ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם העבירה היום (רביעי) למשרד הבריאות את החלטתה בעניין הקמת מאגר מידע ענק על הנדבקים בקורונה בישראל – כך נודע ל-N12.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במשרד הבריאות מעוניינים להקים מאגר מידע של הנתונים של כל מי שנדבקו בקורונה, וגם הקימו עבורו כבר את התשתית. מדובר במאגר של רשומות רפואיות של החולים שיהיו מותממות, ללא פרטים מזהים והוא נועד לאפשר מחקר על נגיף קורונה שיסייע בהתמודדות עמו. משום שניסויים רפואיים בבני אדם בישראל דורשים אישור של ועדות אתיקה, שהן ועדות הלסינקי, במשרד פנו כבר בקיץ לוועדה שתאשר את הקמתו.
הוועדה, בראשות פרופ' איתן פרידמן, גיבשה הצעה למשרד הבריאות שכוללת שני תנאים שנועדו לשמור על פרטי החולים במאגר:
- קבלת חוות דעת משפטית מגוף שאיננו בתוך משרד הבריאות, בעדיפות למשרד המשפטים
- מתן אפשרות לכל אחד ואחת לבקש להסיר את נתוניו מהמאגר (opt-out)
שני התנאים שהציבה הוועדה הם מחייבים במקרה שבו ייכללו במאגר נתונים שאינם קליניים גרידא - כלומר אם לשם מחקר שייערך על הנתונים יידרש להצליב נתונים סוציו-אקונומיים ממאגר הביטוח הלאומי למשל או עם נתוני הלמ"ס.
לשם שמירה על נתונים אלה, כל מחקר שייערך על המאגר הזה יתבצע במחשבים מסוימים, כך שהמידע לא ייצא מהמאגר וכשהמידע מותמם - הפרטים המזהים של החולה מחוקים וכן ידרוש אישור נפרד של הוועדה. כך למשל במקרה שבו אחת מהחברות המייצרות את החיסונים תרצה להשתמש במידע למחקר שלה, היא תהיה חייבת לפנות ולקבל אישור מוועדת הלסינקי לפני שתקבל גישה אליו.
"אסור באיסור חמור להעביר את הנתונים ממאגר הקורונה", הדגיש פרופ' פרידמן, "זה מאגר נבדל ממאגר המתחסנים. הם (משרד הבריאות) לא אמרו שיעשו את זה ומאמין שלא יעשו את זה. אם חברת פייזר רוצה לבצע מחקר קליני - הם צריכים לעבור דרך ועדת אתיקה". אם משרד הבריאות יסכים לתנאי ועדת הלסינקי, עדיין ניצב בפניו אתגר: קופות החולים צריכות להסכים להעביר אליו את הנתונים שבידיהן.