם כבר אחרי החקירה הראשונית, מבלי שפנו לייעוץ לפניה, כאשר "הנזק" כבר נעשה ומלאכת הליווי המשפטי הופכת להיות מסובכת וקשה יותר. למה כל כך חשוב להיוועץ בעו"ד כבר בשלב זה? מה כבר יכול לקרות אם "לא עשיתי כלום"? מה מקורה ומה מעמדה של זכות היוועצות? האם מניעתה מהחשוד עשויה להשפיע על ההליך הפלילי כולו? על שאלות אלה ואחרות אענה במאמר זה.
לפניה ישירה אל עורך דין עודד חביב, לחץ/י כאן
המעמד החוקי של זכות ההיוועצות
זכות ההיוועצות עם עורך דין מהווה אבן יסוד בשמירה על זכויות החשוד בהליך הפלילי. היא מבטיחה את מימוש הזכות להליך הוגן ומאזנת בין כוחה של מערכת האכיפה לבין זכויות הפרט. הזכות להיוועצות מעוגנת במספר חוקים ביניהם:
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996: סעיף 34(א) קובע כי עצור זכאי להיפגש ולהיוועץ עם עורך דין (לעיתים במגבלות מסוימות)
- חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הפסיקה רואה בזכות ההיוועצות חלק מהזכות להליך הוגן, הנגזרת מהזכות לכבוד האדם
- חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961, סעיף 22 קובע את זכותו של עורך דין להיות מיוצג ע"י עורך דין
פסיקות מכוננות בנושא זכות ההיוועצות
הפסיקה לא פעם הדגישה את חשיבותה של זכות ההיוועצות, כך בבג"ץ 3412/91 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל, שם אמנם נדחתה העתירה וההחלטה שלא לאפשר לעצור להיפגש עם עורך דינו נותרה בעינה, אך בית המשפט בנימוקי ההחלטה עיגן את הזכויות שמעבר לזכות הבסיסית של עצור להיפגש עם עורך דינו וקבע כי על הרשות מוטלת חובה למסור הודעה על הזכות, וכן הודעה לחשוד כאשר הזכות נשללת וכל זאת גם אם העצור לא ביקש כלל את הפגישה.
בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי התקבל פסק דין תקדימי, טוראי רפאל יששכרוב הודה בחקירתו בשימוש והחזקה של סם במספר הזדמנויות, אך מאחר והודאתו נגבתה מבלי שהוזהר כדין בפתח חקירתו בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין, פסל בית המשפט את קבילות הודאתו וזיכה אותו משלוש עבירות של שימוש בסם(!!) שם נפסק כי בתי משפט רשאים לפסול ראיה אם הושגה ב"אמצעי חקירה המנוגדים להוראה הקבועה בחוק, בתקנה או בנוהל מחייב, או תוך פגיעה שלא כדין בזכות יסוד מוגנת".
הסכנות בוויתור על זכות ההיוועצות
ומה כאשר מקפידה המשטרה להקריא לנחקר את זכויותיו כולל זכות ההיוועצות, אך זה מחליט שלא להשתמש בה? מה אז יכול להשתבש?
נחקר נורמטיבי ולא מנוסה עשוי להישבר ולמסור הודאת שווא הן בשל הלחץ הנפשי והמתח ממעמד החקירה, ולעיתים אף מהלחץ שמפעיל עליו חוקר מנוסה. לחץ נפשי, תרגילי חקירה, מצגי שווא שמוצגים בפניו, אלה ואחרים עשויים "לשכנע" את הנחקר להודות, מתוך הנחה כי "מודה ועוזב ירוחם", אלא שהודאת השווא תהיה רק תחילתו של ההליך המשפטי וההיחלצות ממנה תהיה קשה מאד.
נחקרים אחרים מחליטים למשמע החשדות הכבדים המוטחים בפניהם להרחיק עצמם בכל דרך מזירת העבירה או ממי שהתלונן נגדם, אלא שבגרסה שקרית זו הם דווקא מחזקים את הראיות נגדם, כך לדוגמא אדם שנמצאה ראיה פורנזית שלו (טביעת אצבע או DNA) בזירת עבירת פשע חמור, נבהל וטוען להגנתו כי מעולם לא היה בזירה.. יתכן כי לו היה נעזר בייעוץ משפטי יכול היה לתת הסבר תמים לראיה ולנקות עצמו בקלות מכל חשד.
הודאת שווא ברצח
במהלך שירותי כקצין חקירות במשטרה ביחידה שחקרה פשעים חמורים, נתקלתי אף במקרה בו חשוד הודה ברצח שלא ביצע. הוא עלה בחקירה ראשונית כחשוד המיידי בביצוע הרצח ונעצר. לאורך כל החקירה שיקר בניסיון להרחיק עצמו ככל שניתן מזירת העבירה והקורבן, ובכך חיזק עוד ועוד את החשד נגדו. בשיא החקירה, לאחר שהופעלו נגדו מדובבים, הודה בביצוע הרצח, אך מאחר ולא היה הרוצח לא ידע לספר על פרטים מוכמנים מהאירוע (פרטים שרק מבצע העבירה יודע). אלא שבמקרה זה ידעה היחידה החוקרת לבחון במקביל כיווני חקירה נוספים, הרוצחים האמיתיים נעצרו, ובסופו של יום הורשעו, הוא כמובן שוחרר.
חשיבות הייעוץ המשפטי בטרם חקירה
לעורך הדין יש תפקיד קריטי שלא ניתן להפריז בחשיבותו בהליך ההיוועצות לפני החקירה, הוא מהווה עוגן של מחשבה שקולה, הגיונית ושקטה למי שחווה באותו מעמד רגע מטלטל שעשוי להשפיע לעיתים על כל מהלך חייו. אין תחליף לידע והניסיון של מי שמכיר מקרוב את ההליך החקירתי והפלילי כולו, ויכול לתת ללקוח כלים מעשיים להתמודדות עם החוויה, להסביר לו על ההליך כולו ועל ההשלכות האפשריות של דבריו ומעשיו ולאפשר לו לעבור אותו באופן שיצמצם ככל שניתן את הנזק האפשרי לחירותו ולהמשך מהלך חייו.
עו"ד עודד חביב הוא עו"ד פלילי. בעברו שימש כקצין חקירות ביחידות העילית של משטרת ישראל מעל 20 שנים ביניהן יאחב"ל וימ"ר לכיש. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורך דין עודד חביב - 053-6240823.