חיים בבית משותף מחייבים קיום יחסי שכנות תקינים, אך לעיתים מתפתחים קונפליקטים המפריעים לשלוות הדיירים ופוגעים באיכות חייהם. הטרדת שכנים בבתים משותפים יכולה להתבטא במגוון צורות - החל מרעש מופרז (מזגנים, מוסיקה, תופים, מסיבות ועוד) וחדירה לפרטיות, דרך פגיעה ברכוש המשותף והסגת גבולות (בנייה ללא היתר, פגיעה בזכויות בנייה), ועד לפגיעה בשם הטוב ובכבוד. המערכת המשפטית הישראלית מעניקה כלים רבים להתמודדות עם מצבים אלה, החל מהליכים פנימיים בבית המשותף ועד לתביעות אזרחיות ופליליות. הכרת הזכויות והאפשרויות המשפטיות חיונית לכל דייר המבקש להגן על עצמו מפני שכן מטריד או פוגע.
מהם הביטויים השונים של הטרדת שכנים?
פגיעה בפרטיות והפרעות לשקט הדיירים - פגיעה בפרטיות השכנים מתבטאת בצורות שונות כמו מבטים מתמידים מהמרפסת או החלון לכיוון דירת השכן, התקנת מצלמות המכוונות לרכוש השכן או למרחבים פרטיים, ואף חדירה פיזית לרכוש השכן ללא רשות. כמו כן, שכן יכול להטריד גם באמצעות רעש מופרז בשעות הלילה או בשעות שקט שנקבעו בתקנון הבית, השמעת מוזיקה חזקה, קולות צעקות וריבים, או ביצוע עבודות רעשניות בזמנים לא מתאימים, כגון הפעלת מזגן רועש כל הלילה ללא צורך. פעולות אלה פוגעות בזכותם הבסיסית של הדיירים לפרטיות ולשקט בביתם, וייתכן שתהווינה עילה לתביעה אזרחית או אף פלילית.
פגיעה ברכוש והסגת גבול - פגיעה ברכוש השכן יכולה להתבטא בנזקים מכוונים כמו שריטות לרכב, הזרקת מים או חומרים מזיקים למרפסת או לחלונות, הטלת פסולת או אשפה על רכוש השכן, או הצבת חפצים המונעים נגישות למקומות חניה או למעברים. הסגת גבול מתרחשת גם כאשר שכן חוצה את הגבולות הפיזיים בין הנכסים, בונה מבנים או גדרות החודרים לרכוש השכן או בנייה ברכוש המשותף כגון על הגג או בחצר המשותפים, נוטע צמחייה החודרת לחצר השכן, או משתלט על שטחים משותפים לשימושו הבלעדי. פעולות אלה מהוות הפרה של זכויות הקניין של השכן ועלולות לחייב בפיצויים כספיים ובהסרת ההפרה.
פגיעה בשם הטוב ולשון הרע - פגיעה בשם הטוב יכולה להתבטא בהפצת שמועות כוזבות על השכן בקרב דיירי הבית או בשכונה, פרסום מידע מזיק או משפיל במדיה החברתית או במקומות ציבוריים, הטחת האשמות כוזבות בפני הועד הבית או רשויות החוק, או התבטאויות פוגעניות ומשפילות המופנות כלפי השכן באופן פומבי. מעשים אלה עלולים לפגוע במוניטין ובכבוד של הנפגע, ובמקרים חמורים אף להשפיע על פרנסתו או מעמדו החברתי עד כדי הוצאת לשון הרע או אף דיבה. החוק הישראלי מגן בחומרה על כבוד האדם ועל שמו הטוב, ומאפשר תביעות פיצויים משמעותיות במקרים של פגיעה.
לפנייה ישירה לעו"ד ד"ר אברהם תורגמן – לחץ/י כאן
השלבים הראשונים בהתמודדות עם הטרדה
תיעוד מקיף של המקרים - השלב הראשון וההכרחי בכל התמודדות עם הטרדת שכנים הוא פניה ישירה בצורה מכובדת בע"פ ובכתב לשכן המטריד או הפוגע להימנע, להסיר המטרד או המפגע בליווי תיעוד מפורט ושיטתי של כל מקרה, הטרדה או פגיעה. יש לציין את התאריך והשעה המדויקים של כל אירוע, לתאר בפירוט את אופי ההטרדה, לצלם או לתעד בוידאו במידת האפשר, ולאסוף עדויות של שכנים אחרים שהיו עדים למקרים. תיעוד זה ישמש בסיס חיוני לכל הליך משפטי עתידי ויסייע לבית המשפט להבין את חומרת המצב והתדירות של ההטרדות. ללא תיעוד מתאים, יהיה קשה להוכיח את הטענות בבית המשפט ולקבל סעד משפטי יעיל. שכן, כידוע בית משפט נים לקבל סעד רק על סמך ראיות!
פנייה לוועד הבית – עם זאת לפני פנייה למערכת המשפט, כדאי לנסות לפתור את הבעיה בדרכים פנימיות. יש לפנות בכתב לוועד הבית ולהציג את התלונות באופן מסודר ומתועד. ועד הבית מוסמך לזמן את השכן המטריד לדיון, להוציא לו אזהרות כתובות, ואף להטיל עליו קנסות במקרים מתאימים על פי תקנון הבית. במקרים חמורים יותר, ועד הבית יכול להחליט על הרחקה זמנית של השכן מהמקום או אף לפעול להעברתו מהבית המשותף. שימוש בכלים הפנימיים עשוי לפתור את הבעיה ללא צורך בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים. ככל שהבית המשותף חבר באגודה לתרבות הדיור מומלץ לערב אותה, לה יש כלים שונים לטפל ולפתור בעיות בין שכנים.
התראות משפטיות ומכתבי עורך דין - כאשר הדרכים הפנימיות אינן מועילות, השלב הבא הוא שליחת התראה משפטית לשכן המטריד באמצעות עורך דין העוסק בתחומים אלו. התראה משפטית היא מסמך רשמי המפרט את ההטרדות וההפרות, דורש הפסקה מיידית של ההתנהגות הפוגענית, ומתרה על נקיטת הליכים משפטיים ככל שהמצב לא ישתפר. במקרים רבים, התראה משפטית מקצועית ומנוסחת נכון מובילה לפתרון מהיר של הבעיה מאחר שהשכן המטריד מבין את חומרת המצב וההשלכות המשפטיות האפשריות. מכתב עורך דין משדר רצינות ונחישות ולעיתים מונע צורך בהליכים משפטיים ארוכים.
הליכים משפטיים נגד שכן מטריד
צו מניעה בבית המשפט או המפקח על בתים משותפים - צו מניעה הוא כלי משפטי יעיל המאפשר לבית המשפט לאסור על השכן המטריד להמשיך בהתנהגותו הפוגענית. בית המשפט יכול להוציא צו מניעה זמני כבר בתחילת ההליך, עוד לפני הדיון המהותי בתיק, במטרה למנוע הידרדרות נוספת במצב. צו מניעה קבוע מוצא בתום ההליך המשפטי ויכול לכלול איסור על רעש מעבר לשעות מסוימות, איסור על פגיעה ברכוש, איסור על התקרבות או על התבטאויות מזיקות. הפרת צו מניעה מהווה עבירה פלילית של ביזוי בית משפט ועלולה להוביל עד כדי מאסר בפועל של השכן המפר.
תביעות פיצויים ותביעות עוקבות - כאשר ההטרדה גרמה לנזקים ממשיים, ניתן גם להגיש תביעה לפיצויים כספיים. פיצויים יכולים לכלול נזקים חומריים כמו תיקון רכוש שניזוק, עלויות מעבר דירה במקרים קיצוניים, הוצאות משפטיות, ואף פיצויים על סבל נפשי ופגיעה באיכות החיים. בנוסף, ניתן לתבוע פיצויים עוקבים על פגיעה בשם הטוב, הפרת פרטיות או הטרדה מינית במקרים הרלוונטיים. בית המשפט ישקול את חומרת ההטרדה, את משכה, את ההשפעה על הנפגע ואת המצב הכלכלי של הצדדים בעת קביעת סכום הפיצויים.
הליכים פליליים במקרים חמורים - במקרים של הטרדה חמורה, פגיעה פיזית, איומים, או פגיעה משמעותית ברכוש, ניתן להגיש תלונה במשטרה ולפעול להעמדתו של השכן המטריד לדין פלילי. עבירות כמו גרימת נזק בזדון, הטרדה, איום, הסגת גבול, או הפרת צו בית משפט מהוות עבירות פליליות העלולות להוביל לעונשי מאסר או קנסות כבדים. ההליך הפלילי נעשה על ידי המדינה ללא עלות לנפגע, אך לעיתים ההליך ארוך יותר מהליך אזרחי. במקרים מתאימים ניתן לנהל במקביל גם הליך אזרחי וגם הליך פלילי.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
ישנם מקרים שבהם פנייה לעורך דין הופכת להכרחית ודחופה. כאשר ההטרדה מתרחשת באופן שיטתי ומתמיד למרות פניות קודמות לוועד הבית, כאשר יש פגיעה פיזית או איומים על הבטיחות האישית, או כאשר נגרמו נזקים ממשיים לרכוש בשווי משמעותי - יש לפנות מיידית לייעוץ משפטי. כמו כן, במקרים של פגיעה בשם הטוב או הפצת לשון הרע שעלולה לפגוע בפרנסה או במעמד החברתי, או כאשר השכן המטריד איים בתביעה נגדית - הייעוץ המשפטי הופך לקריטי. סימן נוסף הוא כאשר ההטרדה משפיעה על הבריאות הנפשית או על איכות החיים באופן משמעותי.
עורך דין מנוסה יכול להעריך את סיכויי ההצלחה של התיק ואת הכדאיות הכלכלית של ניהול ההליך המשפטי. ההערכה תכלול בחינה של חוזק הראיות והתיעוד, הסיכוי לקבלת סעדים משמעותיים מבית המשפט, העלויות הצפויות של ההליך לעומת התועלת הצפויה, ומידת הסיכון להטלת חיוב בהוצאות משפט של הצד שכנגד. יש מקרים שבהם הסכם פשרה מחוץ לבית המשפט עדיף על פני הליך משפטי ארוך ויקר, ויש מקרים שבהם דווקא ההליך המשפטי הוא הדרך היעילה והמהירה ביותר. עורך דין יידע להתאים את האסטרטגיה המשפטית למאפיינים הספציפיים של כל מקרה.
עו"ד ד"ר אברהם תורגמן מייצג ומלווה בהליכי תמ"א 38 ובעסקאות מקרקעין, עוסק בסכסוכי שכנים, חריגות בנייה ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד ד"ר אברהם תורגמן - 053-6268205