שר הבריאות יעקב ליצמן, מי שמכהן בתפקידו למשך כמעט עשור, היה נחשב לאחד השרים הפופולריים והפעילים בממשלה. אך לאורך השנים, שורה של טענות נגדו, אליהן הצטרפו גם אישומים פליליים, הפכו אותו לשנוי מאוד במחלוקת. בעוד בכירים במערכת הבריאות מספרים על שר עייף, שלא תמיד יודע על מה מדברים – מצטרפים אליהם כעת קולות רבים במערכת הפוליטית שדורשים שיפנה את כסאו, בשעת המשבר הזו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"ההנהגה החרדית רק הפריעה לקיום ההנחיות בבני ברק"
בני ברק עומדת בשבועות האחרונים במרכז השיח בנושא הקורונה: היא הפכה למוקד ההתפרצות הגדול של הנגיף בישראל. העיר הצפופה בארץ, שחיים בה למעלה מ-200 אלף איש, נמצאים כעת בבתים - מסוגרים וחוששים. כל העובר על הוראות הרופאים ומשרד הבריאות לשמירה מסכנת מגפת הקורונה, מוגדר כרודף: "לכו מפה רוצחים! אני אלשין עשר פעמים!", נשמעות הקריאות בעיר.
אולי זה בזכות ההוראות החדשות של הרבנים, אולי בשל מספר החולים שמטפס או רשימת המתים שמתארכת לה. אבל השבוע היה כבר ברור - מדינת בני ברק יישרה קו עם מדינת ישראל. מסכות, כפפות ושמירת נגיעה שהתרחבה לשני מטרים. פה אפילו אין צורך בשב"כ או באפליקציית מגן - התושבים יתרמו מידע מרצון על אלו שממשיכים להתפלל ביחד כרגיל בבית הכנסת.
ה"ראשון בבידוד" הוא ראש העיר אברהם רובינשטיין שנאלץ להסתגר בחדר קטן בקומה הרביעית, אחרי שהתברר כי אשתו חלתה בקורונה. "אני נמצא בבידוד כבר קרוב לשבועיים", אמר. בהתייחס לאופציית ההסגר על העיר, טען כי לדעתו זה לא יקרה: "כשמסתכלים החוצה – הרחוב ריק לגמרי".
המצב בעיר לא פשוט: כל תושב שלישי שנבדק בבני ברק נמצא חולה בקורונה, והמספרים רק הולכים ותופחים. לחלק מזה אחראי הרב חיים קנייבסקי בן ה-92. אחרי שכל מערכת החינוך בישראל הושבתה הוא סבר אחרת. כשנשאל האם חושב שצריך לבטל את ה"חיידרים", ענה: "חלילה. לסגור את החיידר זה מסוכן יותר, וגם את הישיבות יש לקיים".
"מי שצועק הכי חזק להטיל הסגר הוא למעשה זה שבשעת האמת לא כל כך דיבר או פעל"
יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק
טענות נשמעות כלפי ההנהגה הרוחנית של הציבור הזה, על כך שלא רק שימשה לתיווך בין הנחיות הממשלה לבין האוכלוסייה, אלא רק הפריעה. "הם לא ניסו לרתום את הציבור להוראות החוק והזהירות", אומר ישראל פריי, עיתונאי חרדי תושב העיר.
"זה המקום המגן היחיד, לכן מתמקדים בתורה", אומר שלמה זלמן איראם מישיבת פוניבז'. "בגלל הפחד אנחנו דבקים בלימוד", הוא מוסיף. בעקבות סרטוני הרבנים, ובראשם הרב קנייבסקי בעל ההשפעה הרבה, הלימודים והתפילות אצל חלק גדול מהחרדים נמשכו כרגיל, ואיתם גם ההדבקות.
אבל סרטון אחר מבית הרב, שלא נחשף לרבים, מגלה איזה מידע עמד לרשות הרב לפני ההחלטה הגורלית כל כך. כשנשאל הרב אם הוא יודע על מגיפת הקורונה, ענה: "אני לא שמעתי על מגיפה". העיתונאי ישראל פריי שיתף: "הוא אומר בסדר, 'קורונה, שמורונה', התורה תגן – יהיה בסדר. בסוף יש כאן פאשלה גדולה וכולם מבינים כי אין בית שאין בו נדבק".
דאגה לאינטרסים של המגזר, מינוי מקורבים וחשדות בפלילים
למגזר הסגור והמנותק שהפנים באיחור את סכנת הנגיף, יש נציג בממשלה, שאפילו עומד בראש מערכת הבריאות -יעקב ליצמן, מי שאמור לדעת טוב מכולם כיצד לתקשר עם הקהילה החרדית. "היה כישלון בהדהוד המצב וההסבר לתוך הציבור החרדי", טוען יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק. בהתייחס ישירות לשר ליצמן ועל טענתו כי יש להטיל הסגר מלא על בני ברק, אומר וידר: "מי שצועק הכי חזק להטיל הסגר הוא למעשה זה שבשעת האמת לא כל כך דיבר או פעל".
יעקב ליצמן בן 71 ,נשוי, אב לחמישה ומקורב לאדמו"ר מגור. יותר מ-20 שנה שהוא חבר כנסת וכמעט עשור משמש כשר הבריאות. הקדנציה הראשונה שלו במשרד נחשבה להצלחה, ונתפס כשר יעיל ופופולארי גם בקרב החילונים שלא בחרו בו.
בשנת 2015, לאחר שנתיים שבהן היה באופוזיציה, הוא שב לאותו המשרד. אבל אז הכל השתנה: "משהו קרה בין הקדנציה הראשונה לקדנציה השנייה. כגודל ההצלחה קודם לכן, כך גודל הכישלון בקדנציה הזאת", טוען ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה לענייני בריאות.
הטענות הראשונות שהחלו לעלות נגד ליצמן עסקו בעובדה שהשר דואג בעיקר לאינטרסים של הקהילה שלו, וממנה מקורבים. הוא החליט, לדוגמה, על מינוי מתאמי קשר בין המשרד לבתי החולים, כשרק אחר כך התברר שחלקם הגדול הם אנשי חסידות גור.
נזקי העישון גורמים למותם של 8000 איש בשנה, אבל באופן לא יאמן, שר הבריאות ליצמן נלחם בחקיקה שמגבילה עישון. כשעלה חוק שבא למנוע פרסום סיגריות בתקשורת, ליצמן דרש שהחוק לא יכלול את העיתונות המודפסת, כך שלא ייפגע העיתון החרדי "המודיע", הנחשב מקורב אליו. מבקר המדינה אף קבע: "שר הבריאות התנגד לפעולות שמטרתן לצמצם את מספר המעשנים".
תחקיר שפרסם בחדשות 12 חיים ריבלין לפני 3 שנים, חשף כיצד מעטפות כסף שקיבל מאכער מעיתון המודיע, הצליחו לארגן פגישה עם השר ובכירי משרד הבריאות בניסיון להחדיר לשוק סיגריות אלקטרוניות. "כרגע אני מטפל בג'אנק פוד, לא בג'אנק עישון", דברי ליצמן כשפורסמו בתחקיר.
ואם לא די בכך, ליצמן צפוי בחודשים הקרובים להפוך לנאשם בשתי פרשיות שונות. הוא חשוד כי לחץ על פסיכיאטר לשנות חוות דעת, כדי שמלכה לייפר, חרדית הנאשמת בעבירות פדופיליה באוסטרליה, לא תוסגר לשם. "צריך להדיח את ליצמן מתפקידו, הוא לא צריך להחזיק בשום תפקיד בממשלה, והוא צריך להתנצל בפומבי לכל הקורבנות בהם פגע", אומרת דסי ארליך, מתלוננת נגד לייפר בעבירות פדופיליה.
פרשייה אחרת מתמקדת במעדניית "גולדיס" שנסגרה בעבר בשל תנאי תברואה לקויים. ליצמן חשוד כי הבטיח העלאות שכר לפקחי מינהל המזון במשרדו בתנאי שיסכימו לפתוח מחדש את המעדנייה שהייתה שייכת למקורב שלו, והוא עצמו היה לקוח קבוע.
"מערכת הבריאות שבורה"
ביחד עם ליצמן - גם המשרד שלו שקע. בשנים האחרונות הוא לא הצליח להגדיל משמעותית את תקציב המשרד וזאת לצד החרפת המחסור בתקנים לרופאים. "אנחנו נמצאים במערכת בריאות שבורה, עם חוסרים בכוח אדם, במיטות, בחדרי ניתוח", טוען פרופ' נמרוד רוזן, מנהל מערך אורתופדיה במרכז הרפואי העמק. "יש מחסור בכוח אדם ואנשים לא מתוגמלים מספיק. זה נקרא ניהול משרד בריאות?" הוא תוהה.
ח"כ עפר שלח מיש עתיד, מי שעומד בראש ועדת הקורונה בכנסת, תוקף אף הוא: "לליצמן יש כוח פוליטי עצום בממשלות נתניהו, והוא לא משתמש בו כלל כדי להביא משאבים למשרד שלו".
"מהחוויה האישית שלי, דברים לא מתנהלים. יש כאוס גדול"
בכיר במשרד הבריאות
וכשמערכת הבריאות בקריסה והתורים לניתוחים ולבדיקות רק מתארכים, השר ליצמן מציע עזרה - בעיקר למגזר שלו. "במקום להתמודד עם שורש הבעיה, מכריז השר שכל מי שיש לו תור לעוד 3 שבועות ומעלה – שירים תור ללשכה, ומישהו שם יסדר לו את התור", אומר ד"ר עדי ניב-יגודה. העיתונאי ישראל פריי מוסיף: "כל הדברים שלשכתו מתהדרת בהם הם חרפה". גם פרופ' יורם קלוגר,יו"ר איגוד הכירוגים, תוקף את מדיניות ה"פרוטקציה", כלשונו של השר ליצמן, ומבקש: "תנו לנו, הרופאים העובדים במגזר הציבורי, להפעיל את המערכת כמו שצריך לטובת עם ישראל".
תפקוד השר במשבר הקורונה - והקריאות להפטרותו
אחרי הכאוס המערכתי, האישי והפלילי הדבר האחרון שליצמן ומערכת הבריאות היו צריכים זה מגיפה עולמית בסדר הגודל של הקורונה. משיחות שערכנו השבוע עם בכירי מערכת הבריאות בעבר ובהווה מתברר שהם לא מופתעים מהכשלים בניהול משבר הקורונה. שר שכמעט ולא קיים, מנכ"ל ריכוזי ללא ידע ברפואה ומסרים לא ברורים שמשתנים כמעט מדי יום. בכיר במשרד הבריאות אומר: "מהחוויה האישית שלי, דברים לא מתנהלים. יש כאוס גדול".
"המערכת הזו עובדת לפי כל הדברים שהיא לא התכוננה אליהם לאורך השנים", מוסיף ח"כ שלח. "כשלא היו בדיקות – אמרו שלא צריך בדיקות; כשלא היו להם מסכות – אמרו שלא צריך מסכות, וכרגע כשהגיעו המסכות – ממליצים לנו ללכת איתן".
בכירה במערכת הבריאות חושפת את מחדל הבדיקות: "הבלאגן חוגג פה. יש מאות טעויות, נוצר חוסר אמון עד שלפעמים מסמנים את התשובות של הבדיקות בסימן שאלה". בקשר לאמירות ראשי משרד הבריאות, שמוסרות לציבור את המידע לגבי תרחישים אסוניים כתוצאה מהנגיף, אומר פרופ' נמרוד רוזן: "צריך להיערך לתרחיש הקיצון, אבל לא צריך להלחיץ את האוכלוסייה".
המדיניות הכללית אולי החמירה אבל כמעט בכל הזדמנות ליצמן ניסה להקל על המגזר שלו וחשב שהוא עוזר לאנשיו. הוא ביקש לעכב הגבלות עד לאחר קריאת המגילה בפורים, בהמשך ניסה לאשר תפילות בבתי כנסת ודרש להשאיר את המקוואות פתוחים עד שנתניהו נזף בו:"הנגיף לא מכבד את הדת", אמר לו ראש הממשלה.
בעוד ליצמן מדבר על הגעת המשיח שיציל מהמגיפה, נציג המעבדה שהודיע לליצמן ואשתו כי נדבקו בקורונה. אז התברר כי שר הבריאות המשיך גם השבוע להתפלל בצוותא בבית סגור בניגוד לנהלים שהוא עצמו חתום עליהם.
גורמים פוליטים דורשים מנתניהו להעבירו מהתפקיד, וכך גם הרופאים. פרופ' יורם קלוגר, יו"ר איגוד הכירוגים, אומר בגלוי: "אני חושב שהגיע זמנו לפנות את מקומו, ולתת לאחרים לנסות ולשקם את המערכת".
לעומת זאת, נשמעים גם קולות אחרים. יוסי אליטוב, עורך העיתון החרדי "משפחה", טוען כי אין להפיל את כל האשמה על שר הבריאות: "האם ליצמן הוא האשם או מדינה שפושטת רגל ומתעסקת בפוליטיקה ולא בהצלת חיים?"
תגובת שר הבריאות ליצמן: "מדובר בסדרת הכפשות שקריות שנועדו להטיל דופי בתפקוד השר. השר הדגיש כי ההוראות מחייבות את כולם. הוא ביקש שלא יוטלו החמרות מיוחדות על החרדים, אך בשום צורה לא דרש להחריגם. את מקוואות הנשים הוא דאג להפעיל, תחת נהלים מחמירים. השר הפעיל את השפעתו האישית בשיחות עם מנהיגי קבוצות שהסתייגו מההוראות, ומטה ההסברה של המשרד מפעיל בריכוזי האוכלוסייה החרדית קמפיין אגרסיבי. יכולותיו של שר אינן נמדדות בהופעות בתקשורת".
עוד נמסר מטעמו: "ליצמן פועל בשיתוף פעולה עם מנכ"ל המשרד ועם צוותי הרפואה הבכירים. המשרד נערך בכל דרך לשעת חירום, אך מדובר באירוע חריג שאף גורם לא ידע לצפות. במסגרת זו, מדינת ישראל פועלת באופן הבטוח והמקצועי ביותר. בתקופת ליצמן תקציב הבריאות וסל התרופות גדלו במכפלות ואחוזים עצומים, שלא היו כמותם בישראל. כנציג חרדי השר ידע לדאוג לצרכי האוכלוסייה החרדית, אך מעולם לא העדיף זאת על פני השיקול והאינטרס של כלל האזרחים. כל הטענות בדבר החרגה בנושא העישון וטענות על העדפה לעיתון מסויים - הופרכו בידי גורמי המקצוע. בפרשת לייפר השר הקפיד לא להתערב. הפסיכיאטרים עצמם אמרו שלא הופעל עליהם כל לחץ."