מיליון הישראלים שיכולים לשנות את תמונת המאבק במגפה: בימים בהם בישראל כבר מחסנים במלוא המרץ במנה השלישית נגד הקורונה, יש כמיליון ישראלים שלא קיבלו אפילו את המנה הראשונה של החיסון. במשרד הבריאות ניסו לפלח את הקבוצה הגדולה הזו – ופירטו במי למעשה מדובר, מה החסמים של הורים רבים שמונעים מהם לחסן את הילדים בני ה-12 ומעלה – וגם מה הזרז המשמעותי שעשוי לגרום לכל מי שלא התחסן לשנות את דעתו.
בקרב מי שעדיין לא התחסן במנה אחת, ישנן שלוש קבוצות עיקריות: הגדולה ביותר – 53% - מגיעה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך באוכלוסיה הכללית, 31% מיישובים ערביים ועוד 16% מקרב מי שלא התחסנו מגיעים מיישובים חרדיים. אתגר גדול במיוחד מצוי בחברה הערבית, במזרח ירושלים – ובפזורה הבדואית, שם יש יישובים שלמים שרובם הגדול כלל לא מחוסן.
בכסייפה קיים הנתון הנמוך ביותר - 78% מהתושבים שם לא קיבלו אפילו מנה אחת, בחורה 76% ועוד "מככבים" ברשימה – היישובים שגב שלום, תל שבע, לקייה, ערערה והעיר הבדואית הגדולה רהט עם 55% התחסנות – וגם זה אחרי מאמץ הסברה גדול מאוד של הפרויקטור, פרופ' סלמן זרקא.
מה הסיבה שבגללה הורים רבים לא מחסנים את הילדים?
רבים מקרב הלא מחוסנים הם ילדים, בני 12 ומעלה שיכולים בכלל להתחסן – וההורים שלהם שככל הנראה נמנעים מלחסן אותם. השאלה שנשאלת בהקשר הזה היא מדוע? בציבור הכללי, 45% השיבו שטרם חיסנו את ילדיהם עקב החשש מההשפעה לטווח ארוך או מחוסר במידע על חיסון בילדים. בחברה הערבית, לעומת זאת, 27% סבורים כך.
10% מהציבור הכללי סבורים שהחיסון פשוט לא אפקטיבי – ו-19% סבורים כך בחברה הערבית. 6% באוכלוסיה הכללית ו-16% בחברה הערבית עדיין לא חיסנו את הילדים מסיבה נסיבתית או טכנית – "אין זמן או סתם לא יצא". 10-11% אחוזים באוכלוסיה הכללית ובחברה הערבית חוששים מתופעות לוואי.
ויש עוד סיבות שבגללן הורים עדיין לא חיסנו את ילדיהם: במגזר החרדי, למשל, יש כאלה שחושבים שהילדים כבר חלו ולכן לא מחסנים אותם. בנוסף, ישנם הורים שחוששים שחיסון עשוי להזיק לילדים – למשל לפגוע בשריר הלב שלהם, ואחרים שחושבים שבגלל שהמחלה פוגעת בילדים באופן קל יחסית, אין באמת הצדקה לחסן אותם.
מה יכול בכל זאת לשכנע את הלא מחוסנים להתחסן?
ומהחסמים – למוטיבציה. מה עשוי לשנות את עמדתם של הלא-מחוסנים ולגרום להם לגשת להתחסן בכל זאת? הזרז המשמעותי שעשוי לשכנע הוא הרצון לחזור לשגרה – כך השיבו 53% מהנשאלים. 39% ציינו שהם עשויים להתחסן עקב הרצון שלהם לשמור על בריאות היקרים להם ו-37% מקרב המתנגדים השיבו שהם עדיין מאמינים במדע וביעילות החיסון – ושאם יתחסנו לבסוף, יעשו זאת עקב כך.
18% מהמשיבים אמרו שהצלחת החיסונים בבלימת המגפה בקרב מבוגרים בישראל עשויה לשכנע אותם להתחסן, 17% אמרו שהמוטיבציה שלהם להימנע מבידוד ועוד 14% ציינו שסיבות משפחתיות עשויות לשכנע אותם להתחסן. הסיבות רבות ומגוונות, והתמונה נראית מורכבת – ולכן, חשוב שבטיפול והמענה לאוכלוסיה הזו יהיה מדויק ומוכוון בהתאם.