15 שנה חיכתה מיכל סופיר מאזור הדרום לתאומים שהביאה לבדה לעולם. בשנת 2015 היה זה ההריון החמישי שלה, שהתגלה כתקין אחרי שההריונות האחרים לא צלחו והיא הייתה מאושרת. מיכל סופיר הקפידה לערוך את כל הבדיקות בזמן ולהיות במעקב סדיר אצל רופא הנשים שלה בבית החולים שמיר אסף הרופא.
במהלך ההריון, עברה האם ההרה שתי סקירות מערכות שפוענחו בידי רופאי בית החולים כתקינות. בכתב התביעה שהגישה מיכל סופיר באמצעות עורך דינה נתנאל רוט בבית משפט המחוזי מרכז, נטען כי בשבוע ה-22 להריונה בוצעה סקירת מערכות מאוחרת בבית החולים, שבה אובחן כי ישנו פער במשקלים בין העוברים, אלא שלפי כתב התביעה, באף רגע לא ציינו בפני מיכל סופיר שקיים הבדל בין משקל העוברים ולא נמסר לה שום הסבר על כך.
באותה סריקה אובחן גם קיצור של תעלת צוואר הרחם של האם והיא הופנתה למחלקת אשפוז בהריון בר סיכון בבית החולים. מיכל סופיר אושפזה לכמה ימים, ובאשפוז נודע לה על קיצור תעלת צוואר הרחם שלה, שעלול להוביל ללידה מוקדמת וללידת פגים - שיכולה להוביל לסיבוכים.
כמו כן, נאמר לאם ההרה כי באפשרותה בשלב זה של ההריון לפנות לוועדה להפסקת ההריון כולו. מיכל סופיר לא הייתה מעוניינת להפסיק את ההריון כולו והייתה חרדה לשלום העוברים. על פי התביעה, הוסבר לה שעד כה מהלך ההריון תקין וגם תוצאות הסקירה המאוחרת, ובהמשך היא שוחררה לביתה כשצוואר הרחם יציב.
בשבוע 25 להריונה, חזרה מיכל סופיר לבית החולים בשל קיצור נוסף של צוואר הרחם והיא אושפזה להשגחה ושוב שוחררה לביתה. וכך, במשך חודש וחצי היא הגיעה לטיפול ומעקב בבית החולים. אך בתאריך 5.1.16, בשל האטות בניטור העובר וחשד להאטה בגדילה של העוברית הוחלט ליילד את מיכל סופיר בניתוח קיסרי דחוף.
על פי כתב התביעה, התינוקות נולדו בהפרש של 33 אחוזים לטובת התינוק והוא התפתח להיות תינוק בריא. לעומתו, התינוקת יהלי, אושפזה ביחידה לטיפול מיוחד בילוד עם מצוקה נשימתית וטופלה בתמיכה נשימתית וחמצן. בהמשך, אובחנה יהלי עם שיתוק מוחין בכל הגוף.
יהלי סובלת כיום משיתוק מוחין קשה ומוגבלות שכלית התפתחותית בינונית-קשה. היא ניידת בכיסא גלגלים נדחף, נזקקת לעזרה בהאכלה, אינה שולטת על הסוגרים, אינה מדברת, תלויה לחלוטין בעזרת הזולת ולפי הצפי כל חייה תהיה תלויה בסיוע ועזרת הזולת.
"היום 7 שנים מיום הלידה שבהן הילדה שלי לא קראה לי אמא", סיפרה מיכל סופיר בעצב. "לא הוציאה הגה, לא שיחקה, לא נהנתה ממשחק. פשוט כאב לב מתמשך ושלעולם לא יסתיים עד סוף ימי חייה. כל כך הרבה כאב, התמודדות רגשית, כלכלית וחברתית, שהייתה יכולה להימנע אם הרופאים היו עושים עבודתם נאמנה ומנהלים איתי שיחה אחת אמיתית והגיונית על מצבה. עד ליום הזה, איני מאמינה שכך בחרו רופאי בית החולים לנהוג איתי, לא הייתה ולו שיחה אחת שתשקף לי את מצבה של יהלי באופן הוגן וכן".
מיכל סופיר אף טוענת שהציגו לה מצג שווא: "הציגו לי תחושה של 'מעקב', אמרו לי שהכול בסדר כאשר שום דבר לא היה בסדר. האמת הייתה לנגד עיניהם בכל זמן נתון והם בחרו להחליט במקומי על ההריון שלי ותוצאותיו הקשות מאוד, וזה רק בגלל רשלנותם מלאת השגיאות שגרמה לי לנזק בלתי הפיך לכל ימי חיי וחייה של בתי הקטנה".
"מדובר במקרה נוראי, שבו ניתן היה למנוע סבל בל יתואר מהמשפחה", ציין עורך דינה של מיכל סופיר נתנאל רוט, "העובדה שהצוות הרפואי ידע לאורך כל הדרך על נורות האזהרה ולא שיתף בכך את האם, וכפי שנוכיח בבית המשפט, קיבל החלטות שגויות ורשלניות בניהול המעקב, מקוממת, ומזכירה לנו שוב שבכל מקרה של ספק או שאלה במהלך טיפול רפואי - לא להסס לשאול ולבדוק עד לקבלת מענה ברור מהצוות הרפואי".
מבית החולים שמיר אסף הרופא נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל במרכז הרפואי בימים האחרונים, ובשלב זה מתגבשת עמדתו לגבי הטענות המועלות בידי התובעת. התגובה המלאה תימסר כמקובל בפני הערכאות המשפטיות המתאימות".