ממש לא מזמן, בגל הראשון של מרץ ואפריל, הרופאים שטיפלו בחולים הקשים נלחמו בעיקר לייצב אותם. הרבה מה לתת מעבר לטיפולים תומכים לא היה להם ורק 1 מכל 3 מונשמים שרד את הנגיף. גם היום אין תרופה שמחסלת את הקורונה ביעילות, אבל מיום ליום מבינים יותר את המחלה, והתרופות רושמות פריצות דרך משמעותיות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"יש לנו עכשיו כלים שלא היו בהתחלה לטפל", הסבירה ד"ר ענת אנגל, מנהלת המרכז הרפואי וולפסון. "בעצם אנחנו רואים את זה שיש פחות חולים קשים, פחות חולים שמדרדרים". פרופ' רונן בן עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב חיזק את דבריה של אנגל: "חד משמעית יש לנו היום יותר כלים, יש לנו יותר מה להציע לחולים הקשים".
את הטיפולים שיש כיום למחלה אפשר לחלק לשני סוגים - האחד, טיפולים ישירים נגד הנגיף. הסוג השני הוא תרופות שפועלות כדי לעכב את התגובה החיסונית של הגוף נגד הנגיף. זה אולי נשמע בהתחלה כמו משהו לא הגיוני - אבל זו לגמרי המציאות.
רמדסיביר - התרופה שחזרה מהבוידעם
הסיפור של רמדסיביר, התרופה הראשונה שפוגעת בנגיף עצמו, מתחיל לפני שש שנים כשהיא פותחה נגד מגפת האבולה באפריקה. אחר כך השתמשו בה גם במגפות הסארס והמרס - עד להיעלמותו יום אחד של נגיף הסארס. ד"ר אילת צמרי, מנהלת רפואית בגיליאד ישראל, הסבירה כי ברגע שהוכרז מצב חירום לאומי בגלל הפנדמיה, החזירו את התרופה לפעילות מאחר והיא הוכחה בעבר כיעילה נגד וירוסים מאותה המשפחה של נגיף הקורונה.
בחודש פברואר, הרמדסיביר נוסתה לראשונה על 700 החולים שנתקעו על ספינת הדיימונד פרינסס ביפן. איש לא ידע אם התרופה תעזור אך היו חייבים לנסות משהו. התוצאות היו מעולות - זמן קצר לאחר מכן יתברר שאצל חולים קשים הרמדסיביר מקצרת את משך המחלה בכמעט שליש ורופאים סבורים שהיא יכולה למנוע החמרה ואת הצורך בהנשמה. כל המטרה של הווירוס בחיים זה לשכפל את עצמו בכמה שיותר עותקים ולהפיץ אותם לעולם", הסבירה צמרי. "מה שהרמדסיביר עושה, הוא פוגע ביכולת של הווירוס לשכפל את עצמו".
'סערת ציטוקינים' -כשהגוף מגזים עם המלחמה בפולש
רוב הנדבקים עוברים את המחלה בצורה קלה ועם התסמינים הרגילים - חום נמוך, שיעול, כאב גרון וכאבי שרירים. אבל יש חולים שמתחילים בשלב מסוים להידרדר במהירות לדלקת ריאות קשה, בהמשך אפילו לקריסת מערכות. במצב כזה, מה שהורג את החולים זה לא הנגיף - אלא הגוף שלנו.
קו ההגנה הראשון של הגוף בפנים זיהום הוא דלקת, תגובה חיסונית מהירה ומאורגנת. כשהיא עובדת - זה מצוין, אבל אצל כמה אנשים הגוף נכנס לסערת מלחמה שיוצאת משליטה - סערת ציטוקינים. "זה בדיוק כמו ירי דו צדדי", תיארה ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון. "הגוף מייצר יותר מדי תגובה, ולפעמים התגובה של הגוף היא הרסנית גם כלפי הגוף עצמו. אז לפעמים דווקא בשביל לנצח את המחלה צריך לפעמים להנמיך, להרגיע, וזה אפשרי לעשות באופן תרופתי".
דקסמתזון, התרופה שאמורה להציל את הגוף מעצמו כבר הייתה על המדף. פרופ' בן עמי הסביר שבמחקר גדול שנערך באנגליה מצאו שכשנותנים לחולים את התרופה - שיעורי התמותה שלהם יורדים בצורה "מאוד מאוד משמעותית".
לא מעט חברות ישראליות עובדות על תרופות לקורונה. לחברת "אנלייבקס" למשל יש תרופה ניסיונית בשם "אלוסטרה" שמטפלת בדיוק בסערת הציטוקינים. יו"ר אנלייבקס תרפיוטיקס, שי נוביק, טען בפנינו שלחברה שלו יש את הפתרון שיודע להרגיע את התאים שנכנסים לשיגעון. חברת רד היל טוענת גם היא שממצאי המחקר של התרופה שלהם, "אופגניב", מבטיחים מאוד. גלעד רדאי, סמנכ"ל התפעול של החברה הסביר כי במסגרת ניסוי התרופה על 7 חולים קשים, "כולם השתחררו מבית החולים ללא צורך בחמצן והנשמה מכנית".
פלזמה ממחלימים
במרכז הרפואי וולפסון מאוד מאמינים בטיפול של תרומות דם של חולים שהחלימו עם ריכוז גבוה של נוגדנים. יצחק פוקט, מורה למתמטיקה ופיזיקה בפנסיה שנדבק בקורונה, נמצא כבר רגל אחת מחוץ לבית החולים לאחר שמצבו השתפר מאוד מאז קיבל את הטיפול.
ד"ר מאור תיארה בפנינו מדוע המרכז הרפואי נורא מאמין בטיפול: "היתרון בהתערבות מסוג כזה, בשונה מחיסון, שהיא מיידיצ. הנוגדנים כבר קיימים וברגע שנותנים את הטיפול לחולה אז בעצם מיד יש לו כלי נשק כדי להילחם בנגיף. אם ניקח חיסון, אז צריכה להיווצר קודם תגובה חיסונית אצל אותו אדם לפני שהגוף בעצמו יוכל להתחיל לייצר את הנוגדנים שיילחמו בנגיף".
"כמה מוקדם בשלב המחלה שאנחנו נותנים טיפול - גם התוצאות טובות יותר", אמרה ד"ר מרגריטה משבי, מנהלת מחלקת הקורונה בוולפסון. "תוך 48-72 שעות אנחנו רואים תוצאות נהדרות. חולה שהוגדר במצב קשה, הוא תוך יומיים-שלושה הופך למצב בינוני".
בשיא הגל הראשון משרד הבריאות אישר רק למד"א לקחת פלזמה ממחלימים ולתת אותה כמו שהיא לחולים קשים. פרופסור רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, רתח - הוא לא הבין למה אוסרים לרכז את הנוגדנים לנסיוב ולמדוד כמה נוגדנים יש שם, אם בכלל. ובכל זאת על אף ההוראה, רוטשטיין אסף את המנות ובדק את רמת הנוגדנים. היום אנו יודעים להגיד שהוא צדק באופן חד משמעי משום שככל שרמות הנוגדנים היו גבוהות יותר כך עלו גם סיכויי ההחלמה של חולים קשים.
לסיכום, יש אפשרות סבירה שעוד לפני שיהיה חיסון, תהיה תרופה, כנראה קוקטייל זהיר של יותר מאחת. פרופסור בן עמי אומר שלדעתו לא יהיה טיפול אחד שיהיה "סופר-יעיל", אלא מגוון תרופות שכל אחת מהן יהיה לה ההגדרה המתאימה שלה. "המחלה הזו תמשיך להיות מאתגרת לטיפול, היא לא תהפוך למחלה שפותרים אותה בכדור ומרשם ששולח אותך הביתה".