אחד התרחישים המטלטלים ביותר שאדם יכול למצוא עצמו בהם הוא להפוך ביום בהיר לחשוד בעבירה פלילית חמורה, אף שלא הייתה לו כל כוונה לבצע פשע. עבירות רבות במשפט הפלילי נשענות על יסוד נפשי של רשלנות, כלומר שהמעשה המזיק נגרם ללא כוונה פלילית מודעת. מצבים אלו מעוררים שאלות מהותיות לגבי מטרת הענישה והאם עונש מאסר, בפרט לאנשים נורמטיביים, הוא התגובה ההולמת והיעילה ביותר.
רשלנות בחיי היום-יום: דוגמאות ממקרים נפוצים
דוגמאות לעבירות רשלנות נפוצות בחיינו, בהן אדם נורמטיבי יכול למצוא את עצמו חשוד בפלילים, כוללות אירועים טרגיים. בתאונות דרכים, למשל, נהג שנסע לאחור ולא הבחין בהולך רגל, כמו ילד או אדם מבוגר, עשוי לגרום לפגיעה קטלנית, גם אם הנסיעה הייתה איטית. למרות שלא הייתה כל כוונה לפגוע, המעשה עלול להוביל להאשמה בעבירה חמורה כמו גרימת מוות ברשלנות. במקרים חמורים יותר, כאשר הנהיגה הייתה פזיזה באופן בולט, עלולה להיקבע עבירת המתה בקלות דעת, הנושאת בחובה השלכות חמורות עוד יותר.
לפנייה ישירה לעו"ד גיל פרידמן – לחץ/י כאן
מקרים נוספים מתרחשים בסביבת הבית והעבודה. אדם המזמין בעל מקצוע לביתו לצורך שיפוצים, וזה נפגע באופן חמור כתוצאה מנפילה, עלול למצוא עצמו בחשד לאחריות פלילית. באופן דומה, בעלי מפעלים ועסקים נדרשים לעמוד בתקני בטיחות מחמירים; אם עובד נהרג במהלך מילוי תפקידו עקב כשלים בהדרכה או באספקת ציוד מגן, מנהל החברה עלול להיות מואשם בגרימת מוות ברשלנות. מקרים אלו מדגישים כיצד רשלנות, גם ללא כוונת זדון, עלולה לגרור השלכות פליליות קשות.
המשפט העברי: "הרוצח בשוגג" ועיר המקלט
המשפט העברי מציע פרספקטיבה מעניינת על עבירות שנגרמו ללא כוונה פלילית, ומתייחס לאדם הפוגע שלא בכוונה כ"רוצח בשוגג". בדומה לתאונות המודרניות הנגרמות מרשלנות, המשפט העברי הכיר בכך שאף שאין כוונה לפגוע, יש צורך בהתייחסות למעשה והשלכותיו. הפתרון שהוצע במקרים אלה היה הפנייה ל"עיר מקלט". במקום מאסר בבית כלא, "הרוצח בשוגג" הוגלה לעיר זו, שם היה זוכה להגנה מפני נקמת "גואל הדם" של הנפגע. גישה זו העניקה סוג של ענישה (גלות), אך גם הגנה ושיקום.
לשיטת "עיר המקלט" היו כמה יתרונות ברורים על פני מאסר. ראשית, בתיאוריות מסוימות, בעיר המקלט הכוהנים היו אמונים על לימוד תושביה, כך ש"הרוצח בשוגג" יכול היה לרכוש ידע והשכלה במהלך תקופת הגלות. שנית, בעיר מקלט האדם לא שהה לצד עבריינים מועדים, מה שהפחית את הסיכון לחשיפתו לעולם הפשע ואת הסיכוי שישוב לחיי עבריינות. לבסוף, הגלות הרחיקה את הפוגע ממשפחת הנפגע, דבר שעשוי היה להקל על משפחת הקורבן, מבלי שהדבר יתפרש כנקמה טהורה מצד החברה.
מאסר לאדם נורמטיבי: דילמה חברתית
הטלת עונש מאסר על אדם נורמטיבי, שאינו עבריין מטבעו וגרם לאסון כתוצאה מרשלנות, יכולה ליצור נזק בלתי הפיך לחייו, למשפחתו ולמעמדו בחברה. יש שיטענו כי מאסר משרת מטרה של הרתעה, שמטרתה למנוע את האסון הבא. אולם, עולה השאלה האם הרתעה זו אפקטיבית במקרים של רשלנות, שבהם מעצם טבעה לא הייתה כוונה לפגוע מלכתחילה.
לצד ההבנה הכואבת כי קורבן לא ישוב לעולמו, נשאלת השאלה אם התועלת בעצם הענישה, שעלולה להיתפס כנקמנית, עולה על הנזק שנגרם לאדם שכלל לא התכוון למעשיו. ייתכן שקיימת הצדקה לבחינה מחודשת של סוגי הענישה בעבירות רשלנות חמורות, תוך בחינת חלופות שיתמקדו בשיקום, למידה ואחריות, לצד מתן מענה לכאב המשפחות שנפגעו, אך ללא הפיכת אדם נורמטיבי לעבריין לכל דבר ועניין.
עו"ד גיל פרידמן מספק מענה ללקוחותיו בכל גוון העבירות הפליליות. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד גיל פרידמן - 053-7325962