פסטה, תפוחי אדמה וקרואסון חם מוכרים כאויבי הדיאטות הגדולים שמקשים על רובנו בדרך להשגת הפיגורה החלומית.
אם הנושא הזה מוכר ללבכם, ודאי תשמחו להתנחם בעובדה שיש לכם סיבה מדעית להימשך אליהם: מחקר חדש חושף את ההסבר לצורך שלנו בפחמימות. ממצאים ארכיאולוגיים מוכיחים שבני האדם פיתחו התמכרות לפחמימות כבר מתקופת האדם הקדמון, שנהג לאכול פקעות עשירות בעמילנים.
המחקר, שפורסם בכתב העת science, מספק ראיות תורשתיות לתזונה מוקדמת של האדם כעתירת פחמימות, ומפריך את התיאוריה שלפיה האנשים הפר-היסטוריים אכלו אך ורק בשר ממותה.
מדענים עקבו אחר התפתחות אבולוציונית של הגן המאפשר לבני אדם לעכל עמילן ביתר קלות על ידי פירוקו לסוכרים פשוטים שגופנו יכול להשתמש בהם לאנרגיה. הגנים האלו הוכפלו מאות אלפי שנים לפני תעשיית החקלאות.
זה בגנים שלנו
חוקרים במעבדת ג'קסון בפרמינגטון בקונטיקט ומאוניברסיטת באפלו מניו יורק, ניתחו את הגנום של 68 בני אדם קדומים. צוות המחקר התמקד בגן הנקרא AMY1, המאפשר לבני אדם לזהות ולהתחיל לפרק עמילן מפחמימות מורכבות עוד בחלל הפה על ידיי ייצור האנזים עמילאז. בזכות האנזים הזה, בני האדם מסוגלים לעכל, תפוחי אדמה, אורז לחם ועוד. כיום לבני האדם יש עותקים מרובים של הגן הזה והמספר משתנה מאדם לאדם. הגנטיקאים התקשו להצביע כיצד ומתי מספר הגנים הללו התרחב, אך הסברה היא שהתרחבות הגנים התרחשה כאשר אכילת עמילן הפכה כנראה ליתרון לבריאות האדם.
ניתוח הגנום הראה שמספר עותקי AMY1 גדל בצורה תלולה ב-4000 השנים האחרונות, ככל הנראה כתוצאה מהברירה הטבעית היות שבני האדם הסתגלו לתזונה עשירה בעמילן, כתוצאה מהמעבר מאורח חיים של ציידים - לקטים לחקלאות ודגנים.
המחקר סיפק ראיות לאופן שבו המנגנון המולקולרי להמרת עמילנים לסוכרים פשוטים התפתח בבני האדם. יתרה מכך, הוא חיזק את התיאוריה שלפיה פחמימות, ולא חלבונים, הן אלה שסיפקו את האנרגיה הדרושה להגדלת המוח האנושי לאורך זמן.
החוקרים מציינים את האתגר בהבנת הדרך שבה גנים בודדים משתנים לאורך זמן בקרב אוכלוסיות שונות, וזה רק מחזק את הצורך במחקרים נוספים של הגנום של אבות אבותינו. החקירה הגנומית הזאת חושפת את ההסבר לאהבה ארוכת השנים של בני האדם לפחמימות.
ענבל מרקוביץ וימן דיאטנית קלינית אסותא מרכזים רפואיים