ביוני 2025 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון (בע"מ 5620/24 ו-בע"מ 17735-09-24), אשר עוסק בשאלה משפטית שמטרידה לא מעט זוגות: מה דינם של נכסים שהתקבלו במתנה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין – האם הם תמיד נשארים רכוש אישי, או שבנסיבות מסוימות הם הופכים לרכוש משותף?

במקרה שנדון, עלתה סוגיה ייחודית: האישה קיבלה קרקע במתנה מאביה עוד לפני הנישואין. לימים נבנו על הקרקע דירות במסגרת עסקת קומבינציה. העליון קבע:  כאשר הוכחה כוונת שיתוף בין בני הזוג – אין להחריג את הקרקע בטענה שמקורה במתנה.

הסיפור בקצרה: מתנה שהפכה למוקד סכסוך

בני הזוג נישאו בשנת 1996 ונפרדו בשנת 2019, לאחר נישואין ארוכים ומשותפים. עוד לפני החתונה, קיבלה האישה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות בנס ציונה. כשש שנים לאחר מכן, ייעוד אחת מהחלקות שונה למגורים, ונחתמה עסקת קומבינציה שבגינה קיבלה האישה שבע דירות.

שתי דירות נמכרו – תמורתן הועברה לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג. חמש דירות נותרו בבעלות האישה והושכרו לאורך השנים. בני הזוג עצמם גרו בדירה ברעננה, שנרכשה במהלך הנישואין ונרשמה על שם שניהם.

לפנייה ישירה לעו"ד גיא נבון – לחץ/י כאן

כשהיחסים מסתיימים – מתחילות השאלות

לאחר הפרידה, דרש האיש מחצית מהדירות בנס ציונה. לדבריו, הוא נטל חלק מרכזי בפרויקט השבחת המקרקעין לדירות, ובניהולן לאחר מכן:

  • הוא פעל לשינוי ייעוד הקרקע
  • ניהל מגעים עם הקבלן
  • נטל חלק בהקמת הבניין וטיפל כמעט באופן בלעדי בהשכרת הדירות
  • ההכנסות הוזרמו לחשבון המשותף

האישה טענה בתגובה כי הקרקע התקבלה כמתנה טרם הנישואין – ולכן מדובר ברכוש אישי שאין בו שיתוף.

שלוש ערכאות – שלוש גישות שונות

  1. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי האיש אכן הוכיח כוונת שיתוף – אך רק ביחס לדירות. הקרקע עצמה, שהתקבלה כמתנה, לא משותפת. לכן, האיש יקבל מחצית מהדירות, אך עליו לשלם לאישה את שווי הקרקע כאילו הייתה שייכת לה בלבד.

  2. בית המשפט המחוזי אימץ את מסקנת ביהמ"ש לענייני משפחה בנוגע לשיתוף בדירות, אך דייק ואמר: השיתוף חל גם על השבח שנוצר מהשקעה בקרקע, אך לא על הקרקע עצמה במצבה החקלאי המקורי. נקבע שהשיתוף התגבש עם הנישואין, ויש לקזז את שווי הקרקע במועד זה.

  3. בית המשפט העליון שינה את התמונה. נפסק כי כאשר מוכחת כוונת שיתוף – לא ניתן לפצל את הנכס ולומר שחלק ממנו (הקרקע) פרטי, והשאר (הדירות) משותף.

האיש טען כי כשם שלא ניתן לקבוע שיתוף כאשר בני הזוג לא התכוונו לכך – כך גם אין מקום לקבוע "שיתוף חלקי" או "שיתוף מוחלש" רק מטעמי צדק, כאשר בפועל התגבשה בין הצדדים כוונה ברורה לשיתוף מלא.

בית המשפט העליון קיבל את הרעיון המרכזי הזה, והבהיר: כאשר מוכחת כוונת שיתוף – מדובר בשיתוף מלא, קנייני ושוויוני, שחל על הנכס כולו, ולא ניתן לפרקו לרכיבים פרטיים ומשותפים.

מהי הלכת השיתוף הספציפי?

הלכת השיתוף הספציפי מאפשרת לבית המשפט לקבוע שיתוף בנכס מסוים, גם אם הוא לא נרשם על שם שני בני הזוג, וגם אם מדובר במתנה או ירושה, ובלבד שמוכח מהתנהגות הצדדים שהם ראו בנכס כרכוש משותף בפועל. ההסכמה לא צריכה להיות כתובה. מספיקה התנהגות ברורה של שיתוף – כמו ניהול משותף, השקעה, הכנסת הכנסות לחשבון משותף, והעדר התנגדות מצד בן הזוג שקיבל את המתנה.

מתנה לפני הנישואין – לא בהכרח נשארת פרטית

העליון קובע: העובדה שנכס ניתן במתנה לפני הנישואין אינה חוסמת, כשלעצמה, את האפשרות שיתקיים בו שיתוף.
אם במשך שנים מתייחסים אליו כנכס זוגי – בית המשפט עשוי לראות בו רכוש משותף לכל דבר. במקרה הזה, למרות שמקור הנכס הוא במתנה – האיש השקיע, טיפל, ניהל, והאישה שתקה ונהנתה מהפירות. לכן, הנכס כולו, כולל הקרקע, הפך לרכוש משותף.

למה זה חשוב לכולם?

רבים סבורים שנכס שקיבלו במתנה לפני הנישואין הוא שלהם בלבד. אמנם, מבחינה חוקית זה נכון – אבל התנהגות לאורך השנים יכולה לשנות את המצב.

אם בן הזוג השני:

  • השקיע בנכס
  • נהנה ממנו
  • ניהל אותו יחד איתכם
  • ואתם לא הבהרתם שזה שלכם בלבד - בית המשפט עשוי לקבוע שמדובר ברכוש משותף.

איך מונעים הפתעות?

רוצים לוודא שנכס שקיבלתם במתנה יישאר פרטי גם אם תיפרדו בעתיד? הדרך היחידה לעשות זאת היא לחתום על הסכם ממון מסודר. הסכם כזה מבהיר את הכוונות – וחוסך הליכים משפטיים יקרים ומורכבים.

עו
עו"ד גיא נבון|צילום: משרד עו"ד גיא נבון

עו"ד גיא נבון הוא עורך דין לענייני משפחה, העוסק בעריכת הסכמי ממון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד גיא נבון - 053-6262119