השיא הזמני של המתיחות בין נפתלי בנט לבכירי משרד הבריאות הגיע ביום שני האחרון, כשראש הממשלה הציף את נושא המאבק בקורונה בעצרת הכללית של האו"ם וטען כי המומחים דוחפים להגבלות התקהלות. "הם לא רואים את התמונה המלאה", אמר. "לא הם יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי, אלא אני". בכתבה ששידרנו אתמול (שישי) ב"אולפן שישי", ניסינו להבין למי כיוון בנט את המילים הנוקבות ואם החץ אכן הופנה לעברה של ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס.
שרון אלרעי נולדה בחיפה לפני 47 שנים. שני הוריה היו רופאים, ומכריה אומרים שאימה הייתה מקור ההשראה שלה להצטיינות. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות, השתחררה מחיל הרפואה וסיימה את לימודי הרפואה של הטכניון – גם כן בהצטיינות. בארה"ב התמחתה אלרעי-פרייס במחלות זיהומיות ובבריאות הציבור, ומיד כשסיימה, הוצעה לה משרת האפידמיולוגית של ניו המפשייר. המשרה הייתה יוקרתית והמשכורת בהתאם, אך הרופאה הצעירה רצתה לחזור לחיפה.
כעבור שנתיים כבר הייתה סגנית מנהל בית החולים כרמל. זה היה התפקיד שמילאה כשהקורונה התפרצה בישראל. ביולי 2020, אחרי חגיגות הניצחון על הקורונה בשלהי הגל הראשון, התפטרה פרופסור סיגל סדצקי מתפקידה כראש שירותי בריאות הציבור תוך האשמות שממשלת נתניהו פועלת נגד עמדותיה המקצועיות. במקומה התמנתה ד"ר אלרעי-פרייס, שקיבלה הצעה להכניס ראש בריא למיטה חולה מאוד.
"אנחנו, אנשי בריאות הציבור בישראל, בכלל לא הכרנו את שרון אלרעי-פרייס", סיפר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור לשעבר, ד"ר חגי לוין – אחד ממבקריה החריפים. המתיחות ביניהם הגיעה לשיא לאחר שהתראיין לסרט "ומה אם כל העולם טועה", של אורלי וילנאי וגיא מרוז, ולאחר מכן היא האשימה אותו בכך ששיתף פעולה עם מכחישי קורונה ועם מתנגדי חיסונים. ארבע המילים האחרונות הסלימו במהירות לתביעת לשון הרע.
"דוקטור שרון אלרעי-פרייס היא מייצגת מובהקת של תורה שיש לה חסידים ברחבי העולם: אפס הדבקה", אמר פרופ' לוין. "המשמעות היא לעשות את כל המאמצים האפשריים למיגור הנגיף – נתפוס את האנשים ונכלא אותם בבתים לסגרים. זאת גישה שבתחילת המגפה היו לה יותר תומכים, אבל היום הקונצנזוס בקרב אנשי בריאות הציבור בארץ ובעולם הוא שהגישה הזאת נכשלה".
אלרעי-פרייס עצמה לא התראיינה אחרי סדרת המתקפות של בנט, ואחרי שיחות הפסקת האש של אתמול – ייתכן שזה גם לא יקרה. אינדיקציה מסוימת לתחושות בבית משפחתה אפשר אולי למצוא בציוצים שמפרסם בטוויטר בעלה, ההמטולוג ד"ר מאיר פרייס: "אל תדברו על מנהיגות ועל ערכים. אף אחד לא מסתכל לרופאים בעיניים ומבין את הגיהנום שהם עוברים. למה? כדי שעומר אדם ימלא את מנורה?", כתב בין היתר.
"כשהילדים שומעים מה אומרים נגדי - זה קשה"
נדמה שאין אדם שאדיש אליה – או הערצה או תיעוב. באמצע חודש אוגוסט האחרון היה אירוע אחד שהדגים את עוצמת הרגשות שהיא מעוררת. במהלך דיון בוועדת חוק חוקה ומשפט שנערך בזום על התו הירוק, נשמע אחד המשתתפים מסנן: "בת זונה". המקלל לא אותר עד היום, וגם המאמצים למצוא אותו לא נראו גדולים במיוחד.
בריאיון שקיימה באותו הזמן באולפן שישי סיפרה: "כשהילדים שלי רואים את הדברים האלה, או כשהבן שלי בן ה-7 שואל אותי 'למה אנשים עמדו ליד הבית וקראו לך רוצחת ילדים', אז זה מאוד מאוד קשה". האיומים על חייה לא נפסקים עד עכשיו ואוצר הדימויים ממשפטי נירנברג גם הוא לא נפסק. האם זו התמורה שמגיעה לאנשים שעובדים סביב השעון למען בריאותינו?