בלילה שבין שישי לשבת זכינו לאיתות ראשון לכך שהמגפה הנפוצה ביותר בעשרות השנים האחרונות בדרך לסיומה: זה קרה לאחר שמנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) העניק אישור לשימוש חירום בחיסון לקורונה של חברת פייזר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בסיכום סופי של תוצאות הניסוי הקליני רחב ההיקף (שלב 3), הכריזה פייזר על 95% יעילות לחיסון שלה. החיסון, שפותח בטכנולוגיה חדשה הדומה גם לזו של חברת מודרנה, מתבצע באמצעות מולקולת רנ"א שליח (mRNA) והצלחתו ויעילותו הפיחו תקווה במציאת חיסונים למחלות נוספות.
"בעשור הקרוב נראה חיסונים לסרטן בטכנולוגיה הזו", העריך בשיחה עם N12 פרופ' מעין שלמה, מנהל מערך הזיהומים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי, "כמו כן, יהיו חיסונים למחלות זיהומיות נוספות. הטכנולוגיה הזו היא פורצת דרך, היעילות מדהימה ותופעות הלוואי מועטות".
ד"ר אלי רוזנברג, מומחה באימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית, אפילו מעריך שזה ייקח פחות מעשור. "אני אפילו אופטימי יותר", אמר, "לדעתי זה סדר גודל של כמה שנים עד שנראה פיתוחים אחרים בטכנולוגית ה-mRNA מבשילים לכדי אישור לשימוש קליני. קשה להעריך כיצד בדיוק פריצת הדרך שבוצעה בטכנולוגיה הזו במשבר הקורונה תשפיע, אבל אין ספק שהיא קיצרה משמעותית תהליכים בירוקרטים מבלי לוותר על הבטיחות".
איך זה עובד?
מולקולות רנ"א שליח (mRNA) משמשות למעשה כשלב ביניים בהליך ייצור חלבונים בתאי הגוף שלנו. כשהתא צריך להפיק חלבון, הוא בונה מולקולת רנ"א שליח (mRNA) הנושאת את הקוד הגנטי לייצור החלבון המסוים, היא מתנתקת מהדנ"א ומתורגמת בחלל התא לחלבון עצמו.
קיומן של המולקולות האלו כלל אינו תגלית חדשה והן זוהו לראשונה במכון הטכנולוגי של קליפורניה כבר בשנת 1961. עשרות מחקרים על אודות אותן מולקולות פורסמו מאז ועד היום, אלא שהחידוש הוא שבפעם הראשונה אושר חיסון העושה שימוש בטכנולוגיה ונמצא יעיל ביותר.
החיסון לסרטן השד, הריאה או הערמונית בדרך?
"הטכנולוגיה הזו בהחלט מהפכנית", משוכנע פרופ' שלמה, "היא לראשונה הוכיחה את עצמה בחיסון של פייזר ושל מודרנה. הן למעשה קודדו בצורה סינטטית mRNA ספציפי ליצירת חלבונים שבחרו מראש, חלבון 'ספייק' (Spike) במקרה של הקורונה".
"החלבון חודר לתא ולא לגרעין שלו", הסביר הפרופסור, "שם, באמצעות ריבוזומים (האברונים בתא האחראים ליצירת חלבונים) הוא יוצר את אותם חלבוני מעטפת 'ספייק' שמופרשים על ידי התא, ומעוררים תגובה של מערכת החיסון. הם מעוררים לא רק תגובה נוגדנית של מערכת החיסון, אלא גם תגובה 'סלולרית' - תאים של מערכת החיסון שמתקיפים את התאים הנגועים. זה חשוב כי תגובה נוגדנית עוברת תהליך דעיכה מסוים לאורך הזמן, אבל הזיכרון האימונולוגי (חיסוני) בתאים נשאר".
"יש פה פריצת דרך גם בהיבט של המעטפת שבה אורזים את ה-mRNA", הסביר ד"ר רוזנברג. "הרעיון להשתמש בו קיים כבר שני עשורים, המחסום היה להבין כיצד דואגים שהוא יגיע ליעד בו הוא אמור לפעול. המעטפת הליפידית בחיסוני הקורונה מוכיחה את עצמה ונוכל להשתמש בה גם לטיפול במחלות זיהומיות וגידוליות אחרות".
"ההיגיון אומר שאם כך - מדוע לא לעשות זאת עם סרטן", אמר פרופ' שלמה, "במקום הקידוד לחלבון של הנגיף, נכניס לחלבון ספציפי של תא גידולי-סרטני, למשל סרטן השד, הריאה, סרטן הערמונית. לאלו יש אנטיגנים או חלבונים ספציפיים שבאמצעותם אפשר לזהות אותם. כך מערכת החיסון תלמד להתמודד עם כמות גדולה של האנטיגן שעבר טיפה שינוי, ותתעורר במתקפה כשתפגוש בהמשך תא סרטני מסוג זה".
בעוד שבחיסון לנגיף תגובה חשובה במיוחד היא זו של הנוגדנים במערכת החיסון, בחיסון לסרטן מתבססים בעיקר על תגובה "סלולרית", של תאי מערכת החיסון.
אז למה זה לא נעשה עד עכשיו?
"לתא הסרטני יש מנגנון הטעיה מובנה של מערכת החיסון", תיאר הפרופסור, "הגידול נוצר בגוף כשהסרטן מצליח לחמוק ממערכת החיסון ולפתח עמידות אליה. המגוון האנטיגני של התא הסרטני עצום ואנחנו משתמשים רק בסמן אחד או שניים".
"בוצעו ניסיונות ראשוניים בחיות מעבדה", סיפר, "הם נראים מבטיחים וזה עניין של השקעה. הקורונה היא אירוע חד-פעמי שייתכן ונתן דחיפה משמעותית למחקר הזה. הנגיף משתנה וכך גם התא הסרטני משתנה. ייתכן שבתהליכים מחשוביים רבים, אפשר יהיה לסנתז mRNA שיכין מראש את מערכת החיסון להיות אפקטיבית כלפי תא סרטני. אין עדיין טיפול של ממש, אבל זה הכיוון וזה כיוון מבטיח".
הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לא רק פיתוחים בתחום הסרטן והמחלות הזיהומיות, אלא גם בתחום של עריכת גנים. "אפשר להנדס אותו כך שיגיע לתוך הגרעין למשל", תיאר ד"ר רוזנברג, "מה שיאפשר למשל לטפל במחלות גנטיות, הנגרמות מפגם בקוד הגנטי, באמצעות עריכתו".
בסיום דבריו מבקש פרופ' שלמה לעודד את הציבור לצאת ולהתחסן. "כל מי שיציעו לו להתחסן צריך לדעתי ללכת", אמר, "אני לא רק מאמין שהוא בטוח, אני עברתי נתון נתון אחרי המאמר בניו אינגלנד ג'ורנל (The New England Journal) ואני משוכנע בבטיחותו. צריך כמובן מעקב ארוך ולהבין לכמה זמן החיסון אפקטיבי. אבל כבר כעת רואים שהוא ממש מונע את מחלת הקורונה".