אתם שאלתם - המומחים באולפן ענו: הזן הדרום-אפריקני מעורר את דאגתה הרבה של צמרת הבריאות בארץ ובעולם. כדי להפיג לפחות חלק מהשאלות והחששות, הזמנו אתכם להציף את הנושאים שמעניין אתכם לקבל עליהם תשובות - מהו בדיוק הווריאנט החדש, מה צריך לדעת על החיסונים לילדים ואיך כדאי לנהוג.
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, פרופ' צביקה גרנות מהאוניברסיטה העברית, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, וד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית החולים השרון, השיבו על שאלות נבחרות של גולשים כדי לעשות קצת בסדר בתוך אי-הוודאות הכללית.
הווריאנט "אומיקרון" - סיקור נרחב ב-N12
- פרסום ראשון: אחת הנדבקות בווריאנט החדש נסעה באוטובוס מהמרכז עד לאילת
- ארגון הבריאות העולמי: הזן החדש שהתגלה "מדאיג ומדבק יותר"
- ראש הממשלה ושר הבריאות בעקבות גילוי הווריאנט החדש: "נמצאים בנקודה מדאיגה"
- פרויקטור הקורונה: "נכון יהיה להגביל כניסת תיירים ממדינות נוספות פרט לאפריקה"
- כך נודע לבנט על הווריאנט החדש: מאחורי הקלעים של הלילה הדרמטי
- מה הווארינט החדש עושה במדינות שבהן כבר התפשט
וריאנט אומיקרון כבר התגלה ב-11 בנובמבר. למה רק עכשיו נכנסים להיערכות רצינית?
פרופ' רהב: זה כמו שבזמן התפרצות המגפה לקח חודש עד שווהאן הודיעה לארגון הבריאות העולמי על הנגיף. זה נכון שהרשויות בדרום אפריקה התארגנו יפה, אבל למה לקחו שבועיים עד שהודיעו לארגון הבריאות העולמי והתייחסו לזה בצורה רצינית יותר? אני חושבת שבפנדמיה היינו צריכים לדעת קודם ויכול להיות שזה היה מונע חלק מהבלאגן הקיים.
בשלב הזה יש מקרי הידבקות בודדים בכל מדינה. יכול להיות שתוך שבוע נגלה שהמצב לא חמור כל-כך?
פרופ' רהב: יכול להיות שזה יהיה קשה ויכול להיות שלא. כל הקטע של החלטות בזמן פנדמיה, זה שצריך לעשות ניהול סיכונים והחלטות בזמן אמת. יש נגיף עם המון מוטציות שחלקן אנחנו מכירים וחלקן לא. יש התפשטות מרשימה בדרום אפריקה, ואי אפשר לחכות ולראות מה יהיה - צריך להחליט עכשיו מה יהיה לטווח הקצר ולא לחודש.
ההחלטות שהתקבלו בינתיים הן בהחלט סבירות. כן להגביל את הכניסות מחו"ל ולבדוק את מי שמגיע. אני זועקת כבר כמה חודשים שכל מי שמגיע מחו"ל לא מספיק לנו לבדוק אותו כשהוא מגיע אלא גם אחרי 7-4 ימים. חייבים בדיקה חוזרת כי יש אחוז לא מבוטל של אנשים שהבדיקה הראשונה שלהם שלילית.
ד"ר דיקר: כדאי לשים לב שלא עלתה התחלואה הקשה שדרשה אשפוז דווקא בגל הזה שעולה עם הווריאנט הנוכחי. הסטודנטים שהתחילו את הווריאנט הזה היו מחוסנים עם מחלה קלה. זה נותן סימן לאופטימיות, אבל יחד עם זאת צריך לקחת את ה-14 יום קדימה כדי לראות מה קורה לאלה שנדבקו, אם הם מפתחים מחלה קשה.
איך אפשר להיות בטוחים בעיצומו של מבצע החיסונים לילדים שאין תופעות לוואי ארוכות-טווח?
ד"ר דיקר: אי אפשר להיות בטוחים אבל זה ניהול סיכונים. אנחנו רואים שתופעות לוואי קורות בדרך כלל בשבועות הראשונים שלאחר החיסון. אנחנו ראינו בארה"ב שהתחסנו ילדים ולא ראו תופעות לוואי יוצאות דופן בשבועות הראשונים שלאחר החיסון וגם כאן לא רואים. לעומת זאת, אנחנו כן רואים תופעות של לונג קוביד, לכן אם מאזנים זה מה שעדיף - החיסון נדרש לילדים גם בעת הזו.
פרופ' גרנות: רוב תופעות הלוואי בעקבות חיסון מופיעות מאוד קרוב למתן החיסון, אבל גם בהיסטוריית החיסונים היו מקרים שהתגלו תופעות לוואי יותר ארוכות-טווח וגם חמש שנים אחרי שחיסון אושר הוא הורד מהמדפים כי התגלו שהיו איתו כל מיני בעיות. חשוב לא לבוא בצורה נחרצת ולהגיד ש"אין תופעות לוואי" כי זה לא נכון.
שני ילדיי ואני מחלימים. האם בגלל שמדובר בזן אחר, אנחנו מוגנים?
ד"ר דיקר: בנושא הזה של הווירוס יש שלושה גורמים שצריך לענות עליהם - מה מידת ההדבקה שלך, מה מידת ההדבקה של הסביבה ומה מידת התחלואה. אנחנו יודעים מגל דלתא שגם אלה שחוסנו בשני חיסונים ולא חוסנו בשלישית נדבקו, חלו - אבל יצאו בחיים מתוך המחלה בניגוד למי שלא התחסנו. גם אם יש בחיסון "בריחה" מסוימת ממנו, הוא עדיין מגן מפני מחלה קשה ומציל חיים.
פרופ' גרנות: כשנוצר וריאנט, בהגדרה, הוא מדבק יותר מהזן הקודם. אחרת הוא היה נעלם. אבל זה לא אומר שהוא קטלני יותר או אלים יותר, וזה מה שאנחנו רואים פה. זו יכולה להיות תחילת הסוף של הקורונה, הרי המגפה תיגמר כשיש וריאנט מדבק מאוד בלי סימפטומים.
ד"ר דיקר: גם המאומתת בארץ חוסנה והיא לא פיתחה מחלה קשה. לכן גם אם ניווכח שיש "בריחה" מהחיסון של פייזר - עדיין תהיה הגנה מפני תחלואה קשה ולכן אנחנו יכולים להיות רגועים בהיבט הזה.
האם אתם ממליצים לבטל טיסות לחו"ל? מתי בדיוק צריך לעבור בדיקה שנייה?
ד"ר דיקר: חשוב לערוך ניהול סיכונים אישי ולדעת באילו סיכונים זה כרוך. זה וריאנט שהוא מדבק יותר. למדינות אדומות בוודאי שאי אפשר לנסוע. צריך לקחת את הסיכון שאפשר להידבק וגם כשחוזרים לארץ ההנחיות יכולות להשתנות. אנשים שלוקחים את הסיכון הזה, שומרים על כללי הזהירות וחוזרים לארץ לבידוד, אני חושב שהם יכולים לנסוע. בעניין הבדיקה, צריך לעשות בדיקה כשנוחתים בארץ ולעבור בדיקה חוזרת 5-3 ימים לאחר מכן.
המדיניות של הבדיקות סבירה?
פרופ' גרנות: בהחלט. אני שוב חושב שהעניין של לעקוב אחרי האנשים שנכנסים לארץ הוא מאוד חשוב. יחד עם זאת, צריך להבין שהסוסים עזבו את האורווה מזמן. זה אומר שיש הרבה יותר ממאומתת אחת בישראל. אנחנו לא יודעים כי אנחנו לא בודקים. לבדוק זה חשוב, אבל זה לא ימנע את הכניסה של הווריאנט כי הוא כבר כאן. אם יש גל חמישי שהולך ומגיע כתוצאה מהווריאנט הזה, אנחנו כבר מצויים בו וזה אבוד.
האם הבדיקות מסובסדות ע"י משרד הבריאות?
ככל שידוע לנו בוודאי שמדובר בהנחיות כאלה לשבים מחו"ל - הבדיקות מסובסדות.
למה מפחידים אותנו מפני זן מדבק במיוחד, אם נדבקו בו רק מאות אנשים בעולם כולו?
ד"ר דיקר: לא מפחידים. החובה שלנו היא ללמוד וליישם. הפקנו לקחים מהגלים הקודמים איך להתנהל מהר ובאגרסיביות בהתחלה כדי למנוע. בהיבט הזה ראינו שנדבקו גם מחוסנים ולכן צריך לנקוט במידת הזהירות בלי הפחדות עם מידת הזהירות והניהול הנכון של ההגבלות.
פרופ' גרנות: כשראש הממשלה אומר שהעירו אותו בשיחת לילה מאוחרת כאילו שהסורים נמצאים על הגדרות, אותי אישית זה מלחיץ. זו הייתה מסיבת עיתונאים מאוד מפחידה. צריך להתמקד באוכלוסיות שרגישות לאלה שנמצאות בסיכון, ויש הרבה אנשים באוכלוסיות האלה שלא התחסנו וצריך לדאוג לחסן אותם.
ד"ר דיקר: אותי מפחיד שאצטרך חלילה לבחור את מי לשים על אקמו או את מי להנשים. זו הפחדה. לשם אנחנו לא רוצים להגיע. לכן צריך ללמוד את כל מה שלא עשינו בגלים הקודמים כיצד לעצור את המגפה. בתוך שבועיים נדע אם הווריאנט הוא מאוד מדבק, אם הוא גורם לתחלואה קשה או שההפך.
הילדה שלי בת ה-5 חוסנה נגד שפעת. מה זמן ההמתנה שנדרש בין החיסון הזה לחיסון לקורונה?
פרופ' גרנות: אין צורך לחכות, החיסונים לא סותרים אחד את השני.
בהנחה שהזן החדש יהיה עמיד לחיסון - יש טעם עדיין לחסן ילדים?
ד"ר דיקר: צריך לחסן ילדים כי אנחנו רואים שיש עדיין גל דלתא שמדביק ילדים. יש עלייה באשפוזים בבתי החולים בימים האחרונים. אני עדיין חושב שהחיסון נגד דלתא ואלפא יהיה יעיל גם נגד הווריאנט החדש, נדע בשבועיים האלה. הדלתא בילדים עדיין נמצא.
פרופ' גרנות: התשובה שלי היא שלא לחסן. ילדים בריאים שמפתחים מחלה קשה הם בשכבות מאוד נמוכות. אני יכול להגיד כמה ילדים נפטרו בישראל מקורונה - נדבקו חצי מיליון, נפטרו 11 עם מחלה קשה בעלי מחלות רקע. כל היתר התאוששו והחלימו. אם אנחנו נותנים להם חיסון שאולי בעוד 100 ימים יהיה טוב יותר ממנו - אז עדיף לחכות את ה-100 ימים.
ד"ר דיקר: אחד מתוך שלושת אלפים ילדים לוקה ב"פימס". זו אינה מחלה קלה לחלוטין. לונג קוביד בילדים זו לא מחלה פשוטה. אני יכול להגיד לכם שהעלייה בטיפול בילדים בהתמודדות עם דחק וסטרס עולה, אני יכול לומר שהפרעות שינה אצל ילדים זה מדווח גם כן.
הדלתא נמצאת והיא פוגעת כל יום בילדים. אנחנו רוצים לשחק רולטה רוסית עם הילדים? יכול להיות שיידבקו, יכול להיות שלא יידבקו, יכול להיות שתהיה להם מחלה קלה, יכול להיות שיהיה להם פימס. יש כלי שעוצר את זה, הוא בטוח, בינתיים לא הוכחו שום בעיות.
פרופ' גרנות: אנחנו לא יודעים מה יקרה עם החיסונים האלה לאורך זמן, אלא רק לטווח הקצר. החיסון לא מגן מפני מחלה, אלא מפני מחלה קשה. אנחנו רואים עכשיו אנשים שחוסנו שלוש פעמים ועדיין נדבקים - הילדים מפתחים מחלה קלה בדרך כלל. אין קשר בין מידת המחלה לזה שיופיע פימס חצי שנה אחר כך או לא.
ד"ר דיקר: אם אדם חולה, אז יש לו סיכוי 1 ל-3,000 שהוא יחלה. אדם שאינו חולה - לא יהיה לו פימס.
פרופ' גרנות: אם אדם נדבק יש לו סיכוי של 1 ל-3,000 לפימס. אחרי כמה חודשים גם מי שמחוסן עדיין יכול להידבק.
ד"ר דיקר: הוויכוח הזה הוא ויכוח אתי, נכון וקיים. מי שראה ומי שטיפל ומי שנפטרו לו חולים מתחת לידיים מבין מה המשמעות של המחלה הזו. הוא לא רוצה שזה יהיה לאף אחד מקרוביו. מי שחלה לא רוצה לחלות עוד פעם, מי שהילדים שלו חלו, גם לא רוצה שאף ילד יחלה יותר. צריך להאמין לאנשים האלה.