הדיון סביב מתנגדי החיסונים לקורונה חוצה מגזרים, מעמדות וגם יבשות. באירופה ובארה"ב קיימים כיסי התנגדות משמעותיים לחיסונים, כולל מפורסמים שדוחקים במעריציהם שלא לקבל את הזריקה. חלק מהמטיפים עצמם חלו בקורונה ומתו, ועדיין חולים רבים שבחרו לא להתחסן דבקים בעמדתם גם ממיטת בית החולים: "לא אוהב ששולטים בי, לכל אחד החופש לבחור מה לעשות".
את אחת מהסערות הגדולות שהתחוללו בארה"ב בעניין מידע כוזב על החיסונים עוררה דווקא דמות שבקונצנזוס, הראפרית הידועה ניקי מינאז'. מינאז' כתבה למיליוני עוקביה בחשבון האינסטגרם שלה שחבר של בן דודה לקה באימפוטנציה לאחר שקיבל את החיסון.
בתקשורת האמריקנית מיהרו לבקר בחריפות את מינאז' על הפוסט. בבית הלבן, שם הבינו את ההשפעה הרחבה והמיידית של הפוסט, הציעו למינאז' לקיים שיחה עם אחד מרופאי הבית הלבן על "שאלות שיש לה בנוגע ליעילות ולבטיחות החיסונים".
השכנוע של מתנגדי החיסונים נסוב בדרך כלל סביב טענות לקונספירציה וקשרים של הממסד לתאגידים גדולים. לעיתים לא צריך להסביר ולרדת לפרטי הקונספירציה, אלא רק לרמוז שיש כזו. רק זה מספיק לגרום לספקנים להחליט שלא להתחסן. זה עובד טוב ברשתות החברתיות, אבל גם בכלים הישנים והטובים.
"למה לי להתחסן כששיעור ההישרדות מהנגיף עומד על 99.5%?", אמר באחד משידוריו פיל וולנטיין, מגיש הרדיו האמריקני ממדינת טנסי שהיה ידוע בהטפתו נגד החיסונים. אחרי שצבר מאזינים במשך 30 שנים, וולנטיין שכנע ככל הנראה רבים שלא להתחסן. באוגוסט האחרון הוא מת מקורונה. לפחות 4 מגישי רדיו שמרנים נוספים שמתנגדים לחיסונים מתו מקורונה בחודשיים האחרונים בארה"ב, לא לפני שסיפקו למאזינים מידע כוזב ומסוכן.
אין ספק שלאידיאולוגיה תפקיד משמעותי. את עקרונות החופש והבחירה מדקלמים המתנגדים גם ממיטותיהם בבית החולים, כשמצבם הולך ומחמיר. "אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות", אמר כריסטופר גרין, חולה קורונה מתנגד לחיסונים שמאושפז בבית חולים בארקנסו, ארה"ב. "לכל אחד הזכות לבחור מה הוא רוצה לעשות". גרין מת כשבוע לאחר הריאיון עימו.
אבל גם חרטה נשמעה מבית החולים בארקנסו. חולה אחרת אמרה שהיא מצטערת עכשיו שלא קיבלה את החיסון. "מעולם לא חוויתי כאב כזה", היא אמרה. "זה הפך אותי למאמינה". ועדיין, אחת הבעיות זה הנתון המדהים מאותו בית חולים – רק חצי מהצוות הרפואי התחסן, וכך קשה לשכנע את המטופלים לעשות זאת.
גם באירופה ניתן למצוא כיסי התנגדות משמעותיים לחיסונים עם זיקה פוליטית. בגרמניה למשל, במפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" שלרוב נאבקת במהגרים ומנסה לטשטש עקבות אנטישמיות, זיהו בקרב ה"בייס" רתיעה מהחיסונים. אחד מנציגיה בפרלמנט הגרמני טען שייתכן שמפיצים מידע כוזב על שיעור תחלואה גבוה כדי להפחיד את האוכלוסייה.
בצרפת ההתנגדות היא בעיקר לתו הירוק ולאפליה הממשלתית, כלשון המפגינים, נגד מתנגדי החיסונים. במאמץ לשכנע את הלא מחוסנים, בחרו המדינות בטכניקות שונות. באוסטרליה בחרו בסרטון קשה לצפייה כדי לזעזע. בסינגפור העדיפו גישה חיובית עם קליפ של להקה מוכרת שקורא להתחסן. בבריטניה בחרו במפורסמים - אלטון ג'ון כיכב בתשדיר ממשלתי שנועד לעודד התחסנות.
חשוב לומר, המתנגדים הם בטח לא הקבוצה הגדולה ביותר מבין הלא מחוסנים, אבל בוודאי הם הקשים ביותר לשכנוע. לכן רוב המאבקים הממשלתיים הם הניסיון להגיע עם החיסונים לאוכלוסיות קשות היום שלא קיבלו את הזריקה. המאבק נגד המתנגדים צפוי לעלות הילוך עם אישור החיסון לילדים שצפוי בקרוב.