לא רק חיסון: מבצע החיסונים בישראל מתקדם בקצב גבוה אך למרות המגמה החיובית, ישנם לא מעט ישראלים שחוששים מהחיסון ומתופעות הלוואי שלו ובעולם הרפואה מחפשים פתרונות. כדי לענות על הצורך הזה ולא רק, ערכו צוות מדענים מישראל ומאיסלנד בהובלת מכון מיגל סדרת ניסויים במטרה למצוא תרופה שתפחית באופן דרמטי את תסמיני הקורונה. היום (ראשון) חשפו החוקרים כי הצליחו להפיק טיפול טבעי שיעזור להפחית את ההפרשה של חלבון שעשוי לגרום למחלה קשה בכ-70%. מדובר עדיין בניסוי בשלב הראשון במעבדה אך החוקרים אופטימיים למדי. אחד החוקרים המרכזיים: "זאת עשויה להיות בשורה דרמטית לעולם הרפואה. תמצית טבעית שנוטלים במינון נמוך שיכולה להפחית את הסיכון מקורונה ואין תופעות לוואי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
תחילה צריך להסביר מה בדקו החוקרים: כאשר גוף האדם נחשף לנגיף מסוים, מערכת החיסון מפרישה ציטוקינים שהם חלבונים שמשמשים כמעין מעבירי מסרים המפעילים את המערכת החיסונית. המרכזי שבהם הוא TNFα. במקרה של חשיפה לנגיף הקורונה, במקרים מסוימים, הפרשת הציטוקינים עלולה להפוך להפרשה עודפת, הגורמת לתאי מערכת החיסון לצאת משליטה. תופעה זאת נקראת סערת הציטוקינים.
כאשר סערת הציטוקינים מתחוללת בריאות, היא עלולה להוביל לקריסה של מערכת הנשימה, ולחייב אשפוז בהול וטיפול באמצעות מכונות הנשמה. כאשר טיפול זה אינו מסייע, סערת הציטוקינים עשויה לגרום למות החולים. לפי הערכות מומחים "סופת הציטוקינים" היא זו שגורמת למרבית מקרי המוות הקשורים לקורונה.
פתרון טבעי בלי תופעות לוואי
נחזור לתוצאות הניסוי. בעקבות תוצאות המחקר שנערך במעבדתה של דר' דורית אבני ממכון מיגל, יקדם צוות החוקרים פיתוח של טיפול חדשני, המבוסס על התמצית הייחודית המופקת מאצת הספירולינה, שהיא חומר טבעי. "לפתרון הטבעי שאנו מציעים יש שני יתרונות עיקריים", מסביר ד"ר אסף צחור, מבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת קיימברידג'. "תמציות ספירולינה מאושרות על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקני ואישור זה סולל את הדרך לייצור והפצה רחבה של התמצית. שנית, תרפיה שמשככת את סערת הציטוקינים, אינה מושפעת ממוטציות בנגיף הקורונה כגון הבריטית, הדרום אפריקנית או הברזילאית. הפתרון מבוסס האצות נלחם בסערה ללא קשר במחולל שלה".
"המחקר מראה שבעזרת הספירולינה ניתן להפיק תרופות לכל מיני מחלות, כמו שפעת עונתית", אומר ד"ר אסף צחור. "אנחנו ממש בקצה הקרחון של התחום. להבדיל מתרופות כימיות שכרוכות במעבר במסלול המכשולים של ה-FDA, השלב הבא הוא לצאת מהמעבדה ולבצע ניסוי על חולי קורונה. חשוב להדגיש שנטילת מינון נמוך של התמצית לא כרוך בסיכון, במקרה הגרוע התרופה לא תעבוד".
ספירולינה לרוב נחשבת כמזון על או כתוסף מזון, אך ד"ר צחור מבהיר שזה לא כל הסיפור: "אנשים כבר משתמשים בספירולינה אבל במינון נמוך. אנחנו מקווים להצליח בעתיד לגרום לאנשים להבין שלא מדובר רק בתוסף תזונה אלא בתרופה של ממש שיכולה להיות רלוונטית גם לשפעת עונתית, לסארס, קורונה ועוד נגיפים שמעוררים את סערת הציטוקינים, שאולי עוד יבואו בעתיד". בניסוי על תאי מערכת החיסון, שנערך במעבדתה של דר' דורית אבני יחד עם אור רוזן נמצא כי מינון נמוך ביותר של התמצית משיג את המטרה.
אבל לא מדובר על ספירולינה רגילה כמו שניתן לרכוש בכל בית מרקחת או חנות טבע. במסגרת המחקר גודלה הספירולינה בתנאים מיוחדים במטרה להעלות את ריכוז החומרים הביו-אקטיביים באצה. הגידול נעשה בחברת VAXA הישראלית היושבת באיסלנד שמפתחת מתקנים טכנולוגיים מתקדמים לגידול אצות בתנאים מבוקרים.
ד"ר דורית אבני, ראש המעבדה לחקר השפעת ספינגוליפידים במכון מיגל, שם בוצע הניסוי: "הצלחת הניסוי בתנאים מבוקרים מעידה כי ייתכנו יתרונות טיפוליים גם בעזרת חומרי טבע. ככלל קיימות תרופות מועטות מאוד המסוגלות לעכב באופן ספציפי את פעילותו של חלבון ה-TNFα ולרוב מדובר בנוגדנים מהונדסים אשר תופעות הלוואי שלהן קשות מאוד. במידה ונצליח בשלבים הבאים להראות יעילות של הטיפול המוצע, קיימת קשת של מחלות אשר בטיפול בהן ניתן יהיה להיעזר בטיפול החדשני - כטיפול מניעתי או טיפול תומך - ובכללן מגפת הקורונה".