עובד שפיקח על עבודות בניה נפגע באופן בלתי הפיך כאשר חתיכת מתכת הועפה מטרקטור ופגעה בידו, וגרמה לו לנכות צמיתה בשיעור של 45%. המקרה מדגים את החשיבות הקריטית של שמירה על נהלי בטיחות בעבודה ואת האחריות הכבדה המוטלת על מעסיקים לדאוג לבטיחות עובדיהם. התאונה הובילה להגשת תביעה נרחבת נגד המעביד, המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח של הטרקטור, תוך הצגת מגוון עילות משפטיות מורכבות. המקרה מציג דוגמה חיה לתוצאות הקטסטרופליות שעלולות לנבוע מהזנחת כללי בטיחות בסביבת עבודה מסוכנת. העובד, שעבד כמנהל עבודה במשך כחמש שנים, לא שב לעבודתו הפיזית והקשה בעקבות הפגיעה, ואף פוטר בניגוד לחוק.
פרטי התאונה והנסיבות שהובילו אליה
התאונה התרחשה כאשר העובד עבד באתר בניה במטרה לגדר את השטח לשם הריסתו, והתבקש להרים מתקן חשמלי שנמצא 10 סנטימטרים מהמדרכה. בטרם הספיק העובד לקשור את הפילר לטרקטור כדי להזיזו, נהג הטרקטור מתח את השרשרת לפני שהעובד ירד מהמעקה. פעולה זו גרמה לחתיכת מתכת לעוף בעוצמה רבה ולפגוע בידו של העובד באופן קשה ביותר. נהג הטרקטור, שהבין מיד את חומרת הפגיעה, הוריד את חולצתו וחבש את יד העובד לעצירת הדימום הרב עד הגעת אמבולנס מד"א. העובד הובהל לבית החולים שם אובחן כסובל מקרע מלא לאורך כל היד עם פגיעה עצבית חמורה.
לפנייה ישירה לעו"ד ויוי חביבה ארגמן – לחץ/י כאן
הטיפול הרפואי והשלכות הפגיעה
לאחר האבחון הרפואי, העובד עבר ניתוח ואשפוז ממושך, ומאז נמצא בטיפולים משמרים הכוללים פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ומעקב שיקומי מתמשך. התאונה הוכרה רשמית על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, מה שמעיד על הקשר הישיר שבין הפגיעה לבין תנאי העבודה. ועדה מקצועית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לעובד נכות רפואית בשיעור 30%, אך עם הפעלת תקנה 15 במלואה, הנכות הוכרה בסופו של דבר בשיעור 45%. פגיעה זו גרמה לעובד לנזק בלתי הפיך שישפיע על איכות חייו לכל ימי חייו. בהמלצת רופא תעסוקתי ובשל חומרת הפגיעה, העובד לא יכול היה לשוב לעבודתו הפיזית והקשה, והמעביד פיטר אותו בניגוד גמור לחוק.
האחריות המשפטית של המעביד והטענות המרכזיות
התובע טוען כי על המעביד מוטל נטל הראיה להוכיח שלא הייתה התרשלות מצדו לגבי התאונה, וכי לעובד לא הייתה יכולת לדעת את הנסיבות האמיתיות שגרמו לאירוע. התאונה נגרמה על ידי נכס או ציוד שהיה תחת השליטה המלאה של המעביד, והנסיבות מצביעות יותר על חוסר זהירות סבירה מצד המעביד מאשר על נקיטת זהירות נאותה. המעביד נמנע מלהקפיד על נהלי בטיחות כקבוע בחוק, לא שמר על נהלי בטיחות המתייחסים לדברים מסוכנים, והיה הבעלים, המחזיק או האחראי על הטרקטור המעורב בתאונה. הפסיקה קבעה בבירור כי חובתו של מעסיק לספק אמצעי מיגון לעובד, וכי עליו לדאוג לבסיס עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, להדריך את עובדיו, להזהירם מפני סיכונים ולפקח על נקיטת אמצעי זהירות. במקרה זה, המעביד נכשל בכל אחת מהחובות הללו.
הרשלנות הקונקרטית שיוחסה למעביד
התביעה מפרטת שורה ארוכה של מעשים ומחדלים שיוחסו למעביד, החל מכך שהתאפשר שימוש בטרקטור לא תקין או שחסר בו ציוד בטיחות נדרש. המעביד לא הקפיד על נהלי בטיחות נאותים בשימוש בטרקטור, לא דאג לשימוש או נהיגה נכונים באתר הבניה, ולא הדריך כראוי את העובד או את נהג הטרקטור. בנוסף, המעביד לא סיפק סביבת עבודה בטוחה, לא שמר על כללי הבטיחות הנהוגים בסביבה מסוכנת כזו, ולא דאג לבטיחות ובטחון העובדים באופן כללי.
המעביד לא צייד כראוי את סביבת העבודה, לא הקפיד על הוראות הבטיחות ולא פיקח שהעובדים מקיימים הוראות בטיחות כנדרש. כמו כן, המעביד לא פקח כראוי על אופן השימוש בציוד המסוכן, התעלם מאי שמירה על כללי הבטיחות, ולא עשה מספיק כדי לוודא שכל העובדים שומרים על הכללים. המעביד לא השתמש באמצעי בטיחות כלשהם או באמצעי הבטיחות הנאותים הנדרשים למניעת תאונות, ולא נהג בדרך שמעסיק סביר ומיומן היה נוהג בנסיבות דומות.
עילות התביעה המשפטיות והבסיס החוקי
התביעה מבוססת על מספר עילות משפטיות מרכזיות, הראשונה שבהן היא רשלנות לפי פקודת הנזיקין, הכוללת הפרת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי העובד מצד המעביד ונהג הטרקטור. העילה השנייה היא הפרת חובות חקוקות לפי תקנות הבטיחות בעבודה, תקנות ציוד מכני הנדסי ותקנות הדרכת בטיחות, תוך הפרת חובות פיקוח, הדרכה ונהלי עבודה בטוחה באתר בניה. העילה השלישית היא אחריות של המעביד כמי שהעסיק את נהג הטרקטור ואת התובע, מה שיוצר אחריות למעשים ומחדלים של עובדים אחרים. לבסוף, הוגשה תביעה נפרדת למוסד לביטוח לאומי על בסיס תאונת עבודה לקבלת דמי פגיעה ונכות מעבודה, ותביעה נוספת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כל העילות הללו יחדיו יוצרות בסיס משפטי חזק ומקיף לתביעת הפיצויים.
היקף הנזקים והפיצויים הנתבעים
הנזקים שבגינם מתבקש פיצוי כוללים קודם כל נזק גוף ישיר הכולל כאב, סבל, נכות תפקודית ונכות צמיתה שהשפעותיה יורגשו לכל ימי חייו של העובד. בנוסף, נתבע פיצוי עבור אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, שכן העובד לא יכול לשוב לעבודתו הקודמת ויאלץ להסתגל למציאות חדשה של הכנסה פחותה או אי יכולת עבודה. הנזקים כוללים גם עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות, גם אם הן מכוסות חלקית על ידי קופת החולים, שכן העובד זקוק לטיפולים מתמשכים ויקרים. נוסף על כך, נתבע פיצוי עבור שיקום מקצועי שיאפשר לעובד להתאמן למקצוע חדש המתאים למגבלותיו החדשות. לבסוף, מתבקשים פיצויים מיוחדים בהתאם לחומרת הפגיעה ולהשלכותיה הרב-מימדיות על חיי התובע.
חשיבות הייעוץ המקצועי בתביעות תאונות עבודה
בתביעות נזיקין מורכבות של תאונות עבודה ותאונות דרכים, מומלץ בחום לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ותאונות עבודה, שכן מדובר בתחום משפטי מורכב הדורש ידע מעמיק ויכולת ניהול מקצועית. תאונת דרכים בעבודה מהווה קטגוריה מיוחדת שעשויה להיחשב הן תאונת עבודה לפי הביטוח הלאומי והן תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה אם היא התרחשה בדרך לעבודה או ממנה במסלול הסביר, תוך כדי עבודה כחלק מהתפקיד, או בתנאים חריגים נוספים כמו סטייה קצרה מהדרך לצורך אישי. המקרה המתואר מדגים את הצורך בייצוג משפטי מקצועי ומנוסה המסוגל להתמודד עם המורכבות הרבה הכרוכה בתביעות כאלה ולהבטיח קבלת הפיצוי המלא המגיע לנפגע.
עו"ד ויוי חביבה ארגמן מספקת מענה משפטי בנזקי גוף ומקרי רשלנות רפואית. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד ויוי חביבה ארגמן - 055-4318402