ההחלטה לפרק את התא המשפחתי מהווה אחת ההחלטות הקשות והמורכבות ביותר בחיי אדם. מעבר למטען הרגשי הכבד, מדובר בתהליך משפטי מסובך המשלב היבטים כלכליים, הוריים ואישיים. הבלבול הנובע מריבוי הערכאות, המושגים המשפטיים והאסטרטגיות השונות הוא טבעי וצפוי. הליך הגירושין בישראל כולל מספר שלבים קריטיים, החל מההכנה המקדימה, דרך בחירת המסלול המתאים ועד לסיום התהליך בפועל. הכרת התהליך מראש מאפשרת קבלת החלטות מושכלות והימנעות מטעויות יקרות בזמן ובכסף.
הכנה מקדימה לתהליך הגירושין
לפני תחילת ההליכים המשפטיים, יש לבצע מספר צעדי הכנה חיוניים שיכולים להשפיע באופן מכריע על מהלך התהליך כולו. שלב זה כולל הכנה מנטלית ורגשית, כיוון שגירושין מהווים משבר חיים הדורש התמודדות עם קשת רגשות רחבה של כעס, עצב, פחד ובלבול. חשוב לפנות לתמיכה מקצועית או משפחתית ולהישען על מערכת תמיכה חזקה. נוסף על כך, יש לבצע איסוף מקיף של מסמכים פיננסיים ואישיים, כולל דפי חשבון בנק, תלושי שכר, דוחות השקעות, הערכות שווי נכסים ומסמכים אישיים כמו תעודות זהות ותעודת נישואין. שלב ההכנה כולל גם קבלת ייעוץ משפטי ראשוני מעורך דין המתמחה בדיני משפחה, המאפשר הבנת זכויות וחובות וקבלת הערכה ראשונית לגבי מורכבות התיק.
לפנייה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב, לחץ/י כאן
מסלול גירושין בהסכמה
כאשר בני הזוג מצליחים להגיע להסכמות בכל הנושאים הכרוכים בפרידה, הם יכולים לבחור במסלול המהיר והזול יותר של גירושין בהסכמה. מסלול זה מתבסס על הסכם גירושין מקיף המסדיר את כל הסוגיות הנובעות מהפרידה. הסכם זה כולל הסכמה על סידור הגט והתחייבות להופיע בבית הדין הרבני, קביעת הסדרי משמורת וזמני שהות עם הילדים, קביעת מזונות ילדים והוצאות נוספות, וחלוקה מפורטת של כל הרכוש והכספים המשותפים. ההסכם חייב להיות מנוסח על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבטיח שהוא מקצועי, ברור וצופה פני עתיד. לאחר החתימה, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. השופט או הדיין יוודאו ששני הצדדים מבינים את התוכן וחתמו מרצונם החופשי, ושההסכם אינו פוגע בזכויות הילדים. השלב האחרון הוא סידור הגט בבית הדין הרבני עם פסק הדין המאשר את ההסכם.
תהליך יישוב סכסוך חובה
מאז 2016, החוק מחייב כל זוג המעוניין להתגרש ולא הגיע להסכם כולל לעבור הליך מקדים של יישוב סכסוך לפני הגשת תביעות משפטיות. מטרת השלב היא לתת לבני הזוג הזדמנות אחרונה לפתור מחלוקות באמצעות הידברות וגישור מחוץ לכותלי בית המשפט. ההליך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ועם הגשתה מוטל עיכוב הליכים לתקופה של עד 60 יום. במהלך תקופה זו, אסור לצדדים להגיש תביעות זה נגד זה, למעט בקשות דחופות. הצדדים מוזמנים לסדרת פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, שם עובדים סוציאליים ומגשרים מסבירים על ההליך ובוחנים אפשרות לגישור. אם הגישור מצליח, מנסחים הסכם גירושין ומאשרים אותו, ואם נכשל, ההליך מסתיים ולאחר מכן ניתן להתקדם להגשת תביעות.
מרוץ הסמכויות בין ערכאות
לאחר תום תקופת יישוב הסכסוך, נכנס לתמונה מושג אסטרטגי קריטי הנקרא "מרוץ הסמכויות". בישראל פועלות שתי ערכאות משפטיות בעלות סמכות לדון בנושאים שונים הכרוכים בגירושין. לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לדון בעצם הגירושין ומתן הגט, ואם תביעת הגירושין נכרכה כדין עם נושאי משמורת, רכוש ומזונות אישה, הוא זוכה בסמכות לדון גם בהם. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בכל הנושאים הנלווים לגירושין כמו משמורת, מזונות ילדים וחלוקת רכוש, אך אין לו סמכות לתת גט. הכלל הקובע הוא "כל הקודם זוכה" - הערכאה הראשונה שאליה הוגשה תביעה כדין בנושא מסוים היא זו שתדון בו. לכל ערכאה יש גישה ופסיקות שונות בנושאים מסוימים, ולכן ההחלטה לאן לפנות ראשונים היא החלטה אסטרטגית שיש לקבל בליווי עורך דין המכיר את הניואנסים של שתי המערכות.
שלבי ההליך המשפטי בסכסוך
כאשר אין הסכמות בין הצדדים, נדרש הליך משפטי מורכב הכולל מספר שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא הגשת התביעות המתאימות - תביעת גירושין לבית הדין הרבני ותביעות נלוות למשמורת, מזונות ילדים וחלוקת רכוש. לאחר מכן מתחיל ההליך המשפטי עצמו, הכולל הגשת כתבי טענות מכל צד, הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ושאלונים, ובמקרים מתאימים - מינוי חוות דעת מומחים כמו פקידת סעד לענייני משמורת או שמאים לענייני רכוש. השלב המכריע הוא דיוני ההוכחות, בהם הצדדים והעדים מטעמם נחקרים בחקירה נגדית. זהו שלב קשה ומתיש רגשית הדורש הכנה יסודית. לאחר שמיעת כל הראיות, כל צד מסכם את טענותיו בכתב, והשופט או הדיינים נותנים את פסק הדין המכריע בכל המחלוקות בין הצדדים.
תביעת שלום בית כאסטרטגיה משפטית
לעיתים, בתגובה לתביעת גירושין, אחד הצדדים מגיש תביעה לשלום בית. על פניו, מדובר בבקשה לנסות ולשקם את היחסים הזוגיים, אך בפועל במקרים רבים מדובר בטקטיקה משפטי. בעל המגיש תביעת שלום בית עשוי לנטרל את עילת הגירושין של האישה ולמנוע ממנה להתגרש בלי הסכמתו. מנגד, אישה עשויה להשתמש בתביעה כזו כדי להבטיח את זכאותה למזונות אישה ולמגורים במדורה. בית הדין בוחן בקפידה את כנות התביעה ואת הסיכויים האמיתיים לשיקום היחסים. שימוש ציני בתביעת שלום בית כטקטיקה משפטית גרידא עלול לפגוע במגיש ולהוביל לתוצאות הפוכות מהמיועדות. חשוב לשקול בזהירות את ההחלטה להגיש תביעה כזו ולוודא שהיא מבוססת על רצון אמיתי לשיקום היחסים ולא רק על שיקולים טקטיים.
הליך הגירושין בישראל מהווה תהליך מורכב ורגיש הדורש הכנה יסודית, ייעוץ משפטי מקצועי ותכנון אסטרטגי. הבחירה במסלול המתאים - בהסכמה או בסכסוך - תלויה ברמת התקשורת וההסכמה בין בני הזוג. חשוב לזכור שמעבר להיבטים המשפטיים, מדובר בתהליך רגשי קשה המשפיע על כל בני המשפחה, במיוחד על הילדים. לכן מומלץ לפעול בשיתוף עם אנשי מקצוע מתחום המשפט והטיפול הפסיכולוגי, לשמור על תקשורת מכבדת עם בן הזוג ולהתמקד במטרה של סיום הקשר בצורה מכובדת ויעילה תוך מזעור הנזקים לכל המעורבים.
עורכת דין ומגשרת יהודית שם טוב עוסקת בדיני משפחה, גירושין, מזונות, משמורת קטינים, גישור בגירושין, הסכמי ממון, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, הונאת אבהות, ניכור הורי, תביעות נזיקיות במסגרת התא המשפחתי ועוד, תוך חשיבה מחוץ לקופסא וגיבוש אסטרטגיה שתטיב עם הצד אותו היא מייצגת. במשרד ניתן לקבל שירות גם בשפה הרוסית. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב - 053-7101867