מאז שירון (שם בדוי) החל לנחור, אשתו שירי כבר לא ישנה אתו בלילה. "הרעש בלתי נסבל, אז החלטנו להפריד חדרים" היא מספרת. "כשהתחתנו זה עוד היה בסדר, אבל ככל שעובר הזמן הנחירות רק הלכו והתגברו ואני פשוט לא מסוגלת להירדם כך".
מעבר לפגיעה בחיי הזוגיות עמה מתמודדים זוגות רבים, נחירה עשויה להעיד גם על שינה לקויה המשפיעה על התפקוד היומי ופוגעת באיכות החיים. סקר אמריקאי שבדק את השפעת הנחירות על הזוגיות, מצא כי כ-52% מהנשאלים טענו שתדירות יחסי המין שלהם פחתה כתוצאה מכך, וכ-49% דיווחו על עלייה בכמות המריבות הזוגיות. בנוסף, כ- 10% חשבו על פרידה בעקבות המצב ו-3% מימשו מחשבה זו ואכן התגרשו.
מי נוחר יותר - גברים או נשים?
על פי מחקרים שנעשו, נראה כי גברים נוחרים בערך פי שניים מנשים. הסיבה לכך היא המבנה האנטומי של דרכי הנשימה, השונה בין גבר לאישה. בנוסף לכך, גם עודף משקל שכיח יותר אצל גברים, מה שגורם להם גם ליותר נטייה לפתח השמנה באזור הצוואר ולצבור שם רקמת שומן התורמת לתופעת הניחרה.
אילו סיבות נוספות גורמות לנו לנחור?
שירי וירון הם לא היחידים שמתמודדים עם נחירות המחמירות עם הזמן החולף. מסתבר שגיל הוא בהחלט גורם שעשוי לעודד את התופעה הניכרת יותר אצל בני 50 ומעלה. מעבר לכך, ישנם גורמים נוספים כמו: עישון, המבנה האנטומי של האף, צריכה מוגברת של אלכוהול, היצרות מולדת של דרכי האוויר העליונות, הגדלת רקמות השקדים (מצב השכיח בייחוד אצל ילדים) וגם תורשה. לכן, אם אחד מהוריכם נוהג לנחור, יש סיכוי סביר שתלכו בעקבותיו. כמו כן, אנשים הסובלים לעתים תכופות מכאבים או מיובש בגרון, נוטים יותר לנחור ולפעמים גם לסבול מדום נשימה בשינה.
אגב, גם להורמונים יש ככל הנראה תפקיד בגרימת נחרנות. מחקרים הראו שלנשים הסובלות מתסמונת דום נשימה המלווה בנחירה בשינה, יש רמות גבוהות של טסטוסטרון בגופן. מנגד, מחקרים אחרים הראו שהורמונים נשיים כמו פרוגסטרון דווקא מפחיתים את הסיכוי לסבול מהתופעה. לכן לעתים בגיל הבלות, עם ההפסקה ההדרגתית בייצור פרוגסטרון גדלה תופעת הנחירות בקרב נשים".
האם תנוחת השינה יכולה להשפיע?
מחקרים רבים שבוצעו בנושא, הראו ששינה על הגב היא הסיבה העקרית לנחירות, וששינוי תנוחה בהחלט יכול להקטין את עוצמת הנחירות, אך לא להעלימן לגמרי.
מתי נחירה מעידה על בעיה בריאותית?
נחירות לא בהכרח מצביעות על קיומה של בעיה רפואית, אך לעיתים הן יכולות להוות סמן לקיומה של בעיית שינה, לרבות תסמונת דום נשימה בשינה, במהלכה הנשימה נעצרת לפחות ל-10 שניות עד דקה, מה שעלול בהחלט להוות סיכון לאדם הסובל מהתסמונת. ככלל, אני ממליץ לכל מי שסובל מהבעיה לפנות לבדיקה רפואית ראשונית אצל רופא המתמחה באא"ג, או לרופא ריאות העוסק בתחום.
האם יש דרך למנוע או לטפל בנחירות?
ירידה במשקל, הימנעות משתיית אלכוהול לפני השינה, טיפול באף סתום, הימנעות משינה על הגב – כל אלה הם דברים שיכולים לסייע בהפחתת הנחירות. יש גם התקן דנטלי הגורם ללסת התחתונה "לזוז" קדימה ולהקל על הנחירות ואף טיפול בלייזר שיכול לסייע. כיום עושים שימוש במכשיר CPAP לטיפול בתסמונת דום נשימה בשינה, אך הוא פחות מקובל לטיפול בנחירות.
כיוון שהנחירה נוצרת כאשר החך הרך והענבל צונחים ונוגעים בבסיס הלשון, אחת הדרכים לטפל בה היא באמצעות ניתוח המתבצע בהרדמה מלאה. במהלך הניתוח מוחדרת אלקטרודה שפועלת על גלי רדיו למספר מוקדים באזור החך הרך. המגע ביניהם לבין רקמת החך, יוצר מעין 'פצע' במקום, וכאשר הוא נרפא, הוא גורם להתרוממות החך הרך והענבל. התוצאה לבסוף היא הפחתה משמעותית בנחירות או העלמתן המוחלטת. חשוב לציין שהניתוח אינו מתאים לכל אחד והוא מותנה בביצוע מספר בדיקות, ביניהן בדיקת שינה.
לסיכום, אל תתנו לנחירות לפגוע לכם באיכות השינה והחיים, וודאי לא באיכות הקשר הזוגי, ונסו להחזיר את השקט והשלווה לחדר השינה.
הכותב הוא ד"ר אמנון שמושקוביץ, מומחה למחלות אף אוזן וגרון ומנתח ראש-צוואר במרכז הרפואי מדיקה RMC בעפולה