בלב פסק הדין עומדת מערכת יחסים בין אחיין לדודו, במסגרתה מלווה האחיין לדוד סכום נכבד של כ-240,000 ש"ח. בתמורה, מצווה הדוד בצוואתו את דירתו לאחיין – דירה שערכה גבוה בהרבה מההלוואה – ובכך למעשה מעניק לו גם הטבה משמעותית מעבר להבטחת ההחזר. אלא שלאחר פטירת הדוד מתברר כי הצוואה בוטלה כשנתיים קודם לכן – והמציאות משתנה באחת
לאחר פטירת הדוד, מיהר האחיין להגיש את הצוואה לרשם הירושה, בצירוף תצהיר כוזב, וקיבל על פיה צו קיום. בהמשך, מכר את הדירה לקונה תמים – מבלי לחשוף את המצב האמיתי. על פי קביעת השופטים, עשה שימוש בכספי התמורה לצורך כיסוי חובותיו האישיים.
הסיפור שנחשף בפסק דינו של בית המשפט העליון אינו רק תמרור אזהרה – אלא קריאת השכמה לכל מי שמסתמך על אמון משפחתי במקום על מסמכים משפטיים תקפים.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין שביט פיאלקו, לחץ/י כאן
בין הבטחה למצג שווא – כך התגלגל הסכסוך המשפטי
הפרשה כאמור החלה כהלוואה משפחתית תמימה. המנוח לא השיב את הכסף, אך ערך צוואה לטובת האחיין – אולי מתוך כוונה לגמול לו ביום מן הימים. האחיין, לשיטתו מתוך תחושת ביטחון, ביסס את צעדיו המשפטיים על צוואה זו בלבד ובעצם הסתמך עליה.
יורשיו החוקיים של המנוח – שני בניו – לא נותרו אדישים. אחד מהם פנה לבית המשפט לענייני משפחה, לאחר שגילו כי קיימת צוואה מאוחרת, שביטלה את הצוואה שעל בסיסה ניתן צו הקיום. בית המשפט קבע כי האחיין אינו זכאי לדירה, אך זכאי לקיזוז סכום ההלוואה מתוך התמורה שהתקבלה מהמכירה. נוסף על כך, חויב בפיצוי בסך 100,000 ש"ח בגין הגשת תצהיר כוזב.
האחיין ערער למחוזי – וזכה. נקבע כי התקיים הסכם בע"פ, לפיו הדירה תשמש בטוחה להלוואה – גם אם לא נחתם דבר בכתב. אך עם הגעת הערעור לעליון – המגמה שוב התהפכה.
העליון קובע: אין כתב – אין עסקה
בפסק דינו החריף של השופט אלכס שטיין, נמתחת ביקורת קשה על התנהלות האחיין, שתוארה כ"מעשה תרמית ושקרים בוטים". השופט שלל כל תוקף להסכם בע"פ או למצג שהציג האחיין, תוך חידוד עיקרון יסוד בדיני מקרקעין: "בעסקאות מקרקעין – אין כתב, אין עסקה".
צו קיום הצוואה – בוטל. הדירה, שכבר נמכרה, תיחשב כחלק מעיזבון המנוח, והאחיין חויב להשיב את כל כספי המכירה – בניכוי סכום ההלוואה בלבד, וללא ריבית או הצמדה מיום מתן ההלוואה – כהבעת מורת רוח של בית המשפט מהתנהלותו.
צוואה אינה חוזה – וזו טעות מסוכנת. אנשים רבים טועים לחשוב שצוואה דומה להסכם – אך מדובר בפעולה חד-צדדית, הניתנת לשינוי וביטול בכל רגע, גם בלי ידיעת הזוכה. כאשר אדם מלווה כסף בהתבסס על צוואה, הוא מסתכן בכך שהבטוחה פשוט תתפוגג. במיוחד כשמדובר בנכס יקר כמו דירה – חובה לעגן כל התחייבות בהסכם כתוב, עם בטוחות משפטיות מוסדרות.
הפרשה הזו מדגימה כיצד הבטחות שבעל פה, גם כשהן ניתנות בכוונה טובה, אינן מחזיקות מים כאשר מגיעים לבית המשפט. בלי תיעוד, בלי חוזה, ובלי התחייבות מפורשת – גם מערכת יחסים קרובה עלולה להסתיים בסכסוך מר וקשה.
המסר ברור: אל תתבססו על צוואות כהתחייבות. אל תבצעו עסקאות "במשפחה" מבלי לערוך הסכם מסודר, ואל תבנו על אמון – במקום שניתן להבטיח זכויות באמצעות מסמך משפטי מחייב.
עורכת הדין שביט פיאלקו עוסקת במקרקעין, ירושות וחוזים. הכתבה באדיבות האתר .din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין שביט פיאלקו 053-6241193 -
בע"מ 4854/24 פלוני נ' פלוני (נבו 29.10.2024)