מחדל החקירות: בהיעדר תרופה או חיסון – הדרך היעילה ביותר לעצור את המגפה היא קטיעת שרשראות ההדבקה. אבל זה למעלה מחצי שנה שמדינת ישראל, שהצליחה לשלוח לווין לחלל ולהמציא את וויז ואת כיפת ברזל, לא מסוגלת לייצר מערך חקירות אפידימיולוגיות מתפקד. אנשים שצריכים להיכנס לבידוד לא מקבלים הודעה, איכוני השב"כ טועים פעם אחר פעם – וזה כשבמקביל, הכלכלה קורסת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בסוף, כל הברדק של החקירות האפידימיולוגיות שלא היו מתנקז עכשיו על העובדה שרק באמצע אוגוסט אחרי שהכל התפרק ויצא משליטה, הוטלה סוף סוף על צה"ל המשימה לבנות מערך קטיעת שרשראות הדבקה חדש. וגם כשמנהלת אלון של פיקוד העורף תעבוד בהספק מלא, היא לא תצליח לנהל את המגעים אפילו של מחצית מכמות ההדבקות שמתגלות היום. "זה תהליך לא פשוט של הכשרה", אמר אל"מ רלי מרגלית, מפקד מערך החקירות של מפקדת אלון. "אלה כמויות גדולות מאוד של אנשים".
למה חיכו עד אוגוסט?
השבוע התחילה הכשרה של מחזור מילואים שיחליף את העתודאים במפקדת פיקוד העורף. "חקירה אפידימיולוגית לוקחת במינימום בין 30 ל-40 דקות", סיפרה אומימה כנאעני, אחות אפידימיולוגית מלשכת הבריאות בחדרה, שעוזרת לחיילים בתהליך. השבוע היו על הטלפונים כבר 1,400 מאתרי מגעים, בעוד חודש יהיו 2,000 אבל הם יאצלו להתמודד עם מספר כפול של חקירות ביום – שזה רחוק מלהספיק.
הבעיה היא שאפילו אפקטיביות מלאה של המפעל הזה לא תועיל עכשיו, אחרי שבמשך חצי שנה משרד הבריאות לא בדק מספיק ולא קטע את השרשרת, כשעוד היה אפשר. המספרים של החולים, וכתוצאה ישירה מכך של מבודדים רבים בעקבותיהם – מרסקים מדינה.
אם היו ניגשים לזה במרץ הכול היה נראה אחרת. פרופ' דורון גזית, פיזיקאי מהאוניברסיטה העברית וחבר צוות ניטור הקורונה, בוחן תרחישים כאלה על מודלים ממוחשבים של אוכלוסיות. אפשר לבדוק על מודל כזה למשל עם מי להתחיל את החקירות האפידמיולוגיות - לפי התור או מהאחרון שהגיע. מתברר שיעיל יותר להתחיל מהסוף, אבל בתנאי שהכול קורה במהירות, ואצלנו, כידוע, זה לא.
כישלון "המגן" ובידודי השווא
חוץ ממערך חוקרים, יש גם אמצעים טכנולוגיים לאתר מגעים ולעצור הדבקות. אפליקציה סלולרית זה הכי פשוט. לזו הישראלית קראו "המגן", והיא הייתה כישלון – מכיוון שרוב האנשים פשוט חששו להתקין בהתנדבות בטלפון שלהם אמצעי מעקב.
אמנם יש טכנולוגיות של בלוטות' שלא מבצעות מעקב אלא רק בודקות את הקרבה לחולה – אבל מדינת ישראל החליטה שלא לעשות בכך שימוש, אלא לנצל את יכולות האיכון של השב"כ. ואלה, התגלו כבעייתיות לסיטואציה, כששמענו לא אחת על מקרים של אנשים שהתבקשו להיכנס לבידוד – על אף שלא שהו ליד חולים ולא היו במקומות מסוימים.
ל-4 מל 10 בכלל לא הגיעו
כל מי ששלח ילד בבוקר לגן וקיבל אותו אחר הצהריים עם כינים – יודע מהי שרשרת הדבקה. נגיף הקורונה מדלג מאדם לאדם – אפילו מבלי שיודעים על כך. רק לאחר שאחד מפתח תסמינים ומאובחן כחולה – נדרשים לשחזר את הכל אחורה, ולשלוח את כולם לבידוד.
ברקת מיכאלי מאשדוד חלתה לפני חודשיים בקורונה, והיא מספרת שמרגע שפיתחה תסמינים – היא הכניסה את עצמה לבידוד: "עשיתי בדיקת קורונה, ואת התשובה החיובית קיבלתי לאחר 3 ימים". 3 ימים קריטיים עברו עד שהתקשרו ממשרד הבריאות לבצע תחקיר אפידימיולוגי – וברקת סייעה להם ונתנה את כל הפרטים. "הסתובבתי ליד אנשים, ולא ידוע לי שמישהו מהם קיבל הודעה".
הלקחים של בני ברק
האנשים שככל הנראה הם המנוסים ביותר בארץ בקטיעת שרשראות הדבקה הם רוני נומה ואבי כהן, שהקימו וניהלו את מטה הקורנה בבני ברק, והיו הפרויקטורים של העיר האדומה בשיא המשבר. "היו לנו תנאים קיצוניים", אמר אל"מ במיל' כהן. "בני ברק היא העיר הצפופה ביותר במזרח התיכון – פי 3 ממנהטן".
התובנה הראשונה שלהם מבני ברק הייתה שתחקיר יסודי זה דבר אחד, אבל תחקיר מהיר זה הרבה יותר קריטי. בגלל קצב ההתפשטות של וירוס הקורונה, השאיפה להגיע לכל המגעים של החולה המאומת עלולה להתברר דווקא כטעות. "אם תעמיק יותר מידי בחלק הרפואי ותפספס באופרציה – כאילו לא עשית כלום", אמר כהן. "אם עשית חקירה מאוד מדויקת, אבל היא לא מהירה – אז אין לה שום רלוונטיות".
התובנה המפתיעה ביותר שלו ממשבר בני ברק היא שאסור היה לסגור את מערכת החינוך. בתי הספר, הוא אומר, הם מערכת החקירה האפידימיולוגית היעילה ביותר שמציפה את המחלה. "זה המנגנון המהיר ביותר בעולם", טען כהן. "אין בו בעיה של פרטיות, יודעים בדיוק איפה כל תלמיד נמצא בכיתה – קוטעים שרשרת בדקה".
לפני חצי שנה בדיוק, בכתבה על מחדל הבדיקות, ניבא כאן האפידמיולוג פרופ' חגי לוין את המשבר, וגם סימן את הסיבה. "קודם כל טיפול בבריאות הציבור – ואחר כך פוליטיקה", הוא אמר אז.
אבל לא הקשיבו לו. היום כשהטיטאניק כבר חצי שקועה ומדינת ישראל נזכרה רק עכשיו לייצר את הכפיות, שאיתן ינסו ב-1 בנובמבר לרוקן את המים - אולי תקשיבו. "הכתובת הייתה על הקיר", אמר פרופ' לוין. "חייבים חשיבה מקצועית, אי אפשר לעשות פוליטיזציה מכל דבר, ובטח שלא מהנתונים עצמם".