החיילת ל. ז"ל נפטרה באופן טראגי בגיל 23 בעטיו של סרטן כלייתי אגרסיבי עם מהלך מהיר מאוד. רוב מקרי סרטן מסוג זה מתגלים לא בשל הופעת סימנים מקדימים, אלא דווקא באופן אקראי - כלומר תוך כדי בירור רפואי בנושא אחר, שאינו קשור באופן ישיר למחלה. במקרה של ל', המחלה נתנה אותותיה עוד בשלב מוקדם וההזדמנות לגילוי מוקדם של המחלה הוחמצה על ידי גורמי הרפואה.
למרות הסימנים של דם בשתן לא זוהתה המחלה בשל התרשלות המערכת הרפואית והמנוחה איבדה את הסיכוי לשרוד ונפטרה. המנוחה הותירה מאחוריה אב ואחות עם לב שבור וצער עמוק. האב לא היה מוכן לוותר וכחלק מהנצחת זכרה של בתו ולבקשתה, בהיותה על ערש דווי, ניהל הליך משפטי ממושך אשר הסתיים בהכרה בפטירה כאירוע הקשור בשירותה הצבאי.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד צדקוני-סיון – לחץ/י כאן
הגיוס והתאונה הראשונית
ל. המנוחה התגייסה לשירות צבאי בדצמבר 2014, שירתה במוטיבציה גבוהה והייתה חיילת למופת. סמוך לאחר גיוסה, בהיותה בחופשה, וללא קשר לשירות הצבאי, נפגעה המנוחה בתאונת דרכים קלה ונגרמה לה חבלה בחזה ובבטן כתוצאה מחגורת הבטיחות. בשל התאונה ובשל כאבי חזה הגיעה המנוחה למיון בית חולים במרכז הארץ. במיון נעשה צילום חזה שהיה תקין. בתום הבדיקה המנוחה שוחררה לביתה ולאחר מכן חזרה לשירות הצבאי.
הופעת הסימנים הראשונים והטיפול הכושל
כעבור כשבועיים, בהיותה בבסיס, הבחינה המנוחה בדימום בשתן. המנוחה אספה דוגמה בכוס ופנתה למרפאה הצבאית ומשם הופנתה למיון בית חולים במרכז הארץ. למיון הגיעה המנוחה עם כוסית השתן ובה קרישי דם ברורים. בדוח המיון נרשם כי היא ביום הראשון למחזור, ונוטלת גלולות. עוד צוין כי היא סובלת מכאבים עזים במותן שמאל ושתן דמי מזה כמה שעות (נמצאת ביום הראשון למחזור חודשי) פספסה גלולה אחת היום.
מכל ההסברים האפשריים, מהסברים חסרי משמעות כמו וסת ועד גידול ממאיר, בחרו רופאי המיון ב-3 אפשרויות: וסת, הריון או מעשה קונדס, שנועד להוציא גימלים. במיון בוצעה בדיקת דם להריון שהייתה שלילית. אורולוג ביצע שטיפה של השלפוחית עם קטטר וקיבל שתן צלול - הוא ראה בכך סימן להעדר דימום. כן בוצע אולטרסאונד גינקולוגי שהיה תקין. מומחה בית המשפט לא שלל את האפשרות כי במיון עלה חשד שמדובר בחיילת שהייתה מעוניינת בימי גימל.
הממצאים שהתעלמו מהם
בבית המשפט התברר כי לאחר שטיפת השלפוחית השתן הצלול נבדק גם מעבדתית ונמצא כי אמנם היה צלול למראה אך נמצא בו עדות לדמם - כמות של כדוריות דם אדומות בכמות של פי 80 מהמדד התקין. עוד התברר בדיון כי האורולוג רשם על גבי הממצא את המילה במחזור מבלי לשים לב כי השתן נלקח ישר מהשלפוחית וללא מעורבות של המערכת הגינקולוגית.
המנוחה התלוננה גם על כאבים מותניים המחשידים לאבנים בכליות, מה שיכול היה להסביר דימום בשתן אבל איש לא טרח לבצע אולטרסאונד לאזור הכליות על מנת לשלול אבנים. אילו בוצעה בדיקה זו, הגידול בכליה היה מתגלה וחיי המנוחה אולי היו ניצלים.
התעלמות מהתלונות והשחרור הפזיז
המנוחה התלוננה במיון כי הדימום היה מלווה בכאבי בטן תחתונה, האב, שבינתיים הגיע למיון, הסביר כי המנוחה לא סבלה בדרך כלל מכאבים במחזור. הוא ניסה להסביר כי אילו המנוחה סברה שמדובר במחזור היא לא הייתה מטריחה עצמה למיון.
המנוחה שוחררה מהמיון מבלי לבדוק הסברים נוספים לדימום. הקשר בין התאונה לבין הדימום לא נבדק. לא הייתה במיון התייחסות לכאבים המותניים - המחשידים לאבנים או פגיעה בכליות. המנוחה שוחררה לביתה עם המלצה ל-3 ימי מנוחה (גימלים) והמשך מעקב רופא יחידה. בשחרור מהמיון לא ניתן הסבר למנוחה לגבי המשך טיפול או מעקב. רופא צבאי שאמור היה לראות את דו"ח המיון לא עשה דבר בנושא.
הכישלון הרפואי הקטלני
המנוחה שוחררה מהמיון כאשר הדמם נותר ללא הסבר ממשי. המומחים שחיוו דעתם במשפט סברו כי הדימום היה סימן פעיל של הסרטן הכלייתי. אין רמז לכך שמישהו ניסה לברר עם המנוחה אם כאבים עוויתיים במותן שמאל הינם אופייניים למחזורים שלה? תמוה יותר, שאיש לא שאל אותה למשמעות ואופי הכאבים והחמור ביותר הוא שלא בוצע אולטרסאונד לבטן העליונה (כליות) לשלילת אבנים בכליות. מדובר בבדיקה זמינה וזולה. אילו בוצעה, הגידול היה מתגלה והמנוחה הייתה שורדת.
הגילוי המאוחר והמאבק האחרון
כעבור חודשיים נוספים פנתה המנוחה למיון בית חולים בצפון הארץ בשל הופעה חוזרת של קרישי דם בשתן, מלווים, שוב, בכאבים במותן שמאל. הפעם נשלחה המנוחה מייד להדמיות שכללו CT לכליות שהדגים ממצא חשוד בכליה השמאלית ולמחרת נעשתה בדיקת אולטרסאונד לכליה בה נמצא גוש בכליה שטיבו עדיין לא היה ברור אך הממצא הוביל להרחבת הבירור. בהמשך נלקחה ביופסיה ולגילוי המחלה - למרבה הצער מאוחר מידי. החודשיים האבודים גרמו לאבדן סיכויי ההחלמה.
המנוחה נלחמה באומץ רב עם מחלתה. המנוחה עברה כריתת כליה וטיפולים. מעל שנה המנוחה הייתה נקייה והמצב היה נראה אופטימי, המנוחה אפילו שקלה לחזור בהתנדבות לשירות הצבאי. כעבור למעלה משנה, המצב הלך והחמיר עם הופעת נגעים בטחול בריאות ובהמשך בכבד ובכליה הנותרת. למרבה הצער, המנוחה נפטרה בטרם עת, כשהיא כשהיא בת 23 בלבד.
ההכרה בקשר לשירות הצבאי
בתום הדיון ולאחר קבלת סיכומי הטענות של עו"ד עודד צדקוני מטעם משפחת המנוחה, הודיע משרד הביטחון כי הוא מסכים לקבלת התביעה. מאחר והמנוחה הופנתה למיון על ידי הגורמים הצבאיים הטיפול שניתן על ידי המערכת האזרחית נחשב כחלק מתנאי השירות הצבאי. אי לכך הוכרה המנוחה כחלל צה"ל ומשפחתה הוכרה כמשפחה שכולה.
עו"ד עודד צדקוני ממשרד צדקוני-סיון עוסק בייצוג חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון בתביעות מול אגף השיקום במשרד הביטחון. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד צדקוני-סיון – 053-9428981