במרתף אחד בשכונת מאה שערים בירושלים הוקם חמ"ל של ממש - המאבק החרדי החשאי בקורונה. למערך המאורגן הזה יש כ-220 מכונות חמצן שנמצאות בשימוש בקרב חולים ברחבי הארץ. עומדות לרשותם גם עשרות מכונות סטורציה שבעזרתן הם מודדים את אחוזי החמצן בדם לחולים. מכאן מנוהל מערך של מכשור רפואי, תרופות, ביקורי רופאים וכל מה שמאפשר להחזיק מאות חולים קשים בביתם - מבלי שמדינת ישראל יודעת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחד המתנדבים בארגון סיפר כי הם מחזיקים רשימה של כ-170 חולי קורונה קשים שנעזרים במכשירי חמצן וסטורציה שהמערך מספק להם. בסך הכול, הוא מעריך שארגון מספק ציוד רפואי או תרופות לכ-500 חולים בבית שמש, בני ברק, אשדוד, מודיעין ואלעד. ההחלטה מתי לפנות לבית החולים נתונה לרופאים המשתפים עמם פעולה. "הם מחליטים מתי הגבול שאי אפשר עוד לקחת אחריות", שיתף אחד המתנדבים.
אלו לא מקרים בודדים אלא שיטה - מירושלים ומחוצה לה. בשבוע האחרון תיעדנו חולה בן 76 שהיה במצב קשה. המתנדבים של המערך הגיעו אליו בין 3 ל-4 פעמים ביום להעריך את מצבו. יומיים שלושה הוא לא יכל לדבר, התקשה לנשום. "עברנו איתו ימים קשים", אמר ארה'לה. "לא בטוח שבבית חולים היו עושים לו מה שעשינו לו. להביא רופאים, עולה המון כסף. אבל זה חיים, זה שווה את זה". לאחר כמה שעות מצבו של הקשיש הידרדר, ורופא נקרא לטיפול. האישפוז בבית החולים שוב על הפרק.
כל הטיפול נעשה בבתים הצפופים של משפחות המגזר, בין הסלון למטבח לפינת האוכל. אנשים נוספים נמצאים בבית, לא ממוגנים. ולמרות זאת, הם בטוחים שהם נמצאים בידיים טובות. "אם רוצים להמשיך לחיות צריך להגיע לארגון, לא לבית חולים", אומרים בני המשפחה. "הוא מבוגר ולא ישימו לב אליו. בית חולים זה פחד גבהים, אין להם כוח אדם מספיק".
ד"ר רווי, אחד הרופאים שמלווים את המערך לא הסכים להיחשף והעדיף להתראיין רק כשהמסכה על פניו. הוא הולך על התפר הדק בין המערך החתרני הנזקק לשירותיו לבין הממסד הרפואי ממנו הוא מגיע. "אני לא נכנס לצד המשפטי", אמר. "אני לא שוטר, אני כרופא מטפל בבן אדם. אני ממליץ להם לפעול בהתאם להוראות. המטרה שלנו זה לא לעזור לאנשים לעקוף את החוק. המטרה שלנו היא לעזור למערכת להוריד ממנה עומס. אין פה עניין של מדינה בתוך מדינה אין פה עניין של מערכת נפרדת".
פה בדיוק אפשר לזהות את הפער בין הרופאים לבין הקהילה שלא מתרגשת מביטויים כמו "אוטונומיה" או "מדינה בתוך מדינה". "יש אוטונומיה, אז מה?", שאל מתנדב נוסף במערך. "גנבנו משהו? יש סיכון? רק תרמנו".
התופעה הזו אומנם התחילה בחוגים האנטי-ציוניים הקיצוניים של מאה שערים, אבל התפשטה לכל רוחב המגזר. אבי מימרן הוא בדיוק בקצה השני של המגזר החרדי, מגיש רדיו פופולרי, מודרני, היה מקורב לרב עובדיה יוסף. איש הזרם הספרדי שהוא גם האגף הזהיר והממלכתי ביותר במגזר. אבל כשאבא שלו, בן 92, חלה הוא הרים טלפון לאותם עסקנים. "תוך חצי שעה הגיע רופא בבית של אבא שלי, חמצן, מחולל חמצן, סטורציה, ישר בדיקות דם למעבדה. רואים את הנתונים, ליווי יום-יומי כל יום, מה קורה איתו ואיך הוא מתקדם. ברוך השם היום אבא שלי הבריא מהקורונה, שהיום במדינה זה נדיר".
אפשר להתווכח עם הנתונים אבל קשה להתעלם מהחשיבה האחרת שהם מבקשים להציג כאן ובגללה גם הסכימו לחשוף בפנינו כבר חצי שנה בחשאי. "אני רואה את המציאות", שיתף אחד המתנדבים. "מחלימים וכמעט אין פה מתים, אז שיגידו מה שהם רוצים, אני רואה הצלת חיים. אם עושים את זה בכל הארץ, לא יקרסו בתי חולים וזה יהיה יותר יעיל ומקצועי".