כמה אנשים יודעים שהאם מפרשת החלפת העוברים זאת את? חברים שלך, משפחה שלך, שכנים?לא, לא יודעיםלא שיתפת אף אחד? רק את ובעלך?כןכמה רצית להיכנס להריון?להגיד לך מ-1 עד 10? 100. מאוד רצינו, עברנו תהליך לא פשוט, זה לקח שנים, מאות זריקות, הורמונים, עד שנכנסנוכמה זמן ניסיתם עד שהחלטתם ללכת לתהליך של הפריה?שנתיים ומשהוראיתם שלא הולך להיכנס להריוןלא הולך, כן, החלטנו לעשות טיפולים שיעזרו לנו. אז גם לקח שנתיים ומשהו עד שנכנסנו. לא פשוט, כל חודשבמה זה היה כרוך, הטיפולים?שאיבות, החזרות, זריקות, הכולוכמה פעמים החזירו עוברים וזה לא נקלט?עשר פעמים אולילקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאןהיה בכי בטלפון, לא האמנוובכל פעם יש ציפייה מחדש שהפעם זה ייקלטכן. ציפייה מחדש, בדיקות מחדשוכשזה לא מצליח...זה שובר, אבל כל הזמן אני אומרת 'נו יאללה פעם אחרונה', 'עוד פעם אחרונה' ו'עוד פעם אחרונה'והיה רגע שחשבתם להרים ידיים ולהגיד זה לא הולך, ניסינו פעם ועוד פעם?כן, אמרתי 'יאללה די, מספיק', ובעלי אומר 'יאללה, פעם אחרונה'. אז הינה, זו פעם אחרונהויש לכם ילד אחד משותף, לך ולבעלך. איך זה עובר עליו, הניסיונות שלכם להביא לו אח או אחות?לא, הוא קטן מדיבן כמה?הוא בן חמשואז סוף סוף נכנסת להריון. את זוכרת את היום הזה שאמרו לך הצלחנו?זה היה בכי בטלפון ולא האמנו, עשינו עוד פעם בדיקה ואמרו 'כן, נקלטתם, מזל טוב' וזהאיך חגגתם?הלכנו למסעדה נראה לי. בעלי הביא בלונים וברכותסופרים כל יום עד שהיא תצארציתם בת?אני. מאוד, כי יש לי בן ורציתי בתזה חלום שלך?לא האמנתי עד שלא אמרו כמה פעמיםאני מרגיש שאת מתאפקת(מגחכת) כן, סופרים כל יום עד שהיא תצאמתי הבנתם שהעוברית חולה? שיש איתה בעיה?בחודש שישי. באולטרסאונדמה ראו?ראו שמשהו לא בסדר עם הלב, שיש מום בלב. אין כל כך הרבה מה לעשות פה, שהיא לא תשרוד עד הלידה או שהיא תשרוד ויהיה לה קשה מאוד, אולי נצטרך להחליף לה לב, לעשות השתלת לב. אמרנו לרופא 'איך אפשר להציל את העובר?' והוא אומר שיש עוד אופציה - לעשות ניתוח תוך רחמי ואמרנו שאנחנו נלך לזהומיד כשהתעוררת אמרו לך שהניתוח עבר בהצלחה?חלקוההיריון המשיך כסדרו?כןעוד חודשייםנכוןואז מה קרה?בכל שבוע משתפר המצב של הלב של העובר, אבל אולי צריך עוד לעשות ניתוח. בעתידבכיתי כל הזמן - עשו טעותומתי אמרו לך שאת לא האימא הביולוגית שלה? שזה לא העובר שלכם?בניתוח לקחו את מי השפיר, ויום אחרי אמרו שזה לא מתאים לי ולדם שלי ועשו לבעלי גם בדיקת דם ואמרו שלא מתאיםאת זוכרת מי אמר לך ואיך?שני רופאים, קרדיולוג וגינקולוג - 'תשמעי, דגימה שלקחנו לא מתאימה לך, את לא יכולה להיות אימא שלה'. אבל אמרו 'חכי רגע, נעשה עוד פעם, אולי זו טעות'. אז בערך עוד שבוע לקחו עוד פעם - ולא, לא טעותאת הבנת ישר את המשמעות?נו בטח, כאילו, החזירו עוברים לא שלי. מה יש פה להגיד עוד?ומה עבר לך בראש?בכיתי כל הזמן - עשו טעות ואנחנו לא נוותר עליהלא הייתה התלבטות, אנחנו כבר ההוריםהייתה אבל איזושהי התלבטות?לאכי בסוף אני מתאר לעצמי שהחלום שלך ושל בעלך הוא להביא ילד או ילדה שאתם תהיו גם ההורים הביולוגיים שלהאנחנו כבר ההורים, היא בחרה בנו. זהואת חושבת על המשפחה השנייה?לא, בכלל לא. זו הילדה שלי ואני לא נותנת אותה לאף אחדאני מתאר לעצמי שיש אנשים שמדברים על הפרשה ואומרים עם כל הכאב, תעברי את זה שוב, יש עוברים נוספים, עוברים שלךלא, אני לא אסכים לזה. אני כבר גידלתי את הילדה, זהו, היא שליככה את מרגישה?כן, במאה אחוז אני בטוחה שהיא דומה לי ממשאת מדמיינת אותה?כן, גם לפי התמונות של האולטרסאונדבחרתם לה כבר שם?מזמןאת כבר התחלת חודש תשיעי. זאת אומרת שהלידה יכולה להיות בכל יוםכן, כל יוםהכנתם לה כבר חדר?כמעט. כבר יש לה מלא מלא בגדים, אז אני מוכנהיש התרגשות גדולה סביב הלידה, אחרי שחיכיתם כל כך הרבה ויש לה שם ויש לה בגדים ועוד מעט יהיה לה חדר. ואני שואל אם מתישהו במחשבות מסתננת מחשבה קטנה שאולי בסוף בית המשפט יחליט לקחת אותהלא, אני לא חושבת על זה בכללאגיד לה 'את הנסיכה שלנועורכת הדין גלית קרנר, שמייצגת את האם, אומרת: זו פרשה קורעת לב ורק בית המשפט העליון בגלגול האחרון שלו בדיון הנוסף, אני מעריכה, יקבל את ההחלטה מה יהיה גורל הילדה הזו. אנחנו שמענו עכשיו את האימא בכאב ובאצילות מדברת על המאבק שלה להיכנס להריון. אנשים לא יודעים, היא אישה כמעט בת 44. כמו שהם מצפים ציפייה לא אנושית בעיניו ולא הגיונית שהאישה שהתחברה לעובר שלה תשעה חודשים וסוחבת אותו ומאכילה אותו תשמש רק פונדקאית, באותו אופן הם יכולים לראות בביצית שלהם ביצית שנתרמה עם כל הצער שבדבר.עורך הדין אסף שרעף, שמייצג את האם יחד עם קרנר, מוסיף: לבוא היום ולנתק את טובת העובר מטובת האם, כאשר הם נלחמו יחד להציל את חיי העובר - הניתוק הזה הוא בלתי אפשרי, ניתוק מכני שלא יכול לעבוד. בתיק הזה אין מנצחים. אני לא לוקח אפשרות שבית המשפט ייתן החלטה שלאחר שהעובר יוצא מהבטן אנחנו נמסור אותו. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת והוא לא בא בחשבון.אני בטוח שעורכי הדין שלך הסבירו לך שיש צד שני והניצחון לא מובטחקודם כל אני לא בטוחה שזה הזוג הזה ואני לא מוותרת על הילדה, לא אוותראני אבא לארבעה ילדים. ערב לידה, כשאשתי הייתה בחודש התשיעי, יש איזו התרגשות גדולה וציפייה גדולה, איזו חגיגה באוויר. ואצלך יש גם את הדרמה הזאת, ואני רואה שאת מתאפקת ככה לא לבכות ואני שואל את עצמי איך עוברים עלייך הימים האלה?בהתרגשות, כל יום אני מחכה שזה יתחיל - כשאני אהיה לבד ובעלי יהיה בעבודה, איך זה יהיה בכלל - אבל בסדר, נעבוראת רוצה כבר לראות אותהבטחמה תגידי לה?את הנסיכה שלנו, הינה באת לעולם, הינה אימא ואבא, אנחנו אוהבים אותך ונהיה איתךיהיו לה חיים לא פשוטיםאנחנו בחרנו בזה, בחיים האלה, והיא בחרה בנואיך?נו, איך. אתה רואה? זהו (מצביעה על הבטן). לא עשיתי שום הפסקת הריון, המשכנו, זהועברה לך בראש אפשרות, עם כל הכאב, למסור את הילדה? את יודעת שיש נשים שהן אימהות פונדקאות, זו פרוצדורה שקיימת. את לא בחרת בה, היא אולי נכפתה עלייך, אבל אולי זה הדבר הנכון לעשות בסיטואציה הזאתבשום פנים ואופן לא הייתי מוסרת אותה, זו ילדה שלי עד שאני אעצום עיניים. לא חשבתי על זה לרגע בכלל. היית מוסר ילדה שלך?בואי נבין מי ההורים לטובתה של הילדהלאחר שידור הכתבה, פרסמנו הערב באולפן שישי דברים שאומרת האישה שהיא בסבירות גבוהה האם הביולוגית.מהיום שגיליתי מה קרה באסותא ועד היום הזה, חמישה שבועות וכל ההיגיון הפוך. חמישה שבועות סוחבים את זה ואני כבר גמורה ובלי נשימה. איפה עוצרים את זה? איך עוצרים את זה? אמרו לי שזכינו בערעור וסוף סוף נקבל תשובה אם אנחנו ההורים, ועכשיו הם מגישים עוד בקשה ויש עוד עיכוב.אני מרגישה שהיא (האישה ההרה) נקלעה למקום הקשה הזה ולא יודעת איפה לעצור. סוחבת אותי ועוד הרבה אנשים איתה למטה. אני מתחננת, רגע, תעצרי. נדע מה קורה, מי ההורים. איך עוזרים לילדה? אני דואגת לילדה. אנחנו אפילו לא יודעים מה יש לה, צריך לדעת מי ההורים שלה קודם כל, גם לצורך הרפואי.בגלל זה הרי הלכתם ובדקתם וככה התגלה המחדל. אז אם את אוהבת את הילדה ועשית בירור גנטי לטפל בה - אז עכשיו לא צריך לדעת מי ההורים? אני רואה אותה בריאיון עם הבטן ההריונית. זו כנראה הבת שלי בבטן הזו! זה לא ריאליטי, זה החיים של כולנו. בואי נבין מי ההורים לטובתה של הילדה.עוד שירה פרידן, שמייצגת את האישה שהיא ככל הנראה האם הביולוגית, אמרה: אני מבינה את הכאב של האישה ההרה, כאב שנגרם מעצם הידיעה שהיא לא האימא הגנטית. האישה ההרה, עם כל הכאב, היא לא זו שנגררה להליך המשפטי, היא זו שמניעה את ההליך המשפטי וגורמת להתמשכותו. בגלל הסירוב שלה, ועם כל הכאב הבלתי מתקבל על הדעת, לאפשר זיהוי של ההורים הגנטיים. זה דווקא הלקוחות שלנו שנגררים חמישה שבועות בלי לדעת תשובה לשאלה הכול כך בסיסית - האם הם ההורים?.אין אף איש מקצוע בכל תחום רלוונטי - משפטי, רפואי, רווחה, אתיקה, שלא חושב שאת הצומת הזה של קבלת המידע הוודאי בבדיקת מעבדה חייבים לחצות ולקבל מהר, הוסיפה עוד פרידן. אנחנו מנהלים את המאבק שלנו בבית המשפט. שתי ערכאות שונות, ארבעה שופטים, קיבלו את כל הטענות שלנו אחרי ששמעו את הטענות של האישה ההרה בסבלנות רבה וקבעו שאת הבדיקה הגנטית צריך לבצע מיד לטובת הילדה וגם כדי להגן על הזכויות של הלקוחות שלנו שחייבים לקבל תשובה.אפרת לכטר השתתפה בהכנת הידיעה.