שתי נשים מבוגרות מפתח תקווה ומראש העין נפטרו היום (שבת) בבית החולים בילינסון, וקיים חשש משמעותי ששתיהן, בנות יותר מ-80 - נדבקו בקדחת מערב הנילוס. השתיים, שאושפזו בבית החולים, סבלו מתסמינים של המחלה וכעת בית החולים ממתין לתוצאות בדיקת המעבדה - כדי לדעת אם הן נפטרו כתוצאה מהמחלה הנגיפית.
במשרד הבריאות חושדים ששלושה מאושפזים נוספים חלו לאחר שנדבקו בקדחת מערב הנילוס. שניים מהם שוחררו לבתיהם לאחר שחל שיפור במצבם, והשלישי עדיין מאושפז בבית החולים. הודעה נמסרה ללשכת הבריאות המחוזית ולמשרד הבריאות.
אתמול עדכן משרד הבריאות כי בסוף השבוע אובחנו מספר חולים בקדחת, כך שמתחילת מאי ועד היום אובחנו 19 חולים. כ-17 מתוך החולים אושפזו בבתי חולים, שלושה מהם מונשמים. במשרד הבריאות ציינו כי כלל החולים הם מאזור מרכז הארץ.
"על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים, ממליץ משרד הבריאות להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים, וכן להפעיל מאווררים במקום השהיה", הסבירו במשרד. "תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר".
עוד הבהירו במשרד הבריאות כי הסיכון לתחלואה משמעותית היא בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני. בנוסף, ידוע כי השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה.
במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעולות הדברה מקומית בידי הרשויות. בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים בהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף.
הווירוס מועבר לבני אדם על ידי עקיצת יתושה שניזונה מדם של ציפור שנשאית של המחלה הנגיפית ונודדת בכל העולם. אחד מזני היתושים שמעבירים את הווירוס הוא יתוש הנמר האסייתי. המחלה מתפשטת בעיקר בחודשי הקיץ ובתחילת הסתיו.
מהם התסמינים לקדחת מערב הנילוס?
לא כל מי שנדבק מפתח תסמינים. אחוז מסוים מהנדבקים יפתחו תסמינים כמו בכל מחלה נגיפית (ויראלית) אחרת. פחות נזלת, אבל יותר כאבי שרירים חום וכאבי ראש, חולשה ולעיתים פריחה.
כיצד המחלה יכולה להסתבך?
הווירוס פוגע קשות לרוב באנשים מעל לגיל 60–65 או למדוכאי חיסון ויכול לגרום לסיבוכים. כתוצאה מהמחלה עלולה להיות פגיעה נירולוגית (עצַבית) – שמתבטאת בתופעות של דלקת קרום המוח ודלקת ברקמת המוח, שיתוק, חולשה בעצבים בגפיים, בלבול, אי שליטה על סוגרים וכניסה לקומה וצורך בהנשמה. אלו מקרים נדירים שנמצאים בקצוות וזה לא שכיח, אבל כן משהו שקורה.
אם מרגישים לא טוב למה צריך לשים לב?
אם מישהו מתמודד עם מחלת חום ממושכת, חום גבוה שנמשך מעל לשלושה ארבעה ימים, והוא אחרי בדיקת קורונה שלילית, צריך להיבדק על ידי רופא - בייחוד אם מדובר באדם מבוגר.
רופא המשפחה צריך לבדוק אם יש דברים נוספים שיכולים להצביע על המחלה. אם אדם מרגיש כאבי ראש בדרגה גבוהה, בלבול, חולשת שרירים או קושי בהליכה, כנראה שכדאי לפנות למיון. אם יש כאבי שרירים וזה לא קורונה ולא עובר אחרי כמה ימים, אני כן ממליצה ללכת להיבדק. בבית החולים יעשו בדיקת נוגדנים בדם וניקור מותני על מנת לבדוק אם נמצאים בו נוגדנים לנגיף.
איך מטפלים במחלה?
אין טיפול מיוחד להציע לנדבקים ואין חיסון למניעה, אלא רק טיפול תומך. חשוב להגיד שברוב המקרים נדבקים מתאוששים ומחלימים. ההדבקה היא רק מעקיצות ואי אפשר לדעת מי היתושה שתעביר את הווירוס שבו נדבקה מהציפור. אנחנו גם לא יודעים את היקף החולים כי לא כל חולה עם חום נבדק. אנחנו כן יודעים מה היקף המחלה הקשה.
כמה זמן נמשכת המחלה?
מרגע הופעת התסמינים, המחלה עלולה להימשך גם יותר משבועיים. אם המחלה פגעה נירולוגית במטופל, הפגיעה עלולה להימשך כמה שבועות. מעבר לזה, יש פגיעות שעלולות להיות קבועות.
האם מדובר בנגיף חדש?
חשוב להגיד שזה לא חדש ובכל שנה מתגלים מקרים כאלו בישראל בהיקפים לא גבוהים. אליי הגיע למרפאה הזיהומית מטופל לפני שבוע וסיפר שהיה מאושפז לפני שנתיים בגלל קדחת הנילוס, כשהיה מתפקד לחלוטין. אך גם היום, שנתיים אחרי, הוא עם שאר נירולוגי, כלומר לא החלים לגמרי. השנה הנגיף הקדים את זמנו מבחינת העונה. התאוריה אומרת שכל המחלות הזיהומיות הולכות להשתנות בגלל ההתחממות הגלובלית. היתושים וכל שאר מעבירי הווירוסים והמחלות, האפידמיולוגיה שלהם תשתנה כי האקלים נהיה יותר חם.
כיצד ניתן להימנע?
למרוח קרם דוחה יתושים, ואם יש מקור מים כמו עציצים או שלוליות, כדאי לטפל בהם כי היתושים נמצאים ליד מים עומדים.