בסקר סרולוגי שערכה המעבדה המרכזית לנגיפים בבית החולים שיבא תל השומר עם משרד הבריאות עולה כי כ-50% מהמתחסנים שנבדקו פיתחו נוגדנים שבועיים אחרי קבלת המנה הראשונה, כך דווח אמש (שני) במהדורה המרכזית. במקביל, חשש בבריטניה שהחיסון לא יעיל נגד המוטציה החדשה של הנגיף מדרום אפריקה. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הכריז על סגר מחמיר במדינה, בדומה למתכונת הסגר הראשון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
- החיסונים בישראל: המדריך למבצע ההתחסנות הגדול
- סקר סרולוגי: שבוע אחרי המנה הראשונה לא פותחו נוגדנים
- חברת מודרנה: ישראל אישרה את החיסון
עשרה מהמשתתפים בסקר הסרולוגי שנערך על 300 נבדקים פיתחו נודגנים שבוע אחרי הזריקה הראשונה של החיסון. כלומר, אצל 10% מהמשתתפים נמצאו נוגדנים בדם בפרק זמן זה. שבועיים אחרי קבלת החיסון, הנתונים מראים כי מתוך 81 משתתפים, כבר 41 פיתחו נוגדנים, כלומר כ-50% מהנבדקים, בדומה לתוצאות הניסוי של פייזר.
צריך להדגיש, עדיין לא ברור עד כמה הנוגדנים האלה שמתפתחים שבועיים אחרי קבלת המנה הראשונה יכולים גם לנטרל את הנגיף. בהמשך צפויים לבדוק גם את הנושא הזה במעבדה בשיבא תל השומר. עד אז, חשוב להדגיש, שמי שקיבל את המנה הראשונה עדיין לא מחוסן, ועליו לשמור על כללי הריחוק החברתי ולהמשיך לעטות מסכה.
המחסור בחיסונים: אדלשטין עצר את ההקצאות לאיכילוב
ברקע המחסור הצפוי בחיסונים, שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי הוא רואה בחומרה את הדיווחים על מתן חיסונים בתל אביב למי שלא בקבוצות התעדוף - והחליט לעצור את העברת החיסונים לאיכילוב. "השר הנחה את מנכ"ל משרדו לעצור את הקצאות החיסונים לבית החולים איכילוב ולבחון את הקצאות החיסונים הבאות לבית החולים", נמסר מלשכתו של אדלשטיין. "מדובר במשאב לאומי וכך צריך להתייחס אליו. השר קורא לכל הגופים המחסנים לחסן אך ורק בהתאם להנחיות אנשי המקצוע במשרד הבריאות".
מנהל בית החולים איכילוב ופרויקטור הקורונה לשעבר, הגיב בחריפות על הצעד של אדלשטיין וביקר את משרד הבריאות. "העודף (בחיסונים) נובע משיעור ההתחסנות הגבוה בתל אביב", אמר. "הצלחנו למנוע בזבוז משאב לאומי ולחסן קרוב ל-3,000 מורות וגננות, ועוד 2,000 מעל גיל 50 וחולים במחלות כרוניות מעל גיל 60. אני מתקשה להבין מדוע משרד הבריאות תומך בחיסון שוטרים אבל מעניש על חיסון מורים כשהם באותה קבוצת תעדוף".
גם מנכ"ל משרד הבריאות התייחס למחסור הצפוי של החיסונים במהלך החודש הקרוב בריאיון למהדורה המרכזית. "אנחנו עושים מאמצים אדירים כדי להביא עוד מנות מפייזר ומאוד מקווה שזה יעלה בידינו וההפוגה תהיה קצרה מאוד", אמר. "לא קיבלנו בלימה מחברת פייזר – המשא ומתן התחיל עוד לפני שמערכת הבריאות הישראלית התחילה לחסן".
פרופסור לוי אמר על ההצעות לרווח את ההפוגה בין מתן שתי מנות החיסון כי "גם בניסוי של פייזר ומודרנה דיברו על שתי מנות בהפרשים של 21 או 28 יום, ולפי זה הראו יעילות. זו הדרך שהרשות האירופית וה-FDA אישרו, ואנחנו דבקים בשיטה הזו. ההחלטה היא חד-משמעית - שתי מנות".
החיסון יעיל נגד המוטציה הבריטית?
ברקע בחינת יעילות החיסונים, במשרד הבריאות עדיין חוששים מהמוטציה הבריטית, לאחר ש-30 מקרי הידבקות בה אובחנו בארץ. בריאיון של מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור חזי לוי במהדורה, הוא הסביר שהמוטציה הבריטית אכן מטרידה מאוד: "למרות שמוטציות הן דבר שכיח במחלות ויראליות, יש פה מוטציה שהיא שונה במהותה ושינתה את חלבון הקפסולה".
פרופסור לוי הוסיף כי לא כל מקרי ההדבקה במוטציה הבריטית קשורים להגעה מחו"ל. עם זאת, הוא הרגיע כי החיסון יעיל כנגדה. "אנחנו יודעים לגבי המוטציה הזו שהיא לא משפיעה על החיסון", אמר. "החיסון יעיל כנגדה".
סגר מחמיר הוכרז בבריטניה
המוטציה הבריטית גרמה למצב בבריטניה לצאת משליטה, ובממלכה הגיעו כבר ליותר מ-58 אלף מאומתים ביום. "המדענים מצאו שהמוטציה שנמצאה בבריטניה מגבירה את ההדבקה ב70-50%", אמר אמש ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. "חלה עלייה של כמעט שליש במספר המאושפזים באנגליה בשבוע אחד. 40% יותר מאשר בגל הראשון. מספר המתים עלה ב-20% בשבוע. מוכרחים לפעול ביתר תקיפות נגד הווירוס".
ואכן, ג'ונסון הכריז הערב על סגר כולל באותה מתכונת חמורה שהייתה בסגר הראשון. במסגרתו, תושבים יידרשו להישאר בבית למעט יציאה לקניית מצרכים חיוניים ולמעט מצבי חירום. כל בתי הספר ייסגרו. הכוננות בכל המדינה עלתה לרמה 5, כלומר מדובר במצב של סכנה לקריסת מערכת הבריאות. אזרחים בסיכון ייאלצו לשהות בבידוד.
חשש מהזן החדש של הקורונה מדרום אפריקה
למרות כל זאת, שר הבריאות הבריטי אומר שהוא חושש דווקא מהמוטציה שהתגלתה בדרום אפריקה. אחרי חוות דעת שהוא קיבל מהמדענים שמייעצים לממשלה, הם מביעים חשש שהחיסונים שכבר משווקים לא יעילים כנגד המוטציה הזו.
אותם מדענים אומרים שלפי ההערכות שלהם והבדיקות שנעשו, המוטציה הדרום אפריקנית מדבקת יותר מהמוטציה הבריטית ואולי גורמת לעומס ויראלי גדול יותר. גם הפרופסור חזי לוי התייחס למוטציה הדרום אפריקנית בריאיון למהדורה. "שמענו מגוון דעות לגבי המוטציה הדרום אפריקאית", אמר. "יש דעות שאומרות שגם למוטציה הזו החיסון יעיל, אבל בכל אופן כל דבר מחייב למידה".
ועדיין יש גם חדשות שאפשר לשאוב מהן מעט אופטימיות. חברות התרופות שמייצרות את החיסונים אומרות שהן יכולות לשנות את החיסונים כך שיהיו יעילים גם נגד המוטציות, לטענתן. ועדיין, זה תהליך שלוקח כמה שבועות, בערך 6 שבועות, ובנקודת הזמן הזו שבה אנחנו נמצאים, מדובר בזמן יקר מאוד.