בוועדת החיסונים דנו בהנחיות בנושא מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) ובשאלה אם להמליץ לציבור להימנע מפעילות גופנית לאחר החיסון. בתום הדיון הוחלט שלא להמליץ זאת למרות המלצה דומה שהתקבלה בסינגפור.
הועדה דנה בכך שאין מניעה לחסן אנשים שפיתחו בעבר דלקת בשריר הלב, ללא קשר לקבלת החיסון נגד הקורונה - אך במקביל ממליצה להם להימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך שבוע מיום קבלת הזריקה.
עוד דנו הגורמים המקצועיים בוועדת החיסונים בהמלצה לכלל המתחסנים - להימנע מפעילות מאומצת אלא שלבסוף חברי הוועדה המליצו באופן גורף שאין סכנה בפעילות גופנית לאחר חיסון
ד"ר אלון רפפורט, המנהל הרפואי של חברת פייזר ישראל, התייחס גם הוא לדלקת שריר הלב, בריאיון באולפן המהדורה המרכזית: "הסיפור של דלקת בשריר הלב הוא תופעת לוואי נדירה – שבדרך כלל חולפת, וניתנת לטיפול באמצעים מקובלים".
פייזר הגישה בקשה ל-FDA לאישור חיסון ילדים בני 5-11, הדיון לאישורו או דחייתו יתקיים ב-26 באוקטובר. ל-FDA האמריקני יש כללים מקובלים ודרישות ברורות, המהווים תנאי לכל ניסוי וכוללים 3 שלבים: "התחלנו את הניסוי במרץ 2021 – והגענו לשלב ה-3 שלו בחודש יוני", אומר ד"ר רפפורט. "לפני כמה ימים חלקנו את הנתונים והתוצאות הראשונות. בתיאום עם ה-FDA הרחבנו את כמות הנבדקים מ-2400 ל-4500. כל הדבר הזה נעשה בתיאום, זה מקובל וניתן תוצאות שיספקו בסיס מספיק טוב לאשר או לדחות את מתן החיסון לילדים".
השלב הבא של פייזר - חיסון פעוטות מגיל חצי שנה: "תכנית הפיתוח שלנו כוללת בדיקה של פרופיל הבטיחות והיעילות של החיסון לגילאי 6 חודשים עד 5 שנים, אנחנו מצפים שאת התוצאות מהבדיקה הזו יהיו לנו עד סוף השנה". לגבי הורים לילדים שחוששים לתת את החיסון, מבהיר רפפורט: "אני מבין את החשש – אבל הבטיחות היא מה שעומד בראש מעיינינו. התפקיד שלנו כחברה מסחרית הוא לספק את המידע הרפואי והמדעי לרשויות הבריאות ששוקלות את כלל הנתונים: בטיחות, יעילות, נתוני התחלואה, ועל בסיס זה לקחת החלטות".
השכיחות של מחלה קשה אמנם נמוכה יותר בצעירים, אך ד"ר רפפורט מדגיש שהיא לא ניתנת לביטול: "גם צעירים סובלים ממחלה קשה ויכולים לסבול מסיבוכים קצרי טווח וארוכי טווח. המידע לגבי הדברים האלה הולך ומצטבר", ויש היבט נוסף - ד"ר רפפורט מדגיש שהצעירים מהווים מאגר של וירוס שיכול להדביק אחר כך אוכלוסייה מבוגרת יותר: "לכן חשוב לבדוק את החיסון באוכלוסייה זו שעל בסיסם יהיה אפשר להחליט האם לחסן אותם או לא".
בהמשך לפרסום של ערד ניר, משיב ד"ר רפפורט: "ישראל היא לא מעבדת ניסוי – לא נעשה פה ניסוי, וכל מי שמבין בניסויים יודע שמה שקורה פה - זה לא ניסוי", מבהיר. "יש פה שיתוף פעולה מדעי שהוא קודם כל לטובת אזרחי מדינת ישראל. הנתונים שנלמדים משיתוף הפעולה המדעי הזה מסייעים קודם כל למשרד הבריאות הישראלי, לקחת החלטות מושכלות לטובת אזרחי המדינה".
המנהל הרפואי של פייזר נשאל כמה פעמים האם לחברה יש הסכם בלעדיות עם ישראל – בכל הזדמנות ענה ד"ר רפפורט בצורה חד משמעית: שלילי. "בהיבט של ההסכם, פייזר עשתה משהו לא מקובל", מציג. "אתה עיתונאי כבר הרבה שנים", הוא פונה לקושמרו: "אני בטוח שאתה לא זוכר הרבה חברות מסחריות שחשפו ופתחו את כל נתוני הפרטים שקשורים לשיתוף הפעולה המדעי - למעט פרטי מחירים, אספקה ונתונים משפטיים שברור למה לא מפרסמים. לפייזר אין הסכם בלעדיות עם ישראל", מדגיש שוב.