בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני האזורי רחובות, הצליחה עורכת הדין חיה לזר נוטקין להשיג ניצחון משמעותי עבור האישה אותה היא ייצגה. למרות שהכתובה נרשמה על סכום מופרז של 5,555,555 שקלים - סכום שברור כי נועד לשם כבוד - פסק בית הדין כי הבעל יחויב לשלם 100,000 שקלים וגם, בנוסף, את כל הזכויות הסוציאליות שמגיעות לאישה מכוח הדין האזרחי - איזון המשאבים שביניהם. בעצם במילים אחרות, האישה תהיה זכאית לקבל כ-327,000 שקלים במסגרת איזון המשאבים, ועוד 100,000 שקלים עבור תוספת כתובתה כך שסך הכל היא תקבל כ-427,000 שקלים, הגם שהכתובה שהיא הציגה ניתנה לה לפני 23 שנה והייתה על סכום מופרז.
פסיקה זו מהווה תקדים חשוב במקרים של כתובות מופרזות, וגם במקרים של "כפל מבצעים", שכן בדרך כלל בתי הדין נוטים לפטור לחלוטין מתשלום כתובות סמליות או מופרזות, וכן נוהגים לקבוע שאם האישה מקבלת פיצוי מכוח הדין האזרחי, של איזון זכויות סוציאליות ורכוש, אל לה לבוא לבית הדין ולבקש פיצוי גם מכוח הדין העברי-הדתי.
אלא שבמקרה הספציפי שבא לפני בית הדין הרבני, נקבע שהאישה תקבל גם וגם, ונקבע שעל אף שהכתובה הינה מופרזת - האישה תהיה זכאית לקבל ולהיפרע ממנה.
לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין שייצגה את הבעל - לחץ/י כאן
האתגר המשפטי: הוכחת זכאות לפיצוי למרות שהסכום נרשם לשם "כבוד"
בתי הדין הרבניים הם היחידים האמונים על הליך הגירושין של בני זוג יהודים. כפועל יוצא הם היחידים שיש להם סמכות לדון בחיוב כתובה ולקבוע אם הבעל ישלם לאשתו וכמה, בגין רכיב הכתובה ותוספת הכתובה.
חשוב להדגיש בעניין זה ששטר הכתובה הוא מסמך חוזי ומשפטי בין בני הזוג יהודיים אשר מעגן את זכויות האישה. שטר הכתובה נועד להגן על האישה אם הבעל מעוניין להתגרש ממנה מבלי שיש לו עילת גירושין טובה לפי הדין העברי.
מאחר והבעל הוא זה שנותן לאישה התחייבות וחותם על שטר כתובה, האישה נחשבת כמי שמוחזקת בכתובה.
הכתובה עצמה בנויה משלושה חלקים, כאשר אחד מהם הוא הסכום בו נוקב הבעל במועד הנישואין, ובמקרה שבא לפתחו של בית הדין, מדובר היה בבעל שרשם בסכום תוספת כתובה "5,555,555 שקלים".
מאחר והבעל הוא זה שחותם ומתחייב על שטר הכתובה, והאישה אינה מתחייבת במקביל אליו בשטר, הרי שלעולם יהיה זה הבעל שחרב כלכלית תתנופף מעל ראשו והוא לא ידע עד שלא יפסקו אחרת - אם וכמה הוא יחויב לשלם לאשתו בעת הגירושין. משכך, מציעה עו"ד חיה לכל הגברים שלא להתחייב בסכומים גבוהים בשטר הכתובה, גם לא לשם כבוד, שכן מדובר על שטר התחייבות חוזי ומשפטי לכל דבר.
מתי הבעל בכל זאת יחויב לשלם לאישה כתובה, ומה האתגר המרכזי בתביעות מסוג כתובה?
אם הגירושין נעשים בהסכמה, בדרך כלל בהסכם כולל, הדיון ואקט הגירושין לא יסוב סביב השאלה ממי יצאו הגירושין ומי האשם בהם, והאם על הבעל לפצות את אשתו (בגין שטר הכתובה שנתן לה במועד הנישואין) ובכמה.
לעומת זאת, כשיש מחלוקות בין בני זוג יהודים, גם כאלו שלא מנהלים אורח חיים דתי, אבל נישאו כדת משה וישראל, הרי שבעת גירושין בית הדין הרבני הוא זה שיבחן את החובות והזכויות מכוח שטר הכתובה.
בעצם, בתביעת גירושין מחויבים הדיינים בבית הדין הרבני לבחון ממי יצאו הגירושין, והאם במקרה שבא לפניהם על הבעל לשלם את השטר כתובה שנתן לאשתו? האם בנסיבות העניין הבעל פטור משטר הכתובה? משכך כדאי שלא להקל ראש בעת גירושין של בני זוג יהודים ולפנות להתייעצות, כדי להבין את הסיכון והסיכוי שיש לכל אחד מהצדדים.
בפסק הדין המדובר, הוכח שלמרות שהבעל התחייב בסכום מופרז בשטר הכתובה היו לו כספים וזכויות משמעותיות בעת הנישואין, ולא הכל נכתב "לשם כבוד". הוכח שהאישה זכאית לפיצוי בגין הנסיבות שהובילו לגירושין. האישה הצליחה לצייר בפני בית הדין תמונה ברורה של מי אשם בפירוק התא המשפחתי. היא הוכיחה כי הבעל הוא זה שעזב את הבית, הוא זה שהגיש תביעת גירושין, בעוד היא ביקשה שלום בית ואף פנתה לחברים משותפים בניסיון למנוע את הפרידה.
הפריצה המשפטית: "כפל מבצעים" במקום הקיזוז הרגיל
הישג משמעותי נוסף בפסק הדין הוא שבית הדין החליט שלא לקזז את סכום הכתובה שפסק מאיזון המשאבים שמגיעים לאישה בבית המשפט, וזאת בניגוד למקובל ברוב המקרים.
נהוג לומר שבית הדין הרבני לא נוהג ב"כפל מבצעים" ומקזז את סכום הכתובה המגיע לאישה מכוח הדין העברי - הדתי מהסכום שהאישה מקבלת באיזון המשאבים מכוח הדין האזרחי של חלוקת הרכוש (בית, פנסיה, זכויות ממקום העבודה וכולי). רק שבמקרה דנן, בית הדין קבע כי בשל העובדה שהבעל יזם את הגירושין, האישה זכאית לשני הסכומים בנפרד ונתן לה "כפל מבצעים", כך שהיא תקבל גם את הפיצוי מכוח הדין הדתי וגם מכוח הדין האזרחי.
מחלוקת בין הדיינים: שלוש דעות שונות
פסק הדין חושף מחלוקת בין שלושת הדיינים בנוגע לגובה הפיצוי וזכאות האישה לכתובה. הרב לרנר סבר שיש לחייב את הבעל בסכום של 120,000 שקלים, בהתבסס על עיקרון שהאישה מוחזקת בכתובה כשיש ספק. אב בית הדין, הרב שחור קבע 100,000 שקלים תוך התחשבות בנסיבות המקרה וברצון לאזן בין הצדדים שכן האישה מקבלת גם זכויות אזרחיים של איזון זכויות ורכוש.
מנגד, הרב נבון סבר שאין לחייב את הבעל בכתובה כלל, בטענה ששני הצדדים היו "מורדים זה על זה" לאורך השנים. לדעתו, האישה נטלה חלק פעיל בגירושין ואף דרשה מהאיש להתגרש בשלבים מסוימים.
הטיעון המנצח: מי באמת יזם את הגירושין?
המפתח לזכייה היה הוכחת העובדה שהבעל הוא זה שעזב את חדר השינה ולאחר מכן את הבית, ובכך יזם את תהליך הגירושין. בית הדין קבע: "האיש לא הצליח להוכיח עילת גירושין מובהקת מדוע זה בחר "לשבור את הכלים" "לעזוב את הבית ולהתגרש".
עו"ד, נוטריון ומגשרת חיה לזר נוטקין, מנהלת פורום גישור במשפחה באתר din.co.il, ולה מעל 20 שנות ניסיון בדיני משפחה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד חיה לזר נוטקין - 053-6241137