בעוד עשרות שנים אחד מהתסמינים המוזרים שייזכרו ממגפת הקורונה הוא אובדן הטעם והריח. עכשיו, אחרי שנתיים שאנחנו בתוך הצרה, עדיין לא ברור למה או איך הקורונה פוגעת בחושים האלה. מחקר חדש שפורסם השבוע טוען כי הצליח לזהות גורם גנטי שמשפיע על אם תחוו את התסמין המוזר.
שישה חודשים לאחר שנדבקו בקורונה, כ-1.6 מיליון אמריקנים עדיין לא מסוגלים להריח, או לפחות חוו שינוי ביכולתם להריח. הגורם המדויק שגורם לאובדן החוש אינו ידוע, אך מדענים חושבים שזה נובע מנזק לתאים נגועים בחלק של האף הנקרא אפיתל - רקמה בחלל האף שתפקידה לזהות ריחות.
"איך אנחנו מגיעים מזיהום לאובדן הריח? זה עדיין לא ברור", אמר ד"ר ג'סטין טרנר, פרופסור חבר לרפואת אף אוזן גרון באוניברסיטת ואנדרבילט לרשת NBC. "נתונים מוקדמים מצביעים על כך שתאים שתומכים באפיתל הם אלו שנדבקים לרוב בנגיף, וככל הנראה זה מוביל למוות של תאי העצב". אך לדבריו, "אנחנו לא באמת יודעים למה ומתי זה קורה, ומדוע נראה שזה קורה אצל אנשים מסוימים".
במחקר החדש שפורסם בכתב העת Nature Genetics החוקרים טוענים כי הצליחו לזהות את הגורם הגנטי שעשוי לעזור להבין את הדפוס המבלבל של התסמין – ואולי להצביע על דרך טיפול יעיל יותר.
על פי המחקר יש תלות גנטית במיקום של שני גנים שקשורים לאובדן חוש הריח בקורונה. החוקרים טוענים שגורם סיכון גנטי מגביר את הסבירות שאדם שנדבק בנגיף הקורונה יחווה אובדן ריח או טעם ב-11%.
במחקר, שנעשה על ידי חוקרים מחברת הגנומיקה והביוטכנולוגיה 23andMe, השתתפו חולי קורונה מארה"ב בבריטניה. החוקרים מדווחים שמתוך קבוצה של 69,841 אנשים שדיווחו בעצמם שגילו שהם נדבקו בקורונה אחרי שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקה, 68% דיווחו על אובדן ריח או חוש הטעם כסימפטום.
אובדן הריח והטעם שולבו כשאלה בסקר רחב יותר ולאחר השוואת ההבדלים הגנטיים בין אלו שאיבדו את חוש הריח לאלו שדיווחו שהם לא סבלו מהתסמין הזה, צוות המחקר מצא אזור בגנום הקשור לשינויים שנמצא במיקום של שני גנים (שמם UGT2A1 ו-UGT2A2). הגנים הללו מתבטאים ברקמה בתוך האף שקשורה לחוש הריח וממלאת תפקיד בחילוף החומרים של חומרי ריח.
"הצלחנו להגיע מהר מאוד לכמה תובנות ביולוגיות על המחלה הזו שאחרת היה מאוד מאוד קשה ללמוד אותן", סיפר אדם אוטון, סגן נשיא המכון לגנטיקה 23andMe והמחבר הראשי של המחקר. לדבריו, עדיין לא ברור כיצד הגנים (UGT2A1 ו-UGT2A2) מעורבים בתהליך אבל הוא ועמיתיו משערים שהגנים עשויים למלא תפקיד בפיזיולוגיה של תאים נגועים.
המחקר גילה מספר מאפיינים בקרב המשתתפים שדיווחו על אובדן ריח וטעם: נשים, למשל, בסיכון גבוה ב-11% מגברים לחוות את הסימפטום המוזר. כמו כן, מבוגרים בטווח גילים 26 עד 35 היוו 73% מקבוצה זו. צוות המחקר מצא גם שאנשים ממוצא מזרח-אסיאתי או אפרו-אמריקני הם בעלי סיכוי נמוך יותר לדווח על אובדן חוש ריח או טעם לעומת אנשים ממוצא אירופי.