אתמול (רביעי) פרסמה עיריית תל אביב לתושביה הודעה שבה מדווח על הקשר בין הימצאותם של עורבים במצוקה ברחבי העיר ובין קדחת מערב הנילוס. הודעה זו מצטרפת לדיווח של משרד הבריאות השבוע על עלייה בתחלואה מהנגיף. ד"ר תומר ניסימיאן, וטרינר רשות הטבע והגנים, הסביר על הקשר בין השניים. כיצד עלינו להתנהג כשאנחנו רואים עורב או ציפור במצוקה, איך נזהה אותה ומה עלינו לעשות בסביבה האישית שלנו לנוכח התפרצות הקדחת?
איך הגיעה לארץ קדחת מערב הנילוס?
"הקדחת היא מחלה שהתחילה מעבר לנהר הנילוס - היא התחילה באפריקה ומהר מאוד הגיעה לאסיה ולמזרח התיכון. בשנות ה-40 הגיעה לאפריקה ובסוף שנות ה-50 לישראל, והיא קיימת באזור מאז. לארצות הברית הגיעה הקדחת רק בתחילת שנות ה-2000. באופן מפתיע היא הצליחה להגיע למקומות קרים יותר בעולם".
האזינו לפרק של "אחד ביום" על קדחת מערב הנילוס:
כיצד מועברת הקדחת לבני אדם?
"קדחת מערב הנילוס עוברת לבני אדם על ידי עקיצה של יתוש שעקץ ציפור שחולה במחלה. המחלה הזו מנוטרת באופן רציף על ידי בדיקות דם. בישראל, היתושים שנקראים 'יתושי הבית' הם אלו שעוקצים אותנו לרוב בשעות הלילה. יש גם את יתוש הנמר האסייתי, שהגיע בשנים האחרונות - יש לו מבנה של פסים והוא עוקץ בשעות היום. הבעיה העיקרית במקרה של היתוש הזה היא העובדה שהוא יודע לשרוד גם בכמויות קטנות של מים. זה יכול להיות אפילו בצעצוע קטן שנשאר בדשא הרטוב או על צמחים עם עלים רחבים".
מי חולה בקדחת?
"בכל שנה יש תחלואה, אך גם יש אנשים שנחשפים אליה ולא חולים כלל או מפתחים תסמינים. לעומת זאת, יש אנשים שחולים במחלה בצורה קלה והיא תרגיש להם כמו שפעת. אבל לצד זאת יש גם מקרים עם תסמינים קשים, בעיקר אצל מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת".
אילו חיות בדרך כלל חולות במחלה?
"עופות בדרך כלל לא חולות במחלה, אלא אם הן באות במגע רב עם יתושים. נדיר שנראה תחלואה בעופות, אבל זה יקרה במצבים של התפרצות, כשיש עומס רב של יתושים, בגלל שהווירוס משתנה. בארץ נראה את המחלה פוגעת לרוב בעורבים. בישראל יש שישה סוגי עורבים שהם מאוד רגישים למחלה, שעוברת בין הציפורים לבני אדם על ידי יתושים שממשיכים את שרשרת ההדבקה. הציפורים יודעים לחיות עם המחלה כמו שאנחנו יודעים לחיות עם המון מחלות. גם סוסים הם רגישים למחלה והם המין היחידי שמקבל חיסון על מנת למנוע תחלואה במחלה".
כיצד נזהה ציפור חולה?
"ציפורים שנמצאות במצוקה ייראו שמוטות על הקרקע, או שהכנפיים שלהן יהיו פרוסות והן לא יצליחו לעוף. נראה את זה אצל כל מיני עורבים בעיקר במרכז הארץ. ניתן לזהות עורב במצוקה אם הוא נראה שמוט, מקופל ומדוכא, כפי שניתן לראות בסרטון".
מה המדינה עושה בעניין?
"המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, התוכנית לניטור חיות בר במשרד הבריאות ומשרד החקלאות פועלים לניטור החיות החולות מתחילת חודש מאי. רשות הטבע והגנים אוספת דגימות מהשטח ומעבירה למכונים הווטרינריים. בתחילת חודש יוני זיהינו תמותה גבוהה בציפורים שאינם עורבים והנתון הזה היה חריג ביחס לשנים קודמות, מאז שהתוכנית לניטור הוקמה. ראינו כמה סוגים של עופות בהם שחפים ונצים שחלו במחלה".
מה הרשויות המקומיות צריכות לעשות בעניין?
"על הרשות המקומית לדאוג לטפל במפגעי היתושים בעיר ולייבש את מקורות המים, אחרי הייבוש יש לרסס נגד יתושים. המחויבות השנייה של הווטרינר של הרשות המקומית היא להעביר לבדיקה ציפורים חולות או מתות".
מה עלינו לעשות?
"חשוב לציין שאדם לא יכול להידבק ממגע עם ציפור ולכן אם זיהיתם ציפור במצוקה עליכם להתקשר לווטרינר הרשותי בעיר שבה אתם גרים על מנת שיאסוף אותה וישלח אותה לבדיקה - אפשר לעדכן גם את רשות הטבע והגנים במספר *3639".
"בשטח הפרטי של ביתכם, רצוי לוודא שלא יהיו מפגעי יתושים ומים עומדים. טיפה מים בבקבוק יכולה להיות מקור ליתושים. יש לדאוג ללבוש שרוולים ארוכים ולהשתמש בדוחי יתושים. מומלץ לישון ליד מאוורר שמרחיק יתושים ואם יש עופות בר בבית כמו תוכי, יש לדאוג להכניס אותם לבית כדי שלא ייחשפו ליתושים".