"אם זה מה שקרה לי בחודש - מה זה יעשה לבני ה-4?": ד"ר כריס ואן טולקן הוא רופא מומחה למחלות זיהומיות ומגיש טלוויזיה בבריטניה. הוא החליט למשך חודש אחד לאכול בעיקר ג'אנק פוד, שבין הרכיבים שלו תמצאו גם חומרים שאין לכם במטבח - כימיקלים. את ההשפעה של האוכל התעשייתי על גופו של ד"ר טולקן תיעד צוות מומחים שלם, שנדהם מהתוצאות.
בארבעת השבועות של הניסוי ד"ר טולקן העלה 6 קילו וחצי, כל מדדי הגוף שלו השתנו, ותוצאות סריקת המוח שלו הציגו ממצאים יוצאי דופן. "התזונה שלי יצרה קשרים חדשים במערכת התגמול שבמוח, באזורים שגורמים להתנהגות חזרתית ואוטומטית דבר שניתן לראות אצל אדם עם התמכרות", הסביר טולקן.
רק כשחזר ד"ר טולקן לאכול מזון שאינו אולטרה-מעובד דעכו שינויי מצבי הרוח וגופו חזר לעצמו, אך נראה כי מבנה המוח שלו לא הושפע מן החזרה ל"שגרה". לטענתו, המאבק נגד המזונות התעשייתים נמצא עודנו בשלבים מוקדמים. "אנחנו נמצאים באותו שלב בו היינו מבחינת סיגריות בשנות ה-50. יש לי שני ילדים ואני דואג רבות בנוגע להתפתחות המוח שלהם. אם מבנה המוח שלי השתנה תוך 4 שבועות, מה זה יעשה למוח של בני בן ה-4?", אמר.
מחקר נוסף הנוגע להשפעת של מזונות שונים על התפקוד שלנו הינו המחקר של פרופ' אוליבייה ז'ולייט מאוניברסיטת מישיגן. פרופ' ז'ולייט ערך לאחרונה מחקר שביקש לשים תגית מדויקת על אלפי סוגים של מזון במטרה לקבוע כמה דקות חיים אנחנו מרוויחים או מפסידים כשאנחנו אוכלים.
"אם יש לך 60 גרם של בשר מעובד בנקניקייה, אתה מאבד בגלל הבשר המעובד בסביבות ה-27 דקות", אמר פרופ' ז'ולייט, שצוותו בחן 5,800 סוגים של מזון וערך חישוב על ההשלכות הבריאותיות של כל אחד מהם בהתחשב בגורמי הסיכון, ברכיבים השונים, ובאופן שבו יוצר. כך למשל ראה צוותו כי ליטר של משקה ממותק יסיר 12 דקות מחייו של אדם וסטייק בקר יוריד 10 דקות. לעומתם, בננה תוסיף 13 דקות חיים ותפוח – 20 דקות.
פרופ' ז'ולייט ציין לטובה את המאכלים השכיחים במטבח הישראלי. "מנת פלאפל אישית שוות ערך ל-6 דקות, זה טוב. גם החומוס הוא מאכל שמביא תועלת באותו סדר גודל". החוקרים בדקו גם את ההשפעה של סוגי המזון השונים על איכות הסביבה. סטייק בקר למשל, פוגע הרבה יותר בסביבה בגלל הזיהום שנגרם מגידול הפרות וככלל, החוקרים מצאו שהמזון הבריא לנו יותר לרוב בריא גם לסביבתנו.