מתחילת המגפה והנחיות הקורונה מלווה אותנו מציאות מתסכלת שמגלה לנו בכל פעם מחדש שלא תמיד יש קשר בין ההגבלות לבין רמת התחלואה. הנה, דוגמה: במצפה רמון יש רק 3 חולים מאומתים והיישוב כולו נמצא תחת סגר מלא שמשבית את מערכת החינוך והמסחר - בדיוק כמו בקרית יערים, יישוב עם מספר תושבים דומה, שם יש השבוע 271 מאומתים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ביישוב החרדי קריית יערים היה השבוע רק נושא אחד שהעסיק במשרה מלאה את התושבים – מספר הנדבקים בנגיף שהולך ועולה. מנגד, במרחק של 180 קילומטרים משם, במצפה רמון, גם כן נערכה ישיבה דחופה – על מספר היעלים שבסיכון. זה לא שבמצפה רמון מנותקים ממצב החירום, אלא פשוט הנגיף עצמו כמעט ולא ביקר כאן.
שלושה שבועות אל תוך הסגר ביקרנו בשני היישובים. בשניהם, כמו בכל הארץ, סובלים מסגירת מוסדות החינוך, מאחוזי אבטלה גבוהים וסגירת עסקים, אבל עם הבדל אחד גדול: ביישוב אחד מבינים היטב את הסיבה שמאחורי הסגר, וביישוב השני שואלים בכעס – מדוע?
"לדעתי כל רשות מקומית הייתה צריכה לקבל את הסמכות להחליט מה סגור ומה פתוח", אומר יצחק רביץ, ראש המועצה המקומית קריית יערים. "אם משרד הבריאות בא והיה אומר לי 'תקשיב אני חושב שאת קריית יערים צריך לסגור ואת מצפה רמון לא צריך לסגור' – הייתי הולך על זה. לא הייתי כועס עליו".
"במקרה אח שלי גר שם (בקריית יערים, י.מ.) אז אני מכיר את היישוב היטב", מספר רוני מרום, ראש המועצה המקומית מצפה רמון. "שמעתי שרמת התחלואה שם היא מאוד מאוד גבוהה". לדבריו, "לא סביר ולא הגיוני בשום דבר להחיל על מצפה רמון סגר. זה אבסורד. מאוד יכול להיות שהשיקולים הם לא מקצועיים, טהורים, והשיקולים הם פוליטיים".
על פי נתוני משרד הבריאות, מספר החולים במצפה רמון עומד על שלושה בלבד, כשאחד מהם עזב את היישוב מזמן. למרות המספר הנמוך – מערכת החינוך סגורה, הרחובות שוממים, התיירות נעלמה ועסקים חיוניים בודדים מנסים לשרוד ולנווט. "עכשיו קראתי שיש כאן רק 3 . צריך שיהיה הכל פתוח, כי אין לנו חולים פה. יש לי חנות ואני לא פותחת, אני רק בהפסדים", אומרת בקי סבג, תושבת מצפה רמון, שבדיוק קיבלה את המנה השנייה לחיסון לקורונה.
"משתדלים לא לתת דוחות"
"אנחנו משתדלים לא לתת דוחות", מציין אריה רובינסון, פקח המועצה המקומית מצפה רמון, שהצטרפנו אליו לסיור בחנויות. "אנחנו מזהירים, אנחנו אומרים, אלה שמתעלמים מאיתנו אז אנחנו נוקטים בצעדים".
"זה מרתיח את אדם", מציין רובינסון. "צריכים לסגור אותי בבית כמעט שנה בגלל שאלה מסתובבים בלי מסכות או שעושים חתונות או מסיבות?".
הסגר השלישי נמשך כבר שלושה שבועות ובממשלה עדיין מתעקשים להתייחס לשני היישובים באותו אופן. פתרון קל, פשוט, שמאפשר להתחמק מעימות עם קבוצות כוח בערים האדומות, אבל פתרון שעולה ביוקר ליישובים עם תחלואה נמוכה ובעיקר לעסקים.