איך פותרים את סוגיית מוסדות החינוך הפתוחים בניגוד להנחיות? הסערה שהתחוללה בעקבות הוראת הרב קניבסקי לפתוח בכל זאת את תלמודי התורה - זאת למרות החלטת קבינט הקורונה לפתוח רק את מוסדות החינוך לגילאי 6-0 במסגרת השלב הראשון ליציאה מן הסגר, הפתיעה בעיקר את החרדים. מי שפתחו את תלמודי התורה בין ראש השנה ליום הכיפורים כמעט ללא תשומת לב ציבורית, מצאו את עצמם בלב הסערה, וכל העת נעשים ניסיונות מול הגורמים הרשמיים "למתן" את ההחלטה לפתוח בכל זאת את המוסדות החרדיים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ח"כ משה גפני, נציגו הבכיר של הרב קניבסקי, דיבר אמש (ראשון) עם ראש הממשלה נתניהו וביקש ממנו לחשוב על דרכים למתן את ההחלטה בחלק מהמגזר החרדי לפתוח את מוסדות הלימוד בכל הגילים. חלק מהפתרונות שהוצעו: קיום לימודים של הבנים גם בבתי הספר שמיועדים לבנות וקיום לימודים גם בבתי הספר של החינוך העצמאי, רשת שלא נפתחה.
בחסות ה"הלם" מפתיחת תלמודי התורה אמש, המצב כעת הוא שרוב הישיבות למעשה מחכות למתווה שאמור להציג ממונה הקורונה במגזר החרדי, האלוף במיל' רוני נומה. רוב הישיבות לא ייפתחו היום, א' בחשוון, או בימים הקרובים - לפחות עד שיובן מה המתווה המוצע לפתיחתן. בכך למעשה ניצבת דילמה בפני קבינט הקורונה: האם לתת "פרס" למי שרמס את ההוראות ולפתוח את הישיבות או לא לאפשר את פתיחתן ולקבל פתיחה שלהן בלי תיאום ובלי פיקוח?
על רקע הכאוס שנוצר, פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, ניסה לשכנע כמה מחברי הצוות שלו שלא להתפטר - כך פרסמנו לראשונה במהדורה המרכזית. מדובר בלפחות שלושה מומחים מהצוות הקרוב שמייעץ לגמזו ב"מגן ישראל", שמאיימים להתפטר בעקבות הפתיחה הפיראטית של תלמודי התורה.
לגמזו ברורה המשמעות הציבורית הגדולה שלפחות שלושה אנשים מסביבתו הקרובה יתפטרו. עדיין לא ברור אם הניסיון שלו הצליח ואכן בסופו של דבר יימנעו ההתפטרויות הללו. בישיבות פנימיות של צוות "מגן ישראל" אמר גמזו שהפתיחה של תלמודי התורה עלולה לגרום לריסוק אמון הציבור בתהליך היציאה מהסגר.
המחלוקת על הקנסות: מי הגוף האוכף - והאם החרדים בכלל מתרשמים מהאיום בסנקציות?
בתוך כך, ביום הראשון של החלת השלב הראשון של ההקלות בסגר - נדמה שמה ששולט בשטח וגם בקרב מקבלי ההחלטות הוא הבלבול. בבני ברק, למשל, אחת הערים שעדיין מצויות תחת הגבלות, לא הורגשה אכיפה לאורך היום וניתן היה להיכנס אל העיר ולצאת ממנה די בחופשיות.
אחת הסיבות לכך היא שהגורמים שמוצבים בשטח כלל לא יודעים מי למעשה אחראי לאכוף מקרים של מוסדות חינוכיים שנפתחים בניגוד לחוק. במשרד המשפטים מסרבים להחמיר את הענישה עד שיתברר מי מבצע את האכיפה, כשהמצב הוא שסמכויות האכיפה מחולקות בין המשטרה, משרד החינוך והרשויות המקומיות.
במשטרה אומרים ש"ללכת על הראש" של המגזר החרדי באופן מחמיר זה מסוכן, במשרד החינוך מתעסקים רק בעניינים פדגוגיים והרשויות המקומיות די מתעלמות. ריבוי השחקנים יוצר מצב של גלגול אחריות, כשאין גורם אחד שמרכז את האחריות לנושא - ואם אין ודאות באכיפה, הדבר גורם לשחיקת ההרתעה באופן מתמיד.
גורם ממשלתי אמר ל-N12 כי בגלל "פלפולים משפטיים" נוצר מצב של חוסר אונים בקרב מקבלי ההחלטות. למרות דו-שיח שמתנהל בניסיון לפתור את הסוגייה הסבוכה, העניין תקוע - ובשטח ימשיכו לפתוח את המוסדות החינוכיים בניגוד להנחיות. מה גם שלא ניתן לקבוע שדינה של רשת חינוך גדולה שווה למוסד קטן שבוחר לפתוח.
ומה אומרים על כל מה שקורה במפלגות החרדיות? שם אומנם הופתעו מעוצמת התגובה הציבורית, אך לא מתרגשים מהאיומים בסנקציות, בהחרפת הקנסות ובשלילת רישיונות אפשרית - מה שנדמה כאיום לא ריאלי. מה שמטריד אותם זו הביקורת הציבורית, הבחירות שככל הנראה בפתח וההתחזקות האפשרית של גורמים פוליטיים שיוצאים בגלוי נגד החרדים.