חלף זמן מיום שהגשת את התביעה להכרת נכות לקצין התגמולים ולבסוף הגיעה ההודעה המאכזבת והמתסכלת לפיה הוחלט לדחות את התביעה נגד משרד הביטחון. בהחלטה הקצרה הדוחה את הבקשה נרשם ביובש שקצין התגמולים התרשם שלא מתקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין הפגיעה, ללא הנמקות נוספות. החלטתו של קצין התגמולים מתבססת בדרך כלל לא רק על החומר שהוגש על ידי המבקש, אלא גם על חומר שאסף קצין התגמולים בעצמו.
לרוב, מדובר גם בחוות דעת רפואית של רופא מטעם משרד הביטחון ששללה את הטענה להתקיימות קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין הפגיעה, בעקבות בדיקה רפואית ישירה של המבקש. במקרים חריגים נדחית התביעה בשל התרשמות של גורמי מקצוע כי התובע כלל לא סובל מכל פגיעה פיזית או נפשית.
מה עושים לאחר קבלת החלטת הדחייה?
מיד לאחר קבלת ההחלטה מתחיל למעשה מרוץ הזמן - סך הכל 30 ימים - להגשת ערעור לוועדת הערר על ההחלטה (ניתן להגיש ערעור לא מנומק ולצידו בקשת אורכה להגשת נימוקי הערעור). קיימות שש ועדות ערר במחוזות השונים (תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, ראשון לציון ועפולה). יש להגיש את הערעור לוועדה הנמצאת בבית המשפט השלום בהתאם למקום המגורים של התובע. במקביל להגשת הערעור נכון לשקול הגשת בקשה למתן טיפול רפואי עד לקבלת החלטה בערעור, דבר שיוביל לכך שפעמים רבות עד שתתקבל החלטה סופית בערעור (דבר שעשוי להימשך זמן ממושך) יינתנו למערער טיפולים רפואיים.
לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן הוכברגר – לחץ/י כאן
הכנת חומר התשתית לערעור
לרוב, בעקבות החלטתו של קצין התגמולים וחוות הדעת שעליהן הוא ביסס את דחיית הבקשה, יש צורך בהבאת חוות דעת נוספת, נגדית, מטעם המערער על מנת לחזק את עמדת התובע ולקעקע את הטענות המקצועיות-מדעיות שעומדות בבסיס חוות הדעת של משרד הביטחון. כיוון שמדובר בערעור לכל דבר ועניין, שאמור להיות מוכרע על בסיס החומר שעמד לנגד עיני קצין התגמולים, יש להגיש בקשה מיוחדת לוועדת הערר על מנת לצרף חומר נוסף על החומר הקיים. החומר החדש יובא לעיון הפרקליטות שתצטרך להתייחס לטענות העולות ממנו במסגרת גיבוש תשובתה לערעור. במקרים שבהם הערעור ונספחיו מבוססים, יש אפשרות שהפרקליטות עצמה תשתכנע בצדקת הערעור ותסכים לקבלת הערעור אף ללא דיון.
הדיון בוועדת הערר והחלטתה
אך לרוב ייערך דיון בערעור לגופו. מטבע הדברים, בהינתן העמדות הסותרות המגובות בחוות דעת, שבהן אוחז התובע מצד אחד והפרקליטות מצד שני, תידרש ועדת הערר להכריע למעשה בין שתי קביעות מדעיות - מלאכה שאינה פשוטה כלל ועיקר. בשל המורכבות המובנית, ובשל חוסר היכולת לעתים של הוועדה להכריע בין שתי עמדות שונות שבמקצועיות רפואית, יהיו מקרים שבהם תראה לנכון הוועדה למנות רופא אובייקטיבי מטעמה, ולא פעם יקרה שהחלטתה תעדיף את עמדתו המקצועית.
ערעור לבית המשפט המחוזי
גם על החלטתה של ועדת הערר יש אפשרות לערער - לבית המשפט המחוזי. כאן, מסגרת הזמן הנתונה היא 45 ימים, וניתן גם במקרה זה לבקש אורכה להגשת נימוקים מפורטים לערעור. עם זאת, הערעור לבית המשפט המחוזי לא ייסוב סביב קביעות עובדתיות או מקצועיות של ועדת הערר, אלא יוגדר אך ורק לטענות בדבר טעויות משפטיות בולטות של הערכאה הקודמת. במקרים נדירים, וכאשר עולה שאלה עקרונית ורחבה, ניתן לבקש רשות להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
ערעור על קביעת הוועדה הרפואית
סוג נוסף של ערעור הוא ערעור על קביעת הוועדה הרפואית. בעוד שקצין התגמולים דן בשאלה הבינארית - כן או לא זכאי המבקש להכרה בדבר עצם היותו נכה, הוועדה הרפואית תתייחס לשאלה הכמותית - לכמה זכאי, וזאת בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969. ככל שהתובע חש שקביעת אחוזי הנכות מצד הוועדה הרפואית לא הולמת את מצבו הרפואי בעקבות הפגיעה, הוא יוכל להגיש ערעור לוועדה הרפואית העליונה שבה יושבים שלושה רופאים, תוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי קצין התגמולים. במקרים המתאימים, ניתן יהיה גם כאן להגיש בקשת רשות ערעור בשאלה משפטיה לבית המשפט המחוזי.
בקשות לדיון מחדש והחמרה במצב
במקרה שחלה החמרה במצב הרפואי מאז הקביעה הקודמת בדבר אחוזי הנכות בוועדה הרפואית, וניתן לתמוך זאת במסמכים רפואיים, אפשר להגיש לוועדה הרפואית טופס בדיקה מחדש במטרה לכנס את הוועדה הרפואית שתדון באחוזי הנכות הרלוונטיים לאור ההחמרה במצב הפגיעה שהוכרה. את הבקשה לבחינת ההחמרה במצב ניתן להגיש בחלוף שישה חודשים לפחות ממועד הדיון הקודם בוועדה - אך אין מגבלה על מספר הפעמים להגשת בקשת החמרה.
נכות מוסבת ותביעות נוספות
כך גם, כאשר הנכות המוכרת גרמה להתפתחות נכות משנית נוספת, מצב המכונה נכות מוסבת - כמו, למשל, כאבי גב שצצו לאחר פציעה אורתופדית קודמת ברגל - ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף בוועדה הרפואית, על יסוד טענה לנכות מוסבת (תקנה 9). במקרים האלה, אין מדובר בערעור על החלטה קודמת, אלא בבקשה לעדכן את ההכרה לאור ההתפתחות החדשה.
עורך הדין רן כהן רוכברגר הוא הסנגור הצבאי הראשי לשעבר בצה"ל, אלוף משנה במיל', בעל משרד העוסק בתיקי צווארון לבן ודיני צבא וביטחון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן רוכברגר – 053-7429366