הפעוטה בת השנתיים שנפטרה אמש (שבת) מסיבוכי חצבת בבית החולים הדסה עין כרם היא הקורבן השמיני מתחילת התפרצות המחלה בישראל. כל הקורבנות בני פחות מ-3. מחלת החצבת ממשיכה להתפשט בארץ - לפי אתר משרד הבריאות השנה כבר נדבקו לפחות 1,654 בני אדם בישראל, ושיעור הנדבקים האמיתי ככל הנראה גבוה מכך, משום שלא כולם מגיעים לטיפול. העלייה בתחלואת החצבת מגיעה על רגע ירידה בשיעור ההתחסנות למחלה בשנים האחרונות.92% התחסנות – זה נשמע הרבה אבל זה לא מספיק, אומרת ל-N12 פרופסור יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויור האיגוד למחלות זיהומיות. חצבת היא אחת המחלות הכי מדבקות שיש - בן אדם אחד יכול להדביק 15-20 אנשים. ולכן כדי שההתחסנות תצליח למנוע מצברים של תחלואה לצוץ - שיעור ההתחסנות באוכלוסיה צריך להיות מעל 95%. לכן הירידה הזו בשיעור ההתחסנות שנראית אולי לא כל כך גדולה או משמעותית, יש לה השפעה גדולה על הבריאות של הציבור. מספר הנדבקים בישראל השנה גבוה במיוחד ביחס לאוכלוסייה - פי 30 מההתפרצות בארהב, שגם היא עוררה בהלה גדולה.עד לפני כעשור עמד שיעור ההתחסנות על 97%, מעל השיעור הנדרש לחסינות עדר, אולם מאז הקורונה הוא צנח בהדרגה וכיום הוא עומד על 92% בלבד, כך לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי. בחצבת מרגישים מיד גם ירידה קלה בשיעור ההתחסנות, מדגישה מאור.מה שמסייע להתפרצויות הוא ריכוז של אוכלוסיות שלא מתחסנות. לפי מאור, בישראל האוכלוסייה החרדית מתחסנת בשיעור נמוך יותר משאר האוכלוסייה, בעוד שלפי נתוני משרד הבריאות האוכלוסייה הערבית מתחסנת בשיעור גבוה משאר חלקי האוכלוסייה.מגמה עולמיתגם בארצות הברית ובאירופה חווים בשנתיים האחרונות התפרצויות חריגות של חצבת. גם במדינות אחרות יש ירידה בשיעור ההתחסנות בכל מקרי מחלות, ובארהב אפילו שר הבריאות (רוברט קנדי ג'וניור) הוא מתנגד חיסונים שעוסק באופן אקטיבי בהחלפת אנשים שעובדים בתפקידים מאוד חשובים בקידום והתוויית מדיניות חיסונים בארהב - ולמדיניות החיסונים בארהב יש השפעה רבה על מדיניות החיסונים בכל העולם, מסבירה מאור.החצבת רחוקה מלהתפרץ לבדה. גם מחלות כמו שעלת ודיפתריה, שיש להן חיסון יעיל, זינקו בשנים האחרונות. בארגון הבריאות העולמי פרסמו בחודשים האחרונים אזהרה מדאיגה, לפיה התפרצויות של מחלות שניתן למנוע באמצעות חיסון נמצאים בעלייה גלובלית, ומחלות שכמעט נעלמו במדינות רבות על סף לחזור שוב. אנחנו קוראים לתשומת לב פוליטית ולהשקעה בחיזוק מערך החיסונים.התנגדות לחיסונים קיימת כבר משחר החיסונים. תמיד חיסונים נתפסו כמשהו שקשור לממסד הרפואי ולממשלות, ותמיד היו קצוות באוכלוסייה שראו בזה סוג של כפייה. כבר בתחילת המאה ה-20 היו ניסיונות להכריח אנשים להתחסן נגד אבעבועות שחורות, וזה אף פעם לא התקבל בברכה. אבל מה שקרה בשנים האחרונות, עוד לפני הקורונה, בגלל הרשתות החברתיות ותחושות של ניכור באוכלוסייה, המגמה הזו הפכה להיות בולטת יותר - והיא הוקצנה מאוד בקורונה, אומרת מאור.מנהלת היחידה למחלות זיהומיות מדגישה שההתנגדות העקרונית לחיסונים מתבססת על מידע שגוי, שמסתובב ברשתות ביתר שאת בשנים האחרונות. לצד זאת, היא מסבירה שגם הסברה והנגשה – ובמדינות אחרות גם עלות – משפיעות על הנכונות של הציבור להתחסן.מאור מזהירה מזהירה שירידה בשיעור החיסונים למגוון מחלות עשוי להיות מורגש רק בעוד כמה שנים - ולסכן את בריאות הציבור. לעיתים הציבור לא מבין עד כמה המחלות שמחסנים נגדן הן מחלות נוראיות. כבר ראינו בחצבת השנה תמותה של 7 ילדים - זה נורא, היא מסכמת.